1). רמת-השרות בפקק תנועה היא - F (הגרועה ביותר) ובעת שמושגת הקיבולת - E .
בשעה 02:00 של יום חול רמת השרות בנתיבי-איילון היא A והיחס V/C קטן מ - 0.1 .
2). כשעוברים בכביש משיפוע -2% לשיפוע 0% יש בכביש עקום אנכי קעור (עקום אנכי המחבר קטע לקטע אחר בעל שיפוע שערכו באלגברי גדול יותר בכוון הנסיעה) .
כשבכביש עוברים משיפוע 0% לשיפוע 2% וממנו לשיפוע -5% אז יש בכביש (לפי הסדר הנ"ל) : עקום אנכי קעור ועקום אנכי קמור .
הדרך עולה ויורדת מנקודה א' לנקודה ב' באופן שמקבלים 4 ישרים ששיפועיהם 0% , 4% , 2% , -4% . לכן שלושת עקומים האנכיים שביניהם הם (החל ב- 0%) הם : קעור - קמור - קמור .
3). היחס נפח לקיבולת נע בין 0 ל - 1 (נקרא A/C) .
4). המהירות שבה , או לאט ממנה , נוסעים 85% מכלי-הרכב היא המהירות האופיינית .
בקטע-דרך נמדדו מהירויותיהם של כל כלי הרכב . מתוך 400 כלי רכב נמצאו 40 כלי רכב שנסעו מעל למהירות המרבית המותרת . לכן אפשר להגיד ש : כל כלי הרכב שנסעו מעל למהירות המרבית המותרת נסעו גם מעל למהירות האופיינית . בגלל :
40 /400 * 100 = 10% 100% - 10% = 90% 90% > 85% .
בסקר מהירות נמדדו המהירויות של 200 מכוניות בקטע דרך . נמצא כי 40 מכוניות נסעו במהירות הגבוהה מהמהירות המרבית המותרת (ממ"מ) בקטע זה - המהירות האופיינית גבוהה מה-ממ"מ . כי : 40 / 200 * 100 = 20% 100% - 20% = 80%
*5). בהחלט סביר שבשעה 2 בלילה ובשעה 8 בבוקר בנתיבי-איילון (ביום חול) נפחי-התנועה יהיו שווים .
6). כשהמהירות הנסיעה גבוהה יותר , אז תמיד , הצפיפות נמוכה יותר . כשהמהירות עולה גם רמת-השרות עולה .
המהירות הגבוהה ביותר בדרך מושגת ברמת שרות A .
7). דרך מס' 483 היא :דרך אזורית שכיוונה הכללי מזרח/מערב .
דרך שמספרה 411 היא : דרך לא-עירונית אזורית שכוונה הכללי מזרח-מערב . דרך מס' 85 היא : דרך ראשית הנמצאת בצפון הארץ וכוונה מזרח מערב .
8). דרך אזורית בינעירונית היא : דרך המחברת ישוב עירוני או דרך ראשית עם כמה ישובים לא עירוניים .
9). נקודה א' נמצאת בגובה 280 מ' . נקודה ב' (במרחק 500 מטרים ממנה) נמצאת בגובה 260 מ' . לכן השיפוע של הקטע מ-א' ל-ב' הוא בממוצע : 260 - 280 = -20 -20 / 500 = -0.04 = -4% .
נקודה א' נמצאת בגובה 1,000 מ' . נקודה ב' (במרחק 1,500 מטרים ממנה) נמצאת בגובה 1,060 מ' . לכן השיפוע של הקטע מ-א' ל-ב' הוא בממוצע : 1,060 - 1,000 = 60 60 / 1,500 = 0.04 * 100 = 4%
השיפוע מנקודה א' לנקודה ב' הוא -4% והמרחק בניהם 700 מטרים . אם גובה הנקודה א' הוא 400 מטרים (מעל פני הים) אז גובה נקודה ב' הוא : 372 מטרים . בגלל :
700 * 0.04 = 28 400 - 28 = 372 .
בין הנקודות א' , ב' יש דרך ששיפועה הממוצע 2% . נקודה א' גבוהה מנקודה ב' ב - 200 מטרים . אורך הדרך בין א' ל - ב' הוא : 10 ק"מ . כי : 2% = 0.02 200 / 0.02 = 10,000 .
10). בקטע-דרך שבו 4 נתיבים וארכו 400 מטרים נספרו ברגע מסוים 48 כלי-רכב בסך הכל . לכן הצפיפות היא : באורך דרך של 1 ק"מ נספרו :48 * 2.5 = 120 בנתיב אחד :120 / 4 = 30 .
בקטע-דרך שבו 3 נתיבים וארכו 400 מטרים נספרו ברגע מסוים 36 כלי-רכב בסך הכל . לכן הצפיפות היא (בכלי-רכב לק"מ-נתיב) : באורך דרך של 1 ק"מ נספרו :36 * 2.5 = 90 בנתיב אחד :90 / 3 = 30 .
בקטע-דרך שבו 3 נתיבים וארכו 300 מטרים נספרו ברגע מסוים 45 כלי-רכב בסך הכל . לכן הצפיפות היא (בכלי-רכב לק"מ-נתיב) : באורך דרך של 1 ק"מ נספרו :45 * 3.3 = 148.5 בנתיב אחד :148.5 / 3 = 49/5 .
בקטע-דרך נספרו בחצי-שעה (30 דקות) 200 אוטובוסים , 260 מכוניות פרטיות ועוד 50 משאיות גדולות (3 סרנים) . לכן נפח-התנועה בקטע-דרך הוא : 1460 יר"מ/שעה . כי :
260 + (200 * 1.6) + (50 * 3) = 730 730 * 2 = 1460
בקטע-דרך שבו 2 נתיבים ואורכו 600 מ' נספרו ברגע מסוים 48 כלי רכב . לכן הצפיפות היא בממוצע (בכלי רכב לק"מ/נתיב) 40 . כי : 1,000 / 600 = 1.6 48 * 1.6 = 76.8 76.8 / 2 = 38.4 .
11). מאפייני הרכב הקשורים בתנועת הרכב נקראים מאפיינים קינמטיים .
12). צפיפות התנועה מבוטאת ביחידות : כלי-רכב לק"מ-נתיב .
13). נפח התנועה המרבי האפשרי מתקבל כאשר : הנפח שווה לקיבולת הדרך . היחס נפח/קיבולת שווה 1 . הצפיפות בינונית - לא גבוהה ולא נמוכה . המהירות בינונית - לא גבוהה ולא נמוכה
נפח-התנועה נמדד ביחידות כלי-רכב לשעה .
14). בנתיבי-איילון יש : שני כבישים ובכ"א 2-3 נתיבים .
ב"כביש גהה" (דרך מס' 4) יש : שני כבישים ובכ"א 2-3 נתיבים , ועתה מגדלים את מס' הנתיבים .
15). במידרג הדרכים העירוניות רצוי מאוד : ליצור צמתי-קמץ (הסתעפויות) בין רחובות במידרג שונה . יש להקטין את מספר הצמתים ברחובות עורקיים .
16). בדרך מאספת עירונית הנגישות מהווה : מטרה השווה בחשיבותה לעבירות . תפקידיו העיקריים של רחוב מאסף הם : קשר בין הרחובות הראשיים והמקומיים .
17). נתיבי-איילון הם דוגמא טובה של : דרך עירונית מהירה . בדרך מהירה עירונית מצמצמים את הנגישות לטובת העבירות .
18). זכות-הדרך של רחוב מאסף דו-נתיבי שבו שני מפרצים לחניה במקביל עשויה להגיע לרוחב של - 19 מטרים . זכות הדרך היא : סה"כ של רוחב הדרך .
19). כדי להגביר את נוחות הנוסע בעקום האופקי כשהכוח הצנטריפוגלי מנסה להעיפו הצידה כדאי :להגדיל את הרדיוס האופקי ולהקטין את מהירות הנסיעה.
20). אם רכב נוסע 10 מטרים בשניה אז מהירותו : 36 קמ"ש 10 * 3.6 = 36 . אם רכב נוסע 72 קמ"ש אז מהירותו 20 מטרים בשניה : 72 / 3.6 = 20 .
רכב עובר 6 ק"מ ב - 5 דקות . לכן מהירותו היא : 20 מטרים בשניה . כי : 6 = 6000 5 = 300 6000 / 300 = 20 .
21). מקדם החיכוך בין הצמיג והכביש הוא : אינו תלוי למעשה במהירות וגם לא במשקל הרכב . 0.6 בכביש יבש , 0.3 בכביש רטוב בשמן 0.1 .
רכב פרטי שמשקלו 800 ק"ג עומד על הכביש בתוך כתם שמן וגלגליו נעולים . כדי לדחפו במהירות קבועה יידרש כוח של : 80 ק"ג . כי : 800 * 0.1 = 80 .
רכב שמשקלו 800 ק"ג עומד על כביש יבש וארבעת גלגליו נעולים כדי לגרור אותו במהירות קבועה כשגלגליו נעולים יידרש כוח של : כ - 500 ק"ג . כי : 800 * 0.6 = 480 .
22). מהחתך לרוחב של הדרך ניתן לדעת : את מספר הנתיבים ואת השיפוע לרוחב של הכביש .
23). ברחוב ללא מוצא - מגדילים נגישות , מקטינים עבירות .
24). מהירות התכן של הדרך : גבוהה בדרך כלל מהמהירות המרבית המותרת , או שהיא שווה לה . גדולה כמעט תמיד מהמהירות האופיינית .
המהירות האופיינית שנמדדה בקטע-דרך הייתה 87 קמ"ש והמהירות המרבית של רכב שנסע בקטע נמדדה כ - 105 קמ"ש . המהירות המרבית המותרת באותו קטע היא 80 קמ"ש . לכן סביר שמהירות התכן של קטע הדרך היא : 90 קמ"ש .
25). דוגמאות טובות של אבזרי-דרך הן : תמרורים , תאורה בדרך ובסביבתה , מעקות , גדרות הפרדה והתקני תנועה ובטיחות אחרים
26). במצב של "פקק-תנועה" : נפח התנועה נמוך , המהירות נמוכה מאוד , הצפיפות גבוהה מאוד . הערך V/C (יחס נפח/קיבולת) הוא 0 .
*27). במידרג הדרכים הבינעירונים רצוי מאוד : ליצור צמתי-קמץ (הסתעפויות בין רחובות השונים זה מזה במידרג .
28). בתכנון דרך מהירה התקבל האומדן הבא לזרימת-התנועה במשך 10 דקות : 350 מכוניות פרטיות , 60 משאיות רגילות , 25 משאיות גדולות (3 סרנים ומעלה) ועוד 60 אוטובוסים . לפי האומדן הזה מספיקים לתנועה : שלושה נתיבים .
350 + ( 60 *2 ) + (25 * 3 ) + ( 60 * 1.6 ) = 641 בשעה : 641 * 6 = 3846 בתכנון נתיב לוקחים 1,800 יר"מ/שעה/נתיב לכן : 3846 / 1800 = 2.1
29). בדרך עירונית עורקית תקנית יש מיפרדה שרוחבה 6 מ' . בכל צד של הדרך יש מדרכה שרוחבה 4 מ' ונתיב חנייה שרוחבו 2.5 מטרים . בדרך יש שלושה נתיבי-נסיעה בכל כיוון . המשפט הנכון לדרך הזאת : בדרך יש שני כבישים ברוחב 13 מ' כל אחד כי : ( 3.5 *3 ) + 2.5 = 13 . רוחב זכות הדרך הוא :
( 3.5 * 3 ) + 2.5 + 4 = 17 17 * 2 + 6 = 40 .
זכות-הדרך של רחוב עורקי תקין שבו שלושה נתיבים לכל כיוון , עשויה להגיע לרוחב : 35 מ' .
דרך הנמצאת בשולי השכונות והרובעים , תחברת בין הרובעים , משרתת תנועה עוברת ומפזרת את התנועה מהדרך הבינעירונית לרשת הרחובות המאספים היא : דרך עורקית .
בדרך עורקית לנגישות יש תפקיד משני בהשוואה לעבירות .
30). בקטע דרך חד-סיטרי בדרך מהירה שבו 4 נתיבים נמדד בשעה נפח-תנועה של 4,000 יר"מ לכן אפשר לומר כי : הערך V/C לשעה הזאת כ - 0.5 . בגלל שבדרך מהירה יש בכל נתיב 2,000 יר"מ לנתיב זאת אומרת בדרך מהירה של 4 נתיבים יש 8,000 יר"מ בשעה
v/c = 4,000 / 8,000 = 0.5 .
בנתיבי איילון בקטע מסוים יש 3 נתיבים בכיוון אחד . לכן נפח התנועה הכללי בהם (בכולם יחד) עשוי להגיע לכ - 5,500 יר"מ בשעה . בגלל : בנתיב יש 1,800 יר"מ בשעה כפול 3 נתיבים .
31). ביטול צומת (ביטולו כליל , לא המרתו במחלף) יבוא בחשבון אם : יש שיפועים גדולים לאורך בדרכי הגישה . יש בו שדה ראיה מוגבל שאי אפשר להגדילו .
32). אם מחלף כולל צמתים במפלס אחד , אזי הוא נקרא "מחלף חלקי" .
33). בנתיבי איילון בתל אביב : רוב המחלפים הם מסוג מעויין
34). רצוי שמסלולי התנועה בצומת ייחתכו - בזווית ישרה , פחות או יותר .
35). אחד החסרונות שבמחלף עלה תלתן מלא הוא : שהוא יוצר השתזרויות אם אין לו דרכים מאספות/מחלקות .
36). "מיפרד" הוא : שני כבישים העוברים זה מעל זה ללא מעבר רכב ביניהם .
37). הוספת איי-תנועה בצומת (מרומזר או רגיל) : מאפשרת חציה בטוחה יותר של הולכי-רגל .
38). תאונות חזית/אחור ניתן למנוע ע"י נתיבי-האטה .
39). מהנדס התנועה שואף : להדגיש את כיוון התנועה הראשי בצומת ולמתן את המשני .
40). בצומת מדורג , בהשוואה לצומת צלב רגיל - במקום 32 ניגודים בצומת הצטלבות מלא יש בשני הצמתים (צמתי-קמץ) יחד רק 18 ניגודים ומהם רק 6 של חיתוך במקום 16 במקור .
בצומת מדורג יש (בהשוואה לצומת צלב) : פחות חיתוכים , פחות התמזגויות ופחות היפרדויות .
41). במחלף עלה-תלתן - מחלף שבו מבצעות הפניות שמאלה באמצעות לולאות ימינה . במחלף עלה-תלתן מלא : אין צמתים במיפלס אחד . אחד החסרונות שבמחלף עלה-תלתן הוא : ששטחו גדול .
42). אחד היתרונות שבמחלף יהלום הוא - ששטחו קטן .
43). שטח הצומת הוא - צוואר הבקבוק של קיבולת מערכת התעבורה
44). אם מקטינים את מספר הצמתים בקטע דרך : אין שינוי במספר התנועות בצמתים הנותרים .
45). איי-תנועה בצמתים מסייעים : בהמרת קונפליקטים מחיתוך להיפרדות ולהתמזגות . מוטב לתת איים גדולים , אפילו מעטים .
בהקטנת מספר הקונפליקטים והתנועות בצומת . בהקטנת שטח הקונפליקטים .
46). לפי "הכלל הגדול" בתכנון צומת : יש להגדיל את הרדיוס ולהרחיב את הנתיב ביציאה מהכביש הראשי למשני בצומת .
47). במחלף חצוצרה : מחלף חצוצרה הוא בכלל מחלף מלא , למרות שיש לו רק שלוש זרועות .
48). ייעודו החשוב ביותר של הרימזור הוא : הגברת ניצול קיבולת הצומת ע"י קיצור זמני העיכוב . צימצום העיכובים והגברת ניצול קיבולת הצומת .
49). עיריית תל-אביב רשאית להציב בעצמה ללא אישור נוסף : תמרורי אזהרה , רובם ככולם .
הצבת תמרורים ותחזוקתם הם תפקידיה של : רשות תימרור מקומית
50). הוספת מיפרדות ואיי-תנועה בגישות לצומת (מרומזר או לא מרומזר) : מאפשרת חצייה בטוחה יותר של הולכי רגל .
מיפרדה מפרידה בין שני כבישים באותה דרך . גדר בטון לאורך אמצע הדרך בין הכבישים , החוצצת בין התנועות הנגדיות .
51). בצומת קמץ נמנו בשמונה השעות העמוסות ביותר 14,000 יר"מ ( מהם 5,000 יר"מ בפניות חופשיות ימינה , 1,000 יר"מ בתנועות המישניות ועוד 8,000 יר"מ בתנועות הראשיות) . לפי הספירות האלה : לא יהיה רמזור בצומת בכלל . כי : אין 1,500 יר"מ בתנועות המשניות .
בצומת נספרו ב - 8 השעות העמוסות ביותר 12,000 יר"מ , מהם 3,000 יר"מ בפניות חופשיות ימינה . 2,000 יר"מ בתנועות המשניות והיתר בתנועות ראשיות : עומד בהצדק רק אם היו הרבה תאונות חזית/צד . כי : 12,000 - 3,000 = 9,000 9,000 > 8,000 .
52). בצומת הצטלבות נפגש כביש חד-סיטרי הבא ממערב עם כביש חד-סיטרי הבא מדרום . בצומת יש לכן בסך-הכל : 4 תנועות 5 ניגודים . בצומת-צלב שבו נחתכים שני כבישים חד-סטריים יש בסה"כ : ניגוד חיתוך אחד .
53). מחלף Y הוא תחליף טוב לצומת בן שלוש זרועות שאינן בזווית ישרה . המשותף בין מחלף-Y ומחלף חצוצרה הוא : ששניהם מחברים במחלף 3 זרועות דרך .
54). נתיבי-האצה המותקנים כהלכה בצומת : מקלים את השתלבות כלי-הרכב בתנועה בצומת .
55). ההצדק לרימזור : שווה בכל הצמתים , בלי קשר למקומם ולצורתם . ההצדק לרימזור בצומת-קמץ (צומת-T) שבו אירעו הרבה תאונות חזית-אחור : שווה להצדק הרגיל בצומת .
56). "כביש חוצה ישראל "(דרך מס' 6 העתידית) עומד לחצות את הדרך המובילה עתה לכפר "מבוא יחזקאל" . בכפר 300 משפחות . לפי מה שלמדנו על מדיניות צמתים בין דרכים : יהיה מיפרד בין הדרכים .
57). תאונות חזית/אחור נגרמות תכופות בגלל : ניגודי היפרדות בצמתים . להקטנת חומרת ניגודי התפרדות מתקינים בדרך : נתיבי האטה .
58). כששני זירמי-תנועה מתמזגים בצומת , כדאי שהדבר ייעשה : בזווית 0 מעלות ככל האפשר .
59). בצומת-הצטלבות נפגשים רחוב ראשי ורחוב משני . שניהם דו סיטריים . מהרחוב המישני אסור לפנות שמאלה בצומת בין השעות 4 ו - 7 אחה"צ . כמה תנועות וכמה ניגודים יש בצומת בשעות האלה : 10 תנועות , 20 ניגודים .
60). במקום צומת-קמץ הותקן מעגל-תנועה . בעקבות השינוי : ירד מספר ניגודי החיתוך .
61). רמזור המותקן בצומת על-פי ההצדק מקטין לרוב את מספר התאונות מסוג : חזית/צד .
62). בקטע-דרך הוגדל מספר הצמתים מ- 5 ל- 7 . בעקבות שינוי זה : גדלה הנגישות אבל קטנה העבירות .
63). במחלף מסובים (מחלף מעויין-יהלום) יש שני צמתים במיפלס אחד . בכל צומת כזה יש : בסך הכל 13 קונפליקטים .
64). לשיפור ההתמזגות של כלי רכב במחלף מנתיב-האצה לכביש "הראשי" : חשוב שתהיה מהירות יחסית קטנה ככל האפשר בינם לבין התנועה בכביש .
65). דרך שאפשר להגיד עליה שהיא הרחוב המרכזי בשכונה . העשויה לחבר כמה שכונות ברובע עירוני ועשויה להיות לעתים בת 4 נתיבים היא : דרך מאספת .
66). בדרך מהירה עירונית : חשוב להגדיל את העבירות (גם על חשבון הנגישות) . יש לשמור את מספר הכניסות והיציאות למכסימום שנקבע , כדי לשמור על העבירות .
67). אם יש דרך מאספת/מחלקת במחלף . אז היא - מבטלת את ניגודי ההשתזרות לאורכה , אם יש בה נתיב אחד בלבד .
68). רמזורים שהותקנו לאחרונה בארץ - הקטינו לרוב את מספר התאונות חזית/צד .
69). תאונות צד-צד נגרמות בגלל ניגוד התמזגות .
70). האטת רכב לפני צומת מתאפשרת על-ידי - הטיית קו הדרך . הצרת המיסעה .
71). ככל שרוחב הגל הירוק גדול יותר : אורך המופע הירוק (לתנועה לאורך הציר) גדול יותר . קל יותר להתקין גל ירוק בכוונים מנוגדים .
72). בגל ירוק במהירות-תכן של 45 קמ"ש ואורך מחזור 60 שניות ההסחה (אופסט) בין הירוק בשני צמתים המרוחקים זה מזה 1,000 מ' תהיה : 80 שניות . כי : 45 / 3.6 = 12.5 1,000 / 12.5 = 80 .
73). ברמזור מופעל-תנועה חלקית : יש גלאים רק בחלק מן הנתיבים . ניתן לשנות את אורך המחזור לפי נפחי התנועה בזרועות השונות .
74). בצומת-קמץ שבו מותרות כל הפניות יש בסך הכל (בלי להתחשב בפניות-פרסה) : 6 תנועות ו - 9 קונפליקטים .
75). הגל הירוק ברמזור מאפשר לכל הנוסעים בו נסיעה מהירה יותר אם : ההסחה בין שני צמתים סמוכים קטנה יותר .
76). זמן כל-אדום במחזור הרמזור : חלק ממחזור הרמזור שבו לכל הכוונים ולכל התנועות (למעט תנועות חופשיות) מכוון אור אדום , כדי לאפשר פינוי מסודר ובטוח של הצומת .
77). גלאים עשויים לסייע בפעולת גל ירוק , אך גם להפריע .
78). פרק הזמן העובר מתחילת המופע הירוק בצומת אחד עד התחלתו בצומת אחר נקרא : הסחת הגל (אופסט) .
79). מיסעה היא : כביש .
80). מחזור המזור הוא : משך הזמן הכללי הנדרש להשלמת מהלך מלא של אותות הרמזור , מהתחלת מופע מסוים ועד להתחלתו מחדש בפעם הבאה .
81). האורך , הרוחב , הגובה ורדיוס הסיבוב של הרכב הם : מאפיינים סטטיים של הרכב .
82). הגודל המסומן באות ס' הוא : הסתת הגל הירוק (אופסט) בין צומת A וצומת D .
*83). אם אורך המחזור בגל הירוק הוא 80 שניות , אז הגודל ש' הוא 160 שניות .
84). הגודל המסומן באות ת' הוא : המרחק בין הצומת A וצומת C
85). הגלים הירוקים א'-ב' , ג'-ד' הם : לנסיעה באותו כוון במהירות שוות .
86). הגודל המסומן באות כ' הוא : אורך המחזור .
87). הנהג הנוסע באופן המתואר בקו המקווקו ח'-ט' נוסע : לאט יותר מן הגל .
88). הגודל המתואר באות ל' הוא : רוחב הגל הירוק . אורך המופע הירוק לתנועה בציר .
89). הגל הירוק ה'-ו' הוא : איטי מהגל א'-ב' .
90). בנקודה נ' - היחס נפח/קיבולת שווה ל - 0 .
91). בנקודה ע' - המהירות גבוה מהנקודה פ' אבל נפח התנועה קטן יותר .
92). צפיפות התנועה בנקודה פ' היא : גדולה מזו שבנקודה מ' .
