ביטוח רכב - סיכום

ישנם שני סוגי סכנה

סכנה שבאישיות – זוהי אישיותו של המבוטח .

סכנה שבחומר – זוהי סכנה שבנויה מעצם מבנהו של החומר , דלק , שמן .

סיכון ספקולטיבי – זהו סיכון שיש בו רווח או הפסד .

סיכון טהור – זהו סיכון בעצם מהותו , לא ברור לנו אם יקרה או לא יקרה .

זיכה ביטוח

הנכס המבוטח יכול להיות של המבוטח או של זולתו , אבל חייב להיות קשר בין המבוטח לבין נושא הביטוח , מתי ייבדק הקשר הנ"ל – במקרה קרות מקרה ביטוח .

עיקרון השיפוי

תגמולי הביטוח יחושבו באופן שיביאו את המוטב ככל האפשר למצב שהיה בו אלמלא קרה מקרה ביטוח . לעולם המבוטח לא ירוויח מהנזק . בביטוחי אדם אין עיקרון השיפוי אלא עיקרון הפיצוי .

עיקרון ההשתתפות

לעולם לא יקבל המבוטח יותר מהנזק עצמו . במקרה והמבוטח עשה ביטוח בשתי חברות , חבה כל חברה כלפי המבוטח אתת חלקה היחסי או יחס שהיא ביטחה מסכום הביטוח הכללי , ותשלם מכסימום את סכום הביטוח שביטחה . ( ביטוח משותף ) . במקרה של כפל ביטוח וקרה מקרה ביטוח יתחלק הנזק בין שתי החברות .

עיקרון התיחלוף או שיבוב

אם המבוטח נפגע ע"י צד שלישי ותבע את חברת הביטוח שלו , חברת הביטוח שילמה למבוטח , חברת הביטוח נכנסת לנעלי המבוטח , וזכותה לתבוע את המזיק .

הפוליסה

על המבטח למסור למבוטח מסמך חתום ע"י המבטח המפרט את זכויות הצדדים וחובותיהם . חובה על חברת הביטוח לשלוח למבוטח פוליסה שמפרטת חובות וזכויות הצדדים . כל עוד לא נמסרה הפוליסה רואים כמוסכם בין הצדדים את התנאים הנהוגים באותו סוג ביטוח , אצל אותו מבטח , אלא אם סוכם אחרת .

הפוליסה מתחלקת ל – 5 חלקים : כותרת - שם המבטחים והכתובת . הקדמה – על הסכמת שני הצדדים להתקשרות והמבטח קיבל פרמיה , והוא ישלם תביעה במקרה קרות מקרה ביטוח . פעולה – מפרטים את התחיבויות המבטח שמתחלקת ל– 3חלקים 1) נכסים 2) ביטוחי אחריות (חבויות) 3) ביטוחי אדם . הרשימה – פרטים על המבוטח וחבות הנדונה . תנאים – תנאים חריגים לחוזה , תנאים לביטול החוזה , תנאים מפסידים לביטול הביטוח .

קיימות שתי שיטות לביטול הפוליסה

1 . פרמיה יחסית – מחלקים את הפרמיה ל - 365 ימים ולאחר מכן מכפילים בכמות הימים בהם הפוליסה הייתה בתוקף .

2 . תקופה קצרה – 10% לכל חודש או חלק ממנו + 10% גלובלי .

ביטוח רכוש

יכול להיות על פי ערך שפוי – ערך ממשי ועל פי ערך כינון – ערך כחדש .

השתתפות עצמית

השתתפות עצמית זהו סכום שאותו ישלם המבוטח בכל מקרה של נזק . היא נועדה :

1 . מניעת הגשת תביעות קנטרניות . 2 . מניעת שחיקת הפרמיה על ידי תביעות רבות בסכומים נמוכים . 3 . מניעת הגשת תביעה בסכומים נמוכים . 4 . המרצת המבוטח למנוע נזקים .

צעירים שגילם נמוך מ – 24 שנים או ותק נהיגתם פחות משנה חלה השתתפות גבוהה ב – 50% מההשתתפות העצמית הרגילה הרשומה במפרט .

כאשר יש אובדן גמור או אובדן גמור להלכה לא מנכים השתתפות עצמית .

תת ביטוח

סכום הביטוח נקבע ביום כריתת חוזה הביטוח . ביום קרות מקרה הביטוח בודקים מה ערך הרכוש שביטחת , ליום כריתת חוזה הביטוח , באם מתגלה שהמבוטח ביטח פחות מערך הרכוש , יקבל תגמולי ביטוח לפי הערך היחסי שביטח את רכושו .

סף פיצוי (פרנציזה)

ביטול השתתפות עצמית , במקרה נזק עד סף הפיצוי , המבוטח לא יקבל כלום מחברת הביטוח , אם הנזק עבר את סף הפיצוי יקבל את כל עלות הנזק .

לפנים משורת הדין

ישנם נזקים שאינם מכוסים בפוליסה , חברת הביטוח מחליטה לשלם למבוטח למרות שאינה חייבת .

התיישנות

אותו פרק זמן שבו רשאים אדם או גוף משפטי , לתבוע נזקים , חוק חוזה הביטוח שלוש שנים התיישנות , דיני נזיקין שבע שנים התיישנות .

ביטוח אחריות כלפי צד שלישי

למרות שתקופת התיישנות שלוש שנים , אבל עקב מעורבות של הצד השלישי , שאינו צד לחוזה הביטוח , אין תביעת המבוטח לתגמולי הביטוח מתיישנות כל עוד לא התיישנה תביעת הצד השלישי כנגד המבוטח .

סוכן ביטוח

לא יעסוק אדם בישראל , בעצמו או על ידי אחר בתיווך בעניין ביטוח בין כל אדם לבין מבטח אלא אם יש בידו רשיון .

המפקח על הביטוח רשאי לתת רשיון סוכן ביטוח ליחיד באם יתקיימו תנאים אלא :

1 . תושב ישראל . 2 . מלאו לו 20 שנה . 3 . עבר תקופת התמחות ועמד בבחינות .

ברשיון סוכן יפורטו ענפי הביטוח שבתיווך בהם הורשה הסוכן לעסוק .

סוכן ביטוח לא חייב להיות חבר באיגוד סוכני הביטוח .

מקרה ביטוח – אובדן או נזק שנגרם לרכב (משולם)

1 . אש ברק , התפוצצות והתלקחות .

2 . התנגשות מקרית , התהפכות , תאונה מכל סוג שהוא .

3 . גניבה . רדיו טייפ – אין כיסוי רק בתוספת פרמיה . כסא לתינוק מכוסה מכוח דין מבלי תוספת פרמיה .

4 . כל נזק שנגרם עקב גניבה תוך כדי גניבה ובעת ניסיון גניבה .

5 . שיטפון , סערה , התפרצות הר געש (נזקי טבע) .

6 . מעשה זדון , אלא אם כן נעשה על ידי המבוטח או על ידי מישהו מטעמו במתכוון .

פריטים וקלקולים שאינם מכוסים .

1 . אבדן או נזק למקלט רדיו , רשם קול , מכשיר קשר , אנטנה , טלוויזיה וטלפון המותקנים ברכב . וכל רכוש אחר הנמצא ברכב ואינו חלק מאביזריו .

2 . אבדן או נזק לצמיגים אלא אם כן ניזוקו או אבדו חלקים נוספים מהרכב .

3 . קלקולים מכניים וחשמליים אלא אם כן נגרמו במהלך או עקב קרות מקרה ביטוח .

שמאי רכב .

ניתן להביא כל שמאי להעריך נזק . רכב ששמאי קבע לגביו אובדן גמור – זה רכב שנתקיימו בו אחד מאלה .

1 . רכב יצא מכלל שימוש והנזק הישיר שנגרם הוא 60% ומעלה משווי הרכב כולל מסים.

2 . הרכב אינו ניתן עוד לשיקום והוא נועד לפירוק בלבד .

3 .רכב גנוב ולא נמצא תוך 30 יום . תגמולי ביטוח מגיע אחרי 30 יום + הצמדה .

אובדן גמור להלכה – אם שמאי יקבע כי שעור הנזק שנגרם לרכב הוא פחות מ – 60% משוויו סמוך לפני קרות מקרה הביטוח , רשאית חברת הביטוח לפצות את המבוטח כאילו נגרם לרכב אבדן גמור . הבעלות עוברת לחברת הביטוח והפוליסה פוקעת ללא זכות החזר דמי ביטוח .

פוליסה תקנית .

בנזק חלקי המחייב החלפת המרכב או חלקים ממנו או פנס – משלמת החברה למבוטח את מלוא ההחלפה ללא ניכוי בלאי .

בנזק חלקי המחייב חלקים אחרים מאלה שצוינו , החלק שניזוק בחלק הדומה לו בתכונותיו ובתיאורו בצרוף הוצאות ההתקנה .

חלקים מכנים מ – 9 שנים – מורידים בלאי .

דרכי פיצוי .

החברה תוכל על פי שיקול דעתה לבחור בין דרכי הפיצוי הבאות : תשלום ערך הנזק או האובדן במזומן , תיקון הרכב , החלפתו ברכב מסוג ואיכות דומים או החלפת חלק ממנו.

תגמולי הביטוח – יש לחשב ולשלם לפי שווי האובדן או הנזק ביום מקרה הביטוח .

על החברה לשאת גם בהוצאות סבירות לשמירתו והעברתו למקום הקרוב ביותר שבו ניתן לתקן את הנזק .

מועד תשלום תגמולי ביטוח .

1 . אבדן או נזק שאינו גניבת הרכב תוך 30 יום , מיום מסירת התביעה .

2 . גניבת הרכב – המבוטח זכאי לתגמולי ביטוח אז רק לאחר חלוף 30 יום מיום הגניבה ובלבד שבתקופה זו לא נמצא הרכב .

על חברת הביטוח לשלם למבוטח את תגמולי הביטוח תוך 7 ימים מיום הזכאות .

המבוטח ידרוש תגמולי ביטוח בכתב .

פוליסת ביטוח צד ג'.

מקרה ביטוח – חבות המבוטח על פי חוק בגין נזק שיגרם לרכוש צד שלישי , כתוצאה משימוש ברכב בתקופת הביטוח .

גבולות הפיצוי – כל הסכומים שמבוטח יהיה חייב בתשלומים לצד שלישי בגין מקרה הביטוח עד גבול האחריות החברה הנקוב במפרט לגבי נזקי צד ג' . ובנוסף לכך גם הוצאות משפט סבירות , שיהיה על המבוטח לשאת בגין מקרה ביטוח אף מעל גבול האחריות של החברה הנקוב במפרט .

סייג – החברה פטורה מחובתה אם מקרה הביטוח נגרם על ידי המבוטח – בזדון .

חבות שאינה מבוטחת – 1 . אין החברה אחראית לתשלום כלשהו בשל חבות לנזק שנגרם לרכוש בבעלותך , או בבעלותו של מי שנהג ברכב או לרכוש הנמצא בפיקוחם , בשמירתם שלך , של נהג הרכב או אחד מבני ביתך . 2 . התחייבות של מהמבוטח לפיצוי צד ג ' , ללא הסכמת החברה – אינה מחייבת את החברה .

תעודת ביטוח חובה .

תעודת הביטוח החובה היא למעשה אישור על קיומו של הביטוח . תוקף תעודת הביטוח יום תשלום בפועל או יום הרשום בפוליסה המאוחר מבין השניים . תעודת ביטוח חובה מכסה נזקי גוף .

נאבד תעודה ביטוח – מוצאים תעודה חדשה וזה יעלה סכום כסף .

תעודה זמנית .

תעודה זמנית מנפיקים לשבעה ימים ממועד התשלום . את התעודה הקבועה מתחילים מיום תחילת הזמנית ואז המבוטח משלם מעין קנס , מאחר והקבועה מתחילה מאותו תאריך של הזמנית .

קרן קרנית .

מטרות הקרן לפצות נפגע הזכאי לפיצוי לפי חוק אך אינו יכול לתבוע ממבטח כלשהו מאחת הסיבות :

1 . הנוהג הפוגע אינו ידוע . (פגע וברח)

2 . אין לנהג ביטוח או שהביטוח אינו מכסה את החובה הנדונה .

המבטח נמצא בפירוק .

את מי חייבת הפוליסה לבטח .

1 . את בעל הרכב והנוהג בו וכל אדם הנוהג בו בהיתר ממנו , מפני נזק גוף שנגרם להם בתאונת דרכים כמשמעותה בחוק .

תנאים מיוחדים לרכב מסחרי .

כל נזק שיגרם עקב העמסת יתר של הרכב בניגוד לקביעת רשויות הרישוי – אינו מכוסה על פי הפוליסה . ברכב כבד אין ביטוח על המרכב .

מתי מגיע העדר תביעות ? .

שהמבוטח לא תבע את חברת הביטוח במשך תקופת הביטוח .

שינוי תעריף הביטוח עקב שינוי דגם הרכב ליותר גדול משלם המבוטח את הפרש הפרמיה .

מי מבטל ביטוח יחסי ?

חברת הביטוח .

תנאים מקדימים לקבלת ביטוח ?

הקצבת זמן .

בטיחות בהפעלת רכב - עקרונות ההעמסה הנכונה

איזון הרכב :

כדי להעמיס רכב בצורה מאוזנת עלינו להקפיד על שני עקרונות :

1 . חלוקת עומס נכונה על גלגלי הרכב – במשאית בעלת 2 סרנים יחולק העומס הכללי כך : כ – 1/3 ממנו על הסרן הקדמי , וכ – 2/3 על הסרן האחורי . כל זאת מן הטעם הפשוט שעל הסרן הקדמי מורכבים 2 גלגלים ואילו על האחורי 4 גלגלים .לפי אותה שיטה , נעמיס כ – ¾ מהעומס על חלקו האחורי של רכב בעל צמד סרנים , לעומת ¼ על חלקו הקדמי .

במטען חלקי , כדי להגביר את כוח האחיזה של הצמיגים האחוריים , רצוי להוסיף עליהם את משקל המטען החלקי. בתנאי שיהיה אמצעים מתאימים להבטיח שהמטען לא יזוז ממקומו .מטען שלא ניתן לאבטוח נעמיס צמוד לדופן הקדמי של הארגז . מצב זה יגרום ליתר עומס על גלגלי הסרן הקדמי והכבדה על ההיגוי וגם יגדיל את מרחק הבלימה .

מיקומו של המטען החלקי יהיה תלוי בסוג הרכב :

במשאית רגילה – יהיה מקומו מעל הסרן האחורי .

ברכב מורכב – נעמיס מטען חלקי במרכז הנתמך .

ברכב מחובר – עדיף לחלק את המטען באופן שווה בין הגורר לנגרר כדי לקבל אחיזה אחידה של כלל צמיגי הרכב .אם יש צורך להעמיס רק על אחד מחלקי הרכב מיקומו של המטען החלקי על הגורר .

מטען מרוכז וכבד – כשמשקלו הסגולי של חומר המטען גדול , יצטמצמו ממדיו , כל משקלו המורשה של המטען יתרכז בשטח חלקי של הארגז . ננסה להעריך את מיקומו של מרכז הכובד של המטען וביודענו היכן נמצאת נקודת הלחץ ברכב נמקם את מרכז כובד המטען מעל נקודה זו , והמטען ילחץ באופן שווה על כל הגלגלים .

מטען ארוך אינו בהכרח כבד , אבל חלוקתו ברכב לא מאפשרת איזון נאות .חלק ממשקלו נמצא על השלוחה האחורית ומהווה מנוף להרמת הסרן הקדמי .ההיגוי יהיה קל יותר אך גם מסוכן יותר וזאת מכוון שכח התאחיזה של הצמיגים הקדמיים יקטן .יש גם בעיות בפניות בגלל אפקט המניפה שנוצר מאחור .

2 . איזון רוחבי (לפי ציר האורך) – סטייה ואפילו קטנה של מרכז הכובד ימינה או שמאלה מציר האורך תביא מיד את הרכב לנטייה על צידו .על כן נקפיד במיוחד על איזון רוחבי .

במידה ולא נוכל לשמור על האיזון אסור שמשקלו של צד אחד יעלה על 15% אחוז ממשקל הצד השני .

מכוון שקמרון הכביש גורם לרכב לנטות במקצת על צידו הימני אם נעמיס את עודף המטען בימין הרכב זה יוסיף על נטייה זו .העמסת עודף המטען בצד שמאל עשויה לשפר את המצב כל עוד עודף זה אינו גדול מידי .

נסיעה בעקומות או בעקיפות שזה מצב זמני וקצר נהיגה

בעקומה שמאלה לא תהיה בעיה ואילו בפניות ימינה נאיט יותר .

יציבות הרכב והתנהגותו

ישנם מטענים שלגביהם נחוצים שיקולים נוספים כמו:

עמידות שילדות הרכב – מטען ששטחו צר וכבד שטח המגע של המטען עם רצפה הנתמך היינו צר ביותר ועל שטח מצומצם זה ילחץ כל משקלו . לחץ על שטח כה צר הם יותר מידי עבור שילדת הנתמך והיא תקרוס . מטען מרוכז וכבד דורש תמיכה טובה, ונקודות התמיכה לשילדת הרכב הן קפיציו . על כן בנתמך נוכל לרכז את המטען בקרבת הסרנים האחוריים שלו ומעל צלחת הגרירה (פיפטוויל).

התנהגות הרכב – לשני גורמים השפעה מכרעת על

יציבותו :

מיקומו של מרכז הכובד – יציבות הרכב מגדל עם הנמכתו ותלך ותקטן ככל שיגבה . מטען בלתי יציב כזה שזז כל העת , גורם כמובן לשינויים תכופים תכופים במיקומו של מרכז הכובד ולערעור יציבותו של הרכב .

סוג המטען – אם המטען מורכב מיחידות שונות שיש להעמיסן בשכבות , תהיה הדרך הנכונה להניח בשכבות התחתונות את היחידות הכבדות ומעליהן את הקלות .

למטעני נוזלים יש נטייה לתנועה .ריסונם יעשה ע"י כליאתם בתאי המכליות כשהם מלאים עד תום .

אבטחת המטען

אפשרות אבטחת המטען תלויה במספר גורמים וביניהם :

התאמת הרכב למטען – ככל שהרכב יתאים יותר למטען כך תהיה הובלתו בטוחה ביותר . התאמתו של הרכב כוללת את כל האמצעים הנוספים לאבטחת המטען , כאמצעי קשירה , תמיכה וכו' .

הובלת מטענים מעורבים – כשמובילים מטען מעורב , יש להביא בחשבון גם את האפשרות שהוא עלול לזוז ממקומו . זה יכול לקרות בגלל בלימת חירום או אפילו בגלל החלפת הילוך לא טובה .

סוג הדרך שבה נוביל את המטען – כביש משובש עלול לערער את המטען ולגרום לנזקים לו ולרכב .

בדרכים הרריות מתאפיינות בשינויים תכופים בשיפועי הכביש בעליות ומורדות לסירוגין ובעקומות חדות גורם למרכז הכובד להיטלטל וללחוץ מידי פעם על נקודה אחרת דבר המשפיע על יציבותו .

כשמובילים מטען בדרכי עפר או חול , יש לקחת אפשרות של שקיעה . לכן העברת עומס אל גלגלי ההנעה של הרכב תגרום להם להילחץ חזק אל החול ולהיאחז בו יותר טוב . העברת העומס גם תקל על הסרן הקדמי והוא ישקע פחות .

בטיחות בהפעלת רכב - נוזלים ומכליות להובלתם

התכונות המשותפות לנוזלים הן : חוסר יציבות , נזילות , התפשטות . הובלת מיכל לא מלא תגרום מיד לטלטול הנוזל והרכב יאבד את יציבותו לכן מחלקים את המיכל לתאים .בניית מחיצות במכלית יכולה למנוע את תנודות הנוזלים והיא זולה מבנית מכלית בעלת תאים נפרדים שלכל אחד מהם מערכת ריקון משלו .לבניית תאים שני יתרונות נוספים : אפשרות להוביל כמויות מדודות לפי הזמנה והובלת סוגי חומר שונים באותה נסיעה .

סוגי המכליות הם :

מים – יגרמו למכלית עשויה מברזל להחליד ונכון יהיה להובילם במכלית מנירוסטה .אולם בגלל העלות הגבוהה של נירוסטה מסתפקים בצביעת פנים המכלית בצבעי מגן .

חלב – הוא מטען יקר ולכן הוא מובל במכלית מנירוסטה בגלל ריגשתו הוא מתקלקל בקלות כשהוא נשאר חם וכשהוא בא במגע עם חיידקים .למניעת הדבר מקררים את החלב עוד במכון החליבה והמכלית המובילה אותו היא למעשה תרמוס ענק .צינורות הפריקה עשויים גם הם מנירוסטה או פלסטיק לאפשר רחיצה יסודית לאחר הפריקה .

חומצות – הן חומר מאכל (שורף ,מכלה) ולכן החומרים מהם עשויות מכליות המובילות חומצות צריכים לעמוד בפני איכול .כיוון שיש חומצות מסוגים שונים הדבר מחייב התייחסות מיוחדת לבחירת החומרים מהם יבנו את המכלית להובלתו .מכלית להובלת ברום המצופה מבפנים בעופרת עמידה בפני איכול סוג חומר זה .בגלל משקלה העצמי הגדול של מכלית הברום ומשקל הברום עצמו נבנית להובלתו מכלית קטנת ממדים וכך תומך גדול גורר מכלית קטנה .מכליות להובלת חומצות בנויות כגליל עגול .משום שחומצה כבדה מאד לחצה על דפנות המכל גדול משל דלק ,מים או חלב המובילים במכליות אליפטיות .

דלק – המכל מחולק לתאים בנפחים שונים בין 2500 ליטר ל – 6000 ליטר ויותר וכך מתאפשרת הובלת סוגי דלק שונים בהתאם לכמויות המוזמנות .בראש כל תא יש פתח מילוי גדול שקוטרו כ – 10 אינטש ולו מכסה הנסגר ע"י מנופים לאחר מילוי הדלק . במכסה מורכב שסתום ביטחון כדורי לשני מטרות : כנשם לנידוף אדי התפשטות הדלק למניעת לחץ פנימי , אטימה בעת התהפכות .המיכל נטוי בשיפוע קל לאחור להקל על הפריקה כשהרכב מאוזן ולכן גם עודפי הדלק יצטברו בירכתיו וירדו לקרקע דרך צינור בזמן פתיחה ברז . לכל תא יש מדיד העשוי ממוט טבילה מכויל . תנודות הנוזל גורמות ליצירת חשמל סטטי וחשמל סטטי מצטבר ומחפש אפשרות להתפרק בצורת ניצוץ .ולכן עשויים אביזרי המכלית ממתכת שאיננה יוצרת ניצוצות . למניעת ניצוצות שעלולים לגרום התלקחות יינקטו האמצעים הבאים :

1. צינורות הפריקה עשויים מגומי סינטטי או פלסטיק

2. מחברי צינורות בשיטת החיבור המהיר עשויים מאלומיניום או מחברי הברגה מברונזה .

3. קולט גצים על מפלט תחתי של משאית המופנה שמאלה

4. פיטמות הארקה להתחברות אל כבל הארקה בעת העמסה או פריקה .

5. זנב הארקה מגוף המכל לקרקע ליצירת הארקה רצופה תוך כדי נסיעה .

הדלק למנועי רכב הוא בנזין לסוגיו נפט או סולר והוא ניפרק בנקל כי אינו נדבק לדפנות המיכל .דלק כבד יותר כמזוט מובל במכלית אחרת .היות שסולר שמנוני עלול להשאר דבוק לדפנות התא לאחר הפריקה רצוי להוביל בתא זה נפט לפני שנשתמש בו להובלת בנזין .

דלק מתפשט כשהוא מתחמם ואם תאי המכל ימולאו עד תומם הוא ינסה לפרוץ החוצה .לכן יש למלא את התא רק ב – 97% - 98% מהקיבולת שלו .

כשהמכלית מיועדת לפריקת המטען במספר מקומות . עקרונות האיזון תקפים תמיד ויש להקפיד עליהם .

במשאית נתחיל מתא מס' 1 שהוא הקרוב ביותר לתא הנהג ונמשיך לכיוון הסרן האחורי .את התא הנמצא מעל הסרן האחורי נשאיר לסוף ולפניו נפרוק את התא שעל השלוחה האחורית .

בנתמך ובנגרר נתחיל את הפריקה מהתא האמצעי כשהשני יהיה הסמוך אליו בכיוון תא הנהג והשלישי הסמוך לראשון מעברו השני .וכך הלאה לסירוגין אחד מכל צד .

בטיחות בהפעלת רכב - מנוף עצמי ברכב

נהג הרוצה להפעיל מנוף רכב חייב לקבל היתר לכך לאחר שעבר השתלמות מתאימה .

שני שימושים למנוף המורכב ברכב :

1. העמסה ופריקה עצמית .

2. מנוף לעבודות שאינן קשורות בהובלה .

מיקומו של המנוף ברכב מוכתב ע"י מבנה הרכב וצורכי העבודה עם המנוף . במשאית מקובל להתקינו מאחורי תא הנהג .ברכב מחובר נהוג להתקין את המנוף בקצה ארגז המטען כדי שיוכל להגיע אל הנגרר עם זרוע קצרה ככל האפשר .

המנוף המקובל בנוי על בסיס מסתובב המחובר לשילדת הרכב .יש לו עמוד מרכזי שממנו יוצאת זרוע רבת מפרקים המתקפלת למידות שלא חורגות ממידות הרכב . סוללת ידיות ממוקמת משני צידי המנוף וכל ידית מיועדת להפעלת פרק אחד מפרקי המנוף .

את העומס המותר למנוף מסמנים בנוסחה המציינת יחס בין המשקל לאורך הזרוע . כשמגדירים את המנוף כבעל כושר הרמה של 10 טון מסמנים אותו בנוסחה "1:10" והכוונה שהוא מיועד להניף 10 טון מטען הנמצא במרחק מטר אחד מבסיס המנוף או לחילופין להניף טונה אחת בלבד אם היא נמצאת במרחק 10 מטר ממנו .

העומס המותר יהיה תמיד כפולה של משקל במרחק שסכומה ישווה לעומס המרבי .

מותר להפעיל את המנוף רק כשהוא מפולס .

חובה לפני כל הפעלה של המנוף לפרוש את התומכים שלו .לתומכים 3 תפקידים :

1. תמיכה – להוות בסיס רחב בעת פרישת הזרוע .

2. ייצוב – ע"י ביטול גמישות הקפיצים והצמיגים .

3. איזון – ע"י הארכת רגלי התמיכה לפי הצורך .

על אונקל המנוף מותר לתלות כבל אחד בלבד .על כן כשנחוץ להניף מטען הקשור ע"י 2 כבלים או יותר יש לחברם יחד אל טבעת והיא זו שתיתלה על האונקל .

לזווית הנוצרת בין שני כבלים יש חשיבות בקביעת העומס המותר . ככל שהיא תגדל כן יקטן העומס כי במקום להניף את המטען למעלה הכבל מושך אותו הצידה .

1. עד לזווית 30 מעלות לא מפחיתים מהעומס .

2. עד לזווית 60 מעלות מפחתים 15% מהעומס המותר .

3. עד לזווית 90 מעלות מפחיתים 30% מהעומס המותר .

4. עד לזווית 120 מעלות מפחיתים 50% מהעומס המותר

זווית של 120 מעלות היא המרבית המותרת .

כאשר בהנפת מטען על ידי כמה כבלים נוצרות זוויות שונות הזווית הגדולה בניהם תקבע את מידת הפחתת העומס .

כשמרימים מטען ע"י מספר כבלים הם חייבים להיות שווים באורכם כדי שהמטען יהיה מאוזן .אבל אם המטען עצמו לא שווה משקל יש להשתמש בכבלים בעלי אורך שונה כשהכבלים הקצרים מרימים את הצד הכבד .

קיימים 2 סוגי סגירים :

1. סגיר "D" – מיועד למתח ישר והוא מתאים לחיבור שני כבלים בקו מתיחה אחד .

2. סגיר "קשת" – שעומד בלחצי צד וחשוב לתלות אותו על האונקל כשבורג הסגירה למעלה והקשת תלוייה , כשממנה משתלשלים הכבלים .

שמות מענבי הכבלים :

1. מתלה ישר – כאשר הכבל נקשר בעזרת אונקלו אל המטען ואין כל קפל . בשיטה זו לא ישתנה העומס המותר לכבל .

2. מתלה ענבי (חניקה) – כשהכבל ניכרך סביב המטען וחונק אותו ע"י האונקל .בשיטה זאת יופחת העומס המותר ב – 50% .

3. מתלה חביקה – בשיטה זו מעבירים את הכבל מתחת למטען ותולים את שני קצותיו על אונקל המנוף .אם לא נוצר קפל חד יוכפל העומס המותר כאילו שני כבלים נפרדים מניפים את המטען .

בטיחות בהפעלת רכב -כלי עזר להעמסה ולפריקה

למטען כללי ישמשו כלי העזר הבאים :

מסוע להעמסה ידנית

המסוע הנפוץ הוא זה שבעזרתו מעמיסים שקים או תיבות מהמחסן אל הרכב .

המסוע מורכב משרשרת כפולה שחוליותיה מחוברות בניהן ע"י שלבים והוא נראה כסולם ששלביו נמצאים בתנועה מתמדת . יש מסועים בעלי סרט גומי רחב המחליף את מיתקן השלבים . שני הדגמים מורכבים על בסיס נייד המאפשר לקרבם אל מקור העמסת המטען ואל מקום קבלת המטען על הרכב .

מלגזה

המלגזות מסוגלות להעמיס כמעט את כל סוגי המטען אם הוא גדול או קטן כבד או קל .המטענים המתאימים במיוחד הם אלה העמוסים על משטחים או במכלים או כריכות מוצרי עץ וברזל ואין זה משנה אם ארוכות הן או קצרות .

המשאית צריכה לעמוד על קרקע ישרה וקשה כדי שהמלגזה תוכל לנוע סביב הרכב מבלי לערער את המטען .

יש להתחשב גם בעקרונות האיזון .צריך לוודא שהמטען אחיד שאם לא כן נאלץ לשמור על האיזון ע"י העמסת זוגות של יחידות במשקל שווה זו מול זו .

מנוף

יתרונות המנוף : אינו מצריך הסרת הדפנות ומסוגל להעמיס כל מה שהמלגזה יכולה ולהחדיר את המטען אל בינות הסולמות .

המטען מגיע לרכב מלמעלה ולכן לא כדאי להימצא בארגז המטען כשהמנוף בפעולה .

גרף

כלי דמוי מיכל התלוי בקצה כבל המנוף .מיכל זה עשוי משני חצאים בעלי ציר עליון משותף . ע"י מנגנון מיוחד יכול המפעיל לפתוח את המיכל כפה פעור .כשהגרף פתוח יורידו המפעיל על ערמת התפזורת ויתחיל לסוגרו . תוך כדי כך נגרף החומר שבערמת התפזורת וממלא את המיכל שפתחו הולך ומצטמצם עד לאיטום מלא עתה יונף הגרף אל מקום השפיכה וייפתח מעליו .

חסרונותיו הבולטים הם : איטיות , חוסר דיוק במשקל המטען המועמס על הרכב כמו כן יש צורך לנקות אחריו . מלבד זאת הוא מסוכן לנמצאים תחתיו כמו כל מנוף וטלטוליו עלולים לפגוע ברכב .

מחפר

המחפר הוא למעשה רק חלק מכלי .הוא מעין כף גדולה המורכבת בקדמת טרקטור .

יתרונותיו של המחפר הם :

1. מהירות עבודה .

2. יישור החומר עד גובה הדפנות .

3. חלוקת עומס לפי דרישת הנהג .

4. העמסה בכל מקום ובכל שטח .

5. הנהג לא צריך להישאר ברכב בעת העמסה .

מפעיל חסר ניסיון או בלתי זהיר יכול להפוך יתרונות אלה לחסרונות . לפגוע ברכב , להעמיס משקל עודף , לא ליישר את המטען .

סילו

מיכל ענק העומד על רגלים ארוכות ובתחתיתו משפך .

לסילו יש רק יתרון אחד על פני המחפר : דיוק במשקל .

כיוון שהסילו אינו מש ממקומו צריך הרכב להיות בתנועה .הנהג חייב להיכנס מתחת למשפך בדיוק במרכז ארגז המטען . עליו להתקדם עד שהמפעיל יסמן לו לעצור ואז להמתין .בזמן המתנה יתחיל להישפך החומר וכשיגיע לגובה מתאים הנהג חייב להתקדם מייד .

חסרונות : הקושי של הנהג לדייק בביצוע תזוזותיו ועצירותיו . גרימת נזק סמוי לרכב כתוצאה משימוש תכוף בדוושות המצמד והבלם ,קושי בכיסוי מטען מתעופף ואי נוחות רבה הנגרמת לנהג היושב בתאו בהעמיסו חומר המעלה אבק כשנושבת רוח גב .

גשר

הגשר משמש ככלי עזר לפריקה . הגשר מאפשר פריקת משאיות רגילות . לגשר תמיכות מתקפלות המתרוממות לאחר עליית רכב עליו ותפקידן לתמוך את הרכב מאחור בעת הרמתו .

נהג העולה לפריקה של גשר ייצמד היטב אל התמיכות האחוריות ,ינעל את המעצורים האוטומטיים (המקסי) וישחרר להילוך סרק .רק אחר כך יוכל לפתוח דלת מאחור