בטיחות בהפעלת כלי רכב - הובלה בקירור והובלה בהקפאה

עבור מטען מקורר נשתמש ברכב בעל ארגז מבודד (תרמוס) כשהמטען מועמס בדרגת חום נמוכה ומיועד לחלוקה .אי סגירת הדלתות גורמת לעלייה בדרגת החום מעבר למותר , דבר , שעלול לגרום לקלקול מהיר של המזון .

ההבדל בין קירור והקפאה נעוץ במידת הטמפרטורה הנדרשת להובלתם . אסור שמזון מוקפא יגיע לטמפרטורה גבוהה מ – 18 מעלות מתחת לאפס .לכן נחוץ להובלה כזו מקפיא על גלגלים .

נחוץ להקפיד על הכנה נכונה של קרון הקירור לקראת העמסה . כלומר : שטיפת קרון הקירור משאריות מזון והפעלת מנוע מדחס הקירור בדרך אל מקום העמסה כדי להגיע עם טמפרטורה מתאימה .ברכב המיועד להובלה בהקפאה מותקן במקום הנראה לעיני הנהג מד חום .

אטימה לא טובה של דלתות הקרון לא תאפשר שמירה על הטמפרטורה הנדרשת וגם תגרום לפעולה ממושכת יותר של מנוע הקירור .

בטיחות בהפעלת כלי רכב - דולים ומטענים חריגים

דולי הוא עגלת מינשא .כלומר, מערכת של סרן או חטיבת סרנים שמעליהם מבנה היכול לתמוך מטען . חלק מהדולים הם בעלי יצול , וניתן לרתום אותם אל וו גרירה של הרכב , ואז הם משמשים להיגוי המטען העמוס עליהם .חלק אחר הוא ללא יצול כזה ,והם משמשים לתמיכת המטען מאחור .בזכות גמישותו , יכול הדולי לבצע פניות מבלי שייהדף הצידה בכל פנייה של הרכב .

מצבי הובלה שונים :

1. מטען ארוך - הובלת מטענים אלו ע"י דולי הינה פשוטה ביותר .אם משקלם אינו גדול אפשר לחבר לקצה אחד שלהם פלטה עם פין גרירה של נתמך ולרתום אותו אל התומך כפי שרותמים נתמך .את הקצה השני מניחים על דולי כשהמטען מקשר ביניהם .כשהמטען ארוך מאוד קשה לנסוע בדרך מפותלת ולכן כדאי להניחו על שני דולים , נרתם ונגרר כשמרווח הסרנים קטן יותר . נחוץ לשמור על עומס שווה לשני הדולים . לגרירת מטען עמוס על דולים נחוץ רכב בעל משקל עצמי מספיק כדי שלא יאבד את אחיזתו בכביש . כל דולי מיועד לשאת משקל בהתאם למספר הסרנים מהם הוא מורכב .

2. מטען רחב – מטען רחב גם אם אינו כבד משקל אינו מטען יציב כי הוא מונח על בסיס גלגלי הרכב שהוא צר יחסית לרוחבו . ככל שרוחב המטען יגדל כן תפחת יציבותו . כשרוחב המטען גדול מאד והוא יכול לשאת את עצמו אפשר להעמיסו על שני דולים מקבילים וע"י כך להרחיב את בסיס הגלגלים . מטען שהוא גם רחב וגם כבד אפשר כמובן להוביל על דולים מרובי סרנים

3. מטען גבוה – כשהמטען גבוה אך אינו רחב אין ברירה אלא להשתמש גם עבורו בדולים מקבילים .

אמצעי אבטחה ומסלול נסיעה

הובלת מטען חריג מחייבת מערכת מקיפה של שיקולים בנושאים שונים . תחילה יש לתכנן את העמסה :

1. ללמוד את המטען .מבנהו ,מידותיו ,משקלו , תכונותיו.

2. להתאים רכב . איזה סוג רכב , או הרכבי רכב ודולים יתאימו למטען .

3. להתאים אמצעי קשירה . לעיתים מוכרחים להשתמש גם בריתוכים נוסף על אמצעי הקשירה המקובלים .

4. לקבל היתר הובלה . מקצין משטרה .

שיקולים בהובלת מטען חריג :

1. מידת ההפרעה לתנועה . נתון זה יכתיב את מסלול הנסיעה , הימים והשעות שבהם יהיה מותר לנוע עם המטען .

2. מידות המטען החריג . נתון זה חשוב לבחירת מסלול הנסיעה שיאפשר את העברת המטען וכן את סוג הליווי

3. סוג המטען . חשוב לקביעת אמצעי הליווי .

ליווי רגיל למטען חורג מתבצע ע"י רכב קטן הנושא שלטי אזהרה מפני "מטען חורג" ופנס צהוב מהבהב .

ליווי מטען כבד משקל – תוספת רכב שמסוגל להחליף את הגורר בהתקלקלו .סדנה ניידת שתכלול מתקני תקרים וצמיגים חלופיים .מכונאי , מסגר ואנשי מע"צ .

לליווי מטען רחב – אנשי מע"צ להסרת מעקות מצידי הכביש , או לסלילת דרך עוקפת אם המעבר צר .

לליווי מטען גבוה – אנשי חברת חשמל , אנשי בזק , אנשי מע"צ .

לכל המטענים החורגים צריכים אנשי משטרה לכוון את התנועה.

בטיחות בהפעלת כלי רכב - אמצעי שינוע למטענים

אמצעי שינוע לפי סוגים :

1 . אריזות קטנות – להובלת אריזות קטנות דרוש רכב בעל דפנות וסולמות .התמיכה ההיקפית תמנע את התפרקות המטען ותאפשר את קשירת הסולמות התומכים ע"י מספר קטן של כבלים או חבלים .

אם המטען גבוה מגובה הסולמות נצטרך להוסיף חבלים לקשירת השורות העליונות וזאת בנוסף לקשירת רגלי הסולמות .

להידוק אריזות קרטון ע"י חבל למשל יש להוסיף זוויתני עץ קטנים להגנה מפני לחץ נקודתי .

2 . מכלים קשיחים וגמישים – המכילים מיועדים בדרך כלל להובלת תוצרת חקלאית מהשדה לבתי האריזה או לתעשייה חלקם עשויים עץ גס ויש העשויים מפלסטיק צורתם כקוביה וממדיהם כמחצית רוחב משטח הטעינה

(כ – 1.20 X 1.20 מ'). מדות אלו מאפשרות טעינתם בשני טורי אורך , ובשלוש שכבות גובה .

מכלי העץ מונחים זה על זה ולחצם בצרוף מקדם החיכוך של העץ מונע את החלקתם .למרות זאת אסור לוותר על הידוקם בכבלי רוחב .

מכלי הפלסטיק מטבעם הם בעלי מקדם חיכוך נמוך .יצרניהם הביאו זאת בחשבון ועיצבו בהם שגמים ומגרעות .

קיימים גם מכלי שק גדולים וגמישים העשויים בד גס ועבה והמוכרים בשמם הלועזי פיק בג (שקי הרמה) .

ממדיהם כממדי המכלים גם אותם נעמיס בשני טורים ובשכבות משום שהם גמישים תלויה יציבותם בסוג המטען .כדי שכלי עזר כמלגזה או מנוף יוכלו להרימם נתפרו 4 לולאות גדולות וחזקות לפתחם .

יתרונו של הפיק-בג לעומת המיכל הקשיח הוא משקלו העצמי הנמוך והנפח הנחסך בהובלה חוזרת .

3 . כלובים – הכלובים הם בעלי מידות זהות למכלים . ייעודם : העברה מסודרת של פריטים קטנים שאינם ארוזים . כדי שניתן יהיה להרכבם זה על זה מתקינים לרגליהם בסיסים קוניים כמשפכים הפוכים . ותפקיד נוסף שטח מגע רחב עם רצפת ארגז הרכב העשויה פח ימנע ממנה נזק .

4 . משטחים – המשטחים נושאים על גבם את המטען . המשטחים עשויים מקרטון יצוק ,מפלסטיק ומעץ המונחת על מספר רגליים קצרות . וכשנחוץ למנוע לחץ נקודתי על המטען התחתון יבנו אותם משתי שכבות מקבילות וביניהן קורות לשמירת המרווח .הם זהים במידותיהם למידות המכלים כדי שניתן יהיה לסדרם בשני טורים לאורך משטח הטעינה .

5 .מינשאי צינורות – לצינורות בעלי קוטר גדול בונים מעין ערסל המתאם לקוטרם הערסל הזה כאילו נחצב בתוך לוח עץ עבה מאד העומד על צידו .מינשאים אחרים נעשו ע"י ריתוך פחי ברזל בפרופיל תואם וריפודם בשכבות גומי .

6 .מינשאים יעודיים – מטען בעל מבנה יחודי המחייב בניית מינשאים בלעדיים להם .מינשאים מיוחדים יש גם עבור לוחות זכוכית שחובה להובילם בעמידה וללוחות בטון המובילים ברכב צמ"כ .

7 . מכולות – המכולה נבנתה במקורה ככלי לשינוע יעיל של מטענים .היא מגוונת את אפשרויות התאמת הרכב למטען .המכולה הבסיסית בנויה כארגז מתכת בעל פתח אחד מאחור הנסגר ע"י דלת כנפיים .בפינותיה התחתונות חורים המיועדים לחדירת הסגרים הסובבים .רצפת המכולה קשיחה כשילדה כדי שתוכל לעמוד בעומס רב . למכולות המוכרות יש מידת רוחב אחידה 2.45 מטר ושתי מידות אורך 6.10 מטר (20 רגל) הקצרה ו – 12.20 מטר (40 רגל) הגדולה .

לאחידות מידות הרוחב והאורך יש חשיבות רבה משתי סיבות :

1. להובלת המכולות ניבנו אוניות מיוחדות שמחסן האנייה מצוידות בקורות מסילה אנכיות . בבטן האוניה מאוחסנות המכולות זו על גבי זו כשהמסילות מייצבות אותן במקומן .מובן, שהמסילות בנויות במרווחים המותאמים לשתי מידות האורך .

2. המכולות משונעות לכל העולם באמצעות כלי רכב בעלי סגרים מיוחדים .

יתרונה של המכולה ביעילות השינוע ובבטיחות המטען .

חסרונה נובע מהצורך בכלי עזר כבדים להעמסתה ופריקתה ומגודל ממדיה המצריכים משאיות כבדות להובלתה .

8 . ארגזים מתחלפים (רמס"ע) – הארגזים המתחלפים מותאמים ספציפית לרכב המוביל אותם .כל ארגז והרכב שלו בהתאם לקבוצות גודל ומשקל של הרכב .

יתרונות לארגזים המתחלפים :

1. כל רכב יכול להתאים עצמו להובלתם .

2. אפשר להוריד את הארגז מהרכב בכל מקום ושטח בעבודה עצמית .

3. עם רכב אחד ניתן להגיע להספק עבודה גבוה בשל האפשרות להחליף במהירות ארגזים .

4. ה"מיגבה נוע" של הארגז משמש גם כ"מהפך" (היבר)

חסרונות הארגזים המתחלפים :

1. לכל ארגז דגם הרכב שלו .

2. הורדת הארגזים והעלאתם נעשית ע"י הרמת צד אחד שלהם .לא כל מטען יכול לשאת זאת ויש מתמוטטים או מתערערים .

3. הארגזים נעים על מעין מסילה צרה שהיא גם התושבת שלהם . התושבת הצרה גורמת לחוסר יציבותם ומצריכה זהירות יתר מצד הנהג .

בטיחות בהפעלת כלי רכב - אמצעי הבטחת המטען

1 . רפד – תפקידו של הרפד לחצוץ בין מטענים העלולים להזיק זה לזה , או להגדיל את כוח החיכוך .
סוג הרפד בו נשתמש יהיה תלוי בסוג המטען .למטענים כבדים נשתמש ברפד קשיח , אבל לריפוד בין שכבות הצינורות נשתמש ברפד רך .כגון : חבלים ישנים סמרטוטים למיניהם ,שמיכות שהתבלו ורצועות גומי .
חתיכות עץ מתחת למטען יגדילו את מקדם החיכוך .

2 . תמיכות – ישנם שני סוגי תמיכות והן :

1. התמיכות ההיקפיות הן אלו המותקנות סביב משטח הטעינה אם כתמיכות קבועות או זמניות הניתנות להחלפה בהתאם לסוג המטען .כמובן שהם יכולות להועיל רק לסוגי מטענים הממלאים את מלוא משטח הטעינה .
2. התמיכות הצמודות הן למעשה תמיכות ארעיות שנהג טוב בונה למטענים בלתי יציבים .
התמיכות המקובלות הן אותן דפנות וסולמות של הרכב למטען כללי .

3 . אמצעי קשירה ,הידוק ואבטחה –

שלושת האמצעים הנ"ל כוללים את הפריטים הבאים :
1. חבל – למטען קל יחסית שאינו ארוז ביחידות גדולות אחרי העמסה אנו משליכים את החבל מעל המטען לעברו השני של הרכב כשקצהו האחד מורכב על אחד מווי הקשירה בהמשכו של החבל אנו יוצרים קשר מיוחד "בלוק נהגים" כדי שנוכל למתוח אותו .יש להתחשב בשני גורמים בשעת הידוק החבל כדי למנוע קריעתו :
1. החומר ממנו עשוי : חבל צמחי כמו "סיזל" או "מנילה" או חבל עשוי מחומרים סינתטיים כמו ניילון או פוליפרופילן .
2. עובי החבל .

מושגים :

חוזק לקריעה – הכוח שבו החבל או הכבל נקרע .
מקדם ביטחון – מספר הקובע עד כמה ניתן להתקרב לחוזק לקריעה .
עומס מותר – העומס שמותר להעמיס בביטחון .

עומס מותר = חוזק לקריעה / מקדם ביטחון .
לשם השוואה ניקח 2 חבלים סיזל ופוליפרופילן שניהם באותו עובי ½ אינטש (12-13 מ"מ) .חבל סיזל יקרע בעומס של כ- 800 ק"ג .חבל פוליפרופילן יקרע בעומס של כ- 1600 ק"ג .כלומר חבל פוליפרופילן חזק פי 2 לערך מחבל הסיזל .
על חבלים משפיעים תנאי מזג אויר .חבלים מחומרים צמחיים כסיזל מתכווצים ברטיבות ומתרפים כשהם מתייבשים .חבל סינתטי מגיב הפוך מרכך ומתרפה ברטיבות , מתקשח ומתכווץ כשיבש . חבל סינתטי עמיד יותר בתנאי מזג אויר , חומצות , שחיקה וכו' ועל כן הבלאי שלו נמוך משל חבל צמחי .היחס שנקבע לחבלים ברכב הוא 1:4 .זאת אומרת שהעומס המותר הוא ¼ מעומס הקריעה של אותו חבל .לתבל סיזל הוא יהי כ- 200 ק"ג ולחבל פוליפרופילן כ- 400 ק"ג . קפל חד או קשר יקטינו את העומס המותר ב – 30% - 50% .

2. כבל – הכבל המקובל הוא בעובי 5/16 אינטש (כ- 8 מ"מ ) .הוא מגולל על מיתקן מיוחד הנקרא "מותחן גלילה" וצורתו דומיית סליל חוטי תפירה . אם נמצא בכבל 10% או יותר תילים קרועים על אורך שהוא פי 8 מקוטרו הוא אסור לשימוש . עומס הקריעה של כבל פלדה בעובי 5/16 אינטש (8 מ"מ) הוא 3000 ק"ג . מקדם הביטחון לכבל זה הוא 1:3 מכאן שעומס העבודה הבטוח לכבל הוא 1000 ק"ג . בשום אופן אין להאריך את ידית המנוף על ידי צינור המולבש עליה .
דוגמאות :

1. חבל סיזל : מכפיל 1.4 (מקדם בטחון : 1:4) עובי החבל 12 מ"מ נכפיל ברבוע (12*12=144) את התוצאה 144 נכפיל ב- ¼ ונקבל כ- 200 ק"ג .
2. חבל פוליפרופילן : מכפיל 2.8 (מקדם ביטחון: 1:4)עובי החבל 12 מ"מ לפי הנוסחה יהיה עומס העבודה כ – 400 ק"ג .
3. חבל ניילון : מכפיל 4.9 (מקדם בטחון :1:4) עובי החבל 12 מ"מ לפי אותה נוסחה תהיה התוצאה : כ- 700 ק"ג .
4. כבל פלדה : מכפיל 16 (מקדם בטחון : 1:3) עובי הכבל 8 מ"מ .עפ"י הנוסחה נמצא עומס עבודה בטוח של כ – 1024 ק"ג .
5. שרשרת : מכפיל 40 (מקדם בטחון : 1:2) הנתון למכפלה ברבוע הוא עובי חוט הפלדה שממנו עשויה חוליית השרשרת מקובל 6 מ"מ .עומס המותר הוא 1440 ק"ג .

3. חבק – החבק הוא מעין סרט בד עבה דמוי חגורה שלאורכו תפורים חוטי פוליאסטר הנותנים לו את חוזקו . מתיחתו נעשית ע"י מותחן "אישי" הצמוד אליו באופן קבוע . החבק מיועד לעומס עבודה בטוח של 1000 ק"ג רוחבו 5 ס"מ ובאורך של כ – 10 מ' (כולל המותחן) . יתרונו של החבק הוא בכך שאינו גורם נזק למטען גם אם לא הנחנו תחתיו רפד . חסרון אורך חיים קצר .
4. שרשרת – משמש להידוק מטענים כבדים במיוחד . שני התפקידים של השרשראות הם : הידוק – מתיחתה של שרשרת שתיכרך מעל המטען תגרום להידוקו . תמיכה – מטרתה למנוע את התחלת תזוזתו של המטען .את השרשרת מותחים באמצעות מותחן (בומר) .יש שני סוגים : מותחן מנוף מהיר יותר לשימוש אך חסרונו בכך שלא ניתן לכוון את מידת לחצו . מותחן הברגה ניתן לכיוון ע"י ידית המפעילה אותו . לשרשרת יתרון חוזק לעומת אמצעי הקשירה האחרים אבל יש בה גם חסרונות : היא כבדה ומתפתלת ולכן לא נוחה לתפעול .
5. סגר סובב – אלו הם אמצעי ריתום מיוחדים למכולות .כיוון שמידותיהן אחידות ממותקנים הסגרים הסובבים ברכב במקומות קבועים . לסגר שלושה מצבים : שקוע ברצפת משטח הטעינה , מובלט , מסובב .
6. ברזנט – יש שלושה תפקידים : להגן מגשם ומשמש , לכסות תפזורת – לפי דרישת החוק , לקשור מטען קל שלא יעוף ברוח . בשעת פרישת הברזנט על הנהג להקפיד : שיכסה את המטען כולו , שלא יסתיר את פנסי הרכב מחזרי האור ואמצעי אזהרה אחרים , שלא יסתיר לנהג את שדה הראייה לאחור , שלא יינזק .
7. רשת – תפקידה של הרשת :אבטחת מטען חופשי ללא תמיכת דפנות הרכב .היא תהיה יעילה גם באבטחת מטענים ממשוטחים ,חביות ריקות וכל מטען אחר שאמצעי הקשירה המקובלים לא מתאימים לו .

4 . הידוק ואמצעי עזר

הידוק – על ידי הידוקו של המטען לרכב נשיג שתי מטרות : ראשית הוא יאבד את עצמאותו וישאר צמוד לרכב . שנית הגברת ההידוק תצמידו ביתר שאת .לעיתים יש צורך להדק את המטען בנקודה שאינה בדיוק מעל מותחן הכבל ואז נוצרת משיכה אלכסונית . למשיכה אלכסונית שתי תוצאות : המטען עלול לנטות לכיוונה , כוח ההידוק קטן . אם נמשוך את הכבל בזווית של 45 מעלות יתקבל בדיוק חצי מכוח ההידוק ,כי כיוון המשיכה הוא כיוון ביניים ,בין האנכי לבין האופקי .בזווית של 30 מעלות יופחת הלחץ בשליש .בזווית 60 מעלות יופחת הלחץ ב – 2/3 .

אמצעי עזר להידוק והשימוש בהם .

לאמצעי העזר להידוק חמישה תפקידים עיקריים :
1. נקודות עיגון – נקודות העיגון לאמצעים אלו הם ווים המרותכים סביב מסגרת ארגז הרכב במרווחים קטנים .ברכב להובלת צמ"כ נמצא טבעות במקום ווים .ברכב למטען כללי מוסיפים טבעות עיגון בינות לווי הקשירה .
2. אמצעי תלייה ושינוי כיוון לכבל – אבטחת מטען חביות המוטענות בעמידה קשה במיוחד לחביות יש "קנטים" שאפשר לתלות עליהם אונקל כפול (דמוי S)עשוי מפס ברזל שטוח .כשהמטענים מרובעים לא יחליקו הכבלים מעליהם אך חייבים להצליבם מאחור לשם כך נבנו זוויתני פינה .אל פינות זוויתנים אלה מולחמים ווים המאפשרים את העברת הכבלים לשינוי כיוונם .
3. אמצעי הידוק למספר שורות יחד ע"י כבל יחיד – על שורות שגובהן אחיד ,מניחים משני עבריהן זוויתני אורך .הם יכולים להיות עשויים מברזל זווית במדות אורך שונות כאורך השורות שברצוננו לקשור יחדיו . להאחדת ארגזים קטנים עליונים או מכלים כדי שלא יתרחקו זה מזה ויישמטו נשתמש ב"רוכבי צלב" הם עשויים מוטות ברזל עגולים המולחמים כצלב ומכופפים לצורת האות "ח" .
4. אמצעי מגן למטען – זוויתני אורך המשמשים להדוק מספר שורות ע"י כבל יחיד ימלאו גם תפקיד של מפזרי לחץ .אפשר לבנות זוויתני עץ .
5. הגנה על אמצעי ההידוק – שבירת חבלים וכבלים הנכרכים מעל פינות חדות של מטען גורמת להפחתת עומס העבודה הבטוח שלהם עד – 50% .גם החיכוך מזיק להם ולכן יש לרפד ביניהם לבין המטען .זוויתני עץ עדיפים כרפד בין כבל למטען ברזל .