המנוע הוא מכונה , ההופכת אנרגיה העצורה במקומות שונים – לאנרגיה של תנועה סיבובית .
מנוע חום הוא מנוע , ההופך אנרגיית חום האצורה בדלק לאנרגיה של תנועה סיבובית
מנועי חום מתחלקים לשני סוגים :
1 . מנועים בשריפה פנימית ( לדוגמא : מנועי "דיזל" ) .
2 . מנועים בשריפה חיצונית ( לדוגמא : מנועי קיטור ) .
חלקי המנוע בשריפה פנימית הם : צילינדר , בוכנה , טלטל , גל-ארכובה , מנגנון שסתומים ומערכת דלק . בעזרת מערכת הדלק מוכנסת מעל פני ראש הבוכנה תערובת דלק עם אוויר לתוך הצילינדר . שרפת התערובת גורמת להתוות גזים , היוצרים לחץ רב , וגורמים לתנועה קווית של הבוכנה לאורך דפנות הצילינדר . בעזרת טלטל וגל ארכובה נהפכת התנועה הקווית של הבוכנה לתנועה סיבובית של גל ארכובה . למנוע מסוג זה קוראים " מנוע בשריפה פנימית " כי השריפה נעשית בתוך הצילינדר ( תא-שריפה ) .
סוגים של מנועים בשריפה פנימית :
מנועים אלה נחלקים – לפי שיטת העבודה – לשני סוגים :
1 . מנועים בשיטת "אוטו" – בהם מקור האנרגיה הוא בשרפת בנזין .
2 . מנועים בשיטת "דיזל" – בהם מקור האנרגיה הוא בשרפת סולר .
המנועים בשתי השיטות הנ"ל נחלקים לפי מספר המהלכים הדרושים להשלמת מחזור פעולה אחד :
1 . למנוע ארבעה-מהלכי .
2 . למנוע דו-מהלכי .
מבנה המנוע – עקרון פעולה
המנוע כולל בתוכו את החלקים העיקריים והם : צילינדר , בוכנה , טלטל וגל-ארכובה.
הפיכת התנועה הקווית לתנועה סיבובית נעשית על ידי הטלטל וגל-ארכובה . הצילינדר הוא שפופרת חלולה הסגורה בקצה האחד . גם לבוכנה צורת גליל , והוא מחליק בדפנות הצילינדר למעלה ולמטה . ראש המנוע סוגר את קצהו הפתוח של הצילנדר . הטלטל הוא ישר וקצהו העליון מחובר לפין הארכובה ולבוכנה , כך שחלקו התחתון של הטלטל חופשי לנדוד .
בעת סיבובי גל-ארכובה בתוך המסבים הראשיים מסתובבת ארכובתו במסילה עגולה . באותה המסילה נע גם פין-הארכובה ועמו הטלטל . " עקב הטלטל " והבוכנה נעים במסילה ישרה מעלה מטה בהתאם לסיבובי גל-ארכובה . מסילה זו מונחת על משטח במרכז קדח הצילינדר . כשגל-ארכובה מסתובב , מושך הטלטל אחריו את הבוכנה .
ירידת הבוכנה נמשכת , עד שפין-ארכובה מגיע לנקודה הנמוכה ביותר של המסילה העגולה . מצב זה של הבוכנה נקרא " נקודה מתה תחתונה " (נמ"ת) .
בהמשך סיבובו של גל-ארכובה דוחף הטלטל את הבוכנה כלפי מעלה , עד שפין-הארכובה מגיע לנקודה הגבוהה ביותר של המסילה העגולה . מצב זה של הבוכנה נקרא " נקודה מתה עליונה " (נמ"ע) .
המרחק בין נמ"ע לבין נמ"ת נקרא : " מהלך הבוכנה " . סיבוב אחד של גל-ארכובה (360 מעלות) גורם לירידה ולעלייה חד-פעמית של הבוכנה . תנועת הבוכנה מנמ"ע עד נמ"ת או להפך נקראת "מהלך" ( ערך המהלך שווה ל – 180 מעלות , כלומר לחצי סיבוב של גל-ארכובה ) .
מהירות תנועת הבוכנה בתוך הצילנדר אינה אחידה . מהירות הבוכנה בנמ"ע ובנמ"ת היא 0 (אפס) . מכאן שהמהירות המכסימלית תהיה במחצית דרכה של הבוכנה מנקודה מתה אחת לשניה .
כשהבוכנה נמצאת בנמ"ע או בנמ"ת יכול גל-הארכובה להסתובב כ – 15 מעלות בלי שהבוכנה תזוז באופן ניכר . מצב זה של הבוכנה נקרא " מצב נדנוד הבוכנה "
