איך בונים מצגת

יום שישי, 31 ביולי 2009

חוקי הבטיחות בישראל :


תקנות הבטיחות בעבודה (רצועת עליה) , תשי"ד - 1954

בתוקף סמכותי לפי סעיף 55 לפקודת הבטיחות בעבודה, 1946, שנטלתי לעצמי לפי סעיף 1 לפקודת סדרי השלטון והמשפט (הוראות נוספות), תש"ח - 1948, וכן בתוקף הסמכות כאמור שהוענקה לי לפי הסעיפים 14 (א) ו2- (ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח - 1948, אני מתקינה תקנות אלה:

1. הגדרות

בתקנות אלה, "רצועת עליה" - רצועת-אין-גמר המונעת בכוח מיכני, המשמשת להעלאת בני אדם או להורדתם ושאין לה תא נוסעים מחומר מוצק העשוי רצפה, תקרה ושלושה קירות.

2. איסור

לא יתקין אדם במפעל רצועת עליה ולא יקיימנה בו.

3. תחילת תוקף

תקפן של תקנות אלה הוא מיום כ"ט באייר תשי"ד (1 ביוני 1954).

יום חמישי, 30 ביולי 2009

חוקי הבטיחות בישראל :


תקנות הבטיחות בעבודה (מפעיל דוד קיטור ודוד הסקה ) , התש"ס –
2000

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 107, 173 ו216- לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל1970- (להלן - הפקודה), ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת לפי סעיף 48(א) לחוק-יסוד: הממשלה, וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז1977-, אני מתקין תקנות אלה:

1. הגדרות

בתקנות אלה -
"דוד הסקה" - מכל סגור שבו מיוצרים למטרה כלשהי, מים חמים בהתקיים כל התנאים האלה:
(1) לחץ גדול מלחץ אטמוספרי;
(2) טמפרטורת המים גבוהה מ100- מעלות צלזיוס ונמוכה מטמפרטורות רתיחת המים בלחץ עבודה;
(3) הספק הדוד גדול מ1,200- קילווט או שתפוקתו גדולה מ1,000,000- קילו קלוריות לשעה;
"דוד קיטור" - כהגדרתו בפקודה ולמעט דוד שהספקו קטן מ500- קילווט או ששטח הסקתו קטן מ20- מטרים רבועים;
"מחזיק דוד קיטור או דוד הסקה" - כל אחד מאלה:
(1) המעביד;
(2) במפעל - הבעל או התופש כמפורט בסעיפים 219 עד 221 לפקודה;
(3) בעל מקום העבודה;
(4) המנהל בפועל את מקום העבודה;
(5) מי שבהשגחתו או בפיקוחו פועל מקום העבודה;
(6) המנהל בפועל של תאגיד, אם המפעל מצוי בבעלות תאגיד;
"מפעיל מוסמך" - מי שהוסמך לפי תקנה 4 להפעיל דוד קיטור ודוד הסקה.
"מפקח עבודה ראשי", מפקח עבודה אזורי" ו"מפקח עבודה" - כמשמעותם בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד1954-;
"משמרת" - שמונה שעות עבודה רצופות או יום עבודה במקום שבו אין עובדים במשמרות;
"רשות הסמכה" - מי שמפקח העבודה הראשי מינה להסמיך מפעיל מוסמך.

2. תנאים להפעלת דוד קיטור או דוד הסקה

(א) מחזיק דוד קיטור או דוד הסקה חייב למנות מבין העובדים במקום העבודה מפעיל מוסמך להפעלת הדוד על כל אבזריו.
(ב) לא יופעל דוד קיטור או דוד הסקה שלא בידי מפעיל מוסמך.

3. תפקידי מפעיל מוסמך

מפעיל מוסמך יהיה אחראי במשמרתו, על הפעלתו התקינה והבטיחותית ותחזוקתו השוטפת של דוד קיטור או דוד הסקה ובין השאר ידאג לאלה:
(1) תפעול דוד הקיטור או דוד ההסקה בהתאם להוראות כל דין ונוהלי הבטיחות, הנוגעים לענין;
(2) שמירה על מפלס מים ולחץ עבודה תקינים בדוד קיטור ובדוד הסקה;
(3) תפעול נכון של מערכות הכשרת דלקים, הדלקה, בעירה וכיבוי אש בדוד קיטור או בדוד הסקה;
(4) טיפול שוטף במערכות המים והשבחתם;
(5) הכנת דוד קיטור לקראת בדיקות תקופתיות לפי הפקודה;
(6) ניהול יומן עבודה אשר -
(א) יכיל את הפרטים שלהלן:
(1) בדיקות תפקוד אבזרי בטיחות;
(2) נתוני השבחת מים;
(3) צריכת הדלק;
(4) נצילות בעירה.
(ב) ימולא וייחתם ביד המפעיל אחת למשמרת לפחות והוא רשאי להוסיף בו נתונים לפי הצורך;
(7) יערוך סיור וביקורת, במקום הימצא דוד הקיטור או דוד ההסקה, בהתאם לצורך ולא פחות מפעמיים במשמרת בהפרש של ארבע שעות לפחות.

4. הסמכה

(א) הסמכה כמפעיל מוסמך תינתן בידי רשות הסמכה;
(ב) רשות הסמכה לא תיתן למבקש הסמכה כמפעיל מוסמך, אלא אם כן ראתה שנתקיימו במבקש כל אלה:
(1) מלאו לו 18 שנים;
(2) הוא בעל תעודת גמר של קורס מפעילי דוד קיטור ודוד הסקה, הכולל התנסות מעשית שאישר מפקח העבודה הראשי או קורס מפעילי דוד קיטור ודוד הסקה לבעלי ניסיון מעשי של שנה בהפעלת דוד קיטור או דוד הסקה תחת השגחת מפעיל מוסמך בעל ותק של שנתיים, שאישר מפקח העבודה הראשי;
(3) הוא עמד בהצלחה במבחן בכתב שבדקה ועדה שמינה לצורך כך מפקח העבודה הראשי.

5. תעודת הסמכה

מפעיל שהוסמך יקבל תעודת הסמכה על כך, ויהיה חייב להציגה על פי דרישת מפקח עבודה.

6. ביטול הסמכה או הגבלתה

(א) מפקח עבודה אזורי רשאי, בכל עת לבטל או להגביל בתנאים את הסמכתו של מפעיל מוסמך, אם לדעתו אין הוא ממלא או מסוגל למלא את החובות המוטלות עליו או שאינו מתאים למלאן מכל סיבה אחרת.
(ב) הודעה מנומקת על ביטול הסמכה או הגבלתה תימסר למפעיל ביד או תישלח אליו בדואר רשום ותיכנס לתוקף בתום הזמן הנקוב בה; העתק מההודעה יישלח לרשות ההסמכה; הודעה על הגבלת ההסמכה תפרט את התנאים המגבילים.

7. השעיה

מפקח עבודה אזורי רשאי בהודעה מנומקת בכתב, להשעות, לתקופה שלא תעלה על שנה, מפעיל מוסמך בכל אחד ממקרים אלה:
(1) המפעיל לא מילא חובה מהחובות המוטלות עליו לפי תקנות אלה;
(2) המפעיל אינו מסוגל באופן זמני, מסיבות רפואיות, שקבע רופא תעסוקתי, להמשיך ולמלא את תפקידו;
(3) ידיעותיו של המפעיל אינן מספיקות ומפקח עבודה אזורי סבור כי יש מקום לחייבו ברענון ידיעותיו; סיום ההשעיה יותנה בעמידת המפעיל בהצלחה במבחן ידע לפני מפקח עבודה אזורי.

8. ערר

(א) מפעיל מוסמך שהושעה מתפקידו או שהסמכתו בוטלה או הוגבלה רשאי לערור על ההשעיה או על ביטול ההסמכה או הגבלתה לפני מפקח עבודה ראשי.
(ב) הערר יוגש בכתב, בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה האמורה בתקנה 6 או 7.
(ג) מפקח העבודה הראשי ייתן לעורר הזדמנות לטעון את טענותיו בכתב או בעל פה.
(ד) ההחלטה תימסר לעורר בתוך שבועיים מיום הגשת טענותיו בכתב או השמעת טענותיו בעל פה, לפי הענין.

9. פטור אישי

מפקח העבודה הראשי רשאי לפטור אדם ממילוי הוראות תקנה 4(ב)(2) אם שוכנע כי ההכשרה שקיבל שוות ערך להכשרה הנזכרת בתקנה האמורה.

10. סייג לתחולה
תקנות אלה לא יחולו על דוד קיטור או דוד הסקה המותקן על כלי שיט ישראלי כהגדרתו בחוק הספנות (כלי שיט), התש"ך-1960.

11. תחילה

תחילתן של תקנות אלה 6 חודשים מיום פרסומן.

12. הוראות מעבר

מי שערב תחילתן של תקנות אלה (להלן - יום התחילה) מלאו לו 20 שנים, יהיה זכאי לקבל תעודת הסמכה לפי תקנה 5 אם הוכיח, להנחת דעתו של מפקח העבודה הראשי, כי עבד כמפעיל דוד קיטור או דוד הסקה במשך שנתיים מתוך 5 השנים שקדמו ליום התחילה והוא בעל תעודת גמר קורס מפעילי דוד קיטור ודוד הסקה שאישר מפקח עבודה ראשי.

יום רביעי, 29 ביולי 2009

חוקי הבטיחות בישראל :

תקנות הבטיחות בעבודה (מכירה והשכרה של מכונות, מיתקנים וציוד), התשס"א-2001

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 47 ו173- לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל1970- (להלן - הפקודה), ובאישור ועדת העבודה והרווחה והבריאות של הכנסת לפי סעיף 48(א) לחוק-יסוד: הממשלה, וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז1977-, אני מתקין תקנות אלה:

1. הגדרות

בתקנות אלה -
"מכונה" - כהגדרתה בפקודה;
"מכירה" - לרבות השכרה, מסירה לשימוש או לשם מכירה, הצגה לשם מכירה או לשם קידום מכירה;
"מפעל" - כמשמעותו בפקודה;
"מפקח עבודה" - כמשמעותו בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד1953-;
"פריט" - כל אחד מהפריטים המפורטים בתוספת הראשונה;
"סוכן" - מי שעוסק בתיווך בין יצרן הפריט לבין מקבלו;
"תקן" - תקן כהגדרתו בסעיף 6(א) לחוק התקנים, התשי"ג1953- (להלן - חוק התקנים), ותקן רשמי כהגדרתו בסעיף 8(א) לחוק התקנים.

2. איסור מכירה

(א) לא ימכור אדם לשימוש במפעל מכונה או פריט שאינו ממלא אחר דרישות הפקודה, תקנותיה או התקן, הכל כמפורט בתוספת השניה.
(ב) מפקח עבודה רשאי לדרוש מיצרן, יבואן, סוכן, משווק או מוכר לגבי מכונה או פריט, הצגת תעודת בדיקה, כמשמעותה בסעיף 12 לחוק התקנים, בדבר התאמת המכונה או הפריט לתקן.

3. צירוף הוראות הפעלה, אחזקה ובטיחות

(א) יצרן, יבואן, סוכן, משווק או מוכר של מכונה או פריט יצרף אליהם הוראות הפעלה, אחזקה ובטיחות (להלן - הוראות) בשפה העברית; למכונה או פריט מיובאים יצורפו גם הוראות בשפה האנגלית.
(ב) למכונה או פריט שנועדו להרכבה יצורפו, נוסף על ההוראות האמורות בתקנת משנה (א), הוראות הרכבה והרצה והוראות בטיחות בהרכבה בשפה העברית; למכונה או פריט מיובאים יצורפו הוראות אלה גם בשפה האנגלית.
(ג) הוצמדה למכונה או פריט תווית הוראות בטיחות והפעלה בשפה זרה, תתורגם התווית לשפה העברית ותוצמד למכונה או לפריט.

4. אחזקת מלאי של חלקי חילוף

יצרן, יבואן, סוכן, משווק או מוכר של מכונה או פריט יספק, על פי דרישת לקוח, חלקי חילוף בטיחותיים עד תום שבע שנים מיום אספקת המכונה או הפריט ללקוח.

5. שמירת דינים

אין בהוראות תקנות אלה כדי לגרוע מהוראות כל דין.

6. סייג לתחולה

תקנות אלה לא יחולו על מכונה חקלאית כהגדרתה בתקנות הבטיחות בעבודה (בטיחות במכונות חקלאיות), התשמ"ח1988-.

7. תחילה

תחילתן של תקנות אלה שישה חודשים מיום פרסומן.

תוספת ראשונה

(תקנה 1)

פריט הוא כל אחד מאלה:
(1) מכונת הרמה;
(2) אבזר הרמה;
(3) מיתקן לחץ;
(4) מעלית;
(5) פיגום, כהגדרתו בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ"ח1988- (להלן - תקנות הבניה);
(6) טפסה מתועשת, כהגדרתה בתקנות הבניה;
(7) כלי עבודה חשמלי מיטלטל;
(8) ציוד ריתוך וחיתוך;
(9) כלים לשיקוע פינים.

תוספת שניה

(תקנה 2)


1. למכונת הרמה -
(א) סעיפים 37 עד 39, 44, 45 ו80- לפקודה;
(ב) תקנות 14 עד 25 ו27- לתקנות הבטיחות בעבודה (עגורני צריח), התשכ"ז1966-;
(ג) תקנות 5 עד 10, 11(3) עד (5) לתקנות הבטיחות בעבודה (הרמת בני אדם במלגזות), התשמ"ג1983-;

2. לאבזרי הרמה - סעיף 72 לפקודה;

3. למיתקן לחץ -
(א) סעיפים 37 עד 39, 44, 45, 101, 102, 108, 109, 113, 114 לפקודה;
(ב) תקנה 1 לתקנות הבטיחות בעבודה (התקני בטיחות בדוד קיטור), התשמ"ז1986-;
(ג) תקנות 1 עד 16 לתקנות הבטיחות בעבודה (התקני בטיחות במיתקן לחץ), התשנ"ו1995-;
(ד) ת"י 4280, חלק 1 - דודי קיטור: דוודים בעלי צינורות אש;
(ה) ת"י 4295 - מכלי לחץ.

4. למעלית -
(א) סעיפים 37 עד 39, 44, 45, 59, 63, 65, 68 לפקודה;
(ב) ת"י 24 חלק 1 - מעליות נוסעים ומעליות משא: חשמליות או ת"י 24 חלק 2 - מעליות: מעליות נוסעים ומעליות משא הידרוליות, לפי הענין;

5. לפיגומים - ת"י 1139 חלק 1 - פיגומים: כללי; ת"י 1139, חלק 2 - פיגומים: פיגומים תלויים - דרישות בטיחות, חישובי תכן, קריטריונים ליציבות, מבנה בדיקות; ת"י 1139 חלק 3 - פיגומים: פיגומי מגדל ניידים ונייחים עשויים רכיבים טרומיים; לפיגום ממוכן - כהגדרתו בתקנות הבניה סעיפים 37 עד 39, 44, 45 ו80- לפקודה.

6. טפסה מתועשת -
(א) תקנות 90 עד 93 לתקנות הבניה;
(ב) ת"י 904, חלק 1 - טפסות לבטון: עקרונות - סעיף 3.4.13 ות"י 904 חלק 2 - טפסות לבטון: תומכות שחילות.

7. כלי עבודה חשמלי מיטלטל -
(א) סעיפים 37 עד 39, 44 ו45- לפקודה;
(ב) תקנה 6(א) ו-(ב) לתקנות הבטיחות בעבודה (חשמל), התש"ן1990-;
(ג) ת"י 757 - כלי עבודה חשמליים מיטלטלים המוחזקים ביד: דרישות בטיחות כלליות;

8. ציוד ריתוך וחיתוך -
(א) סעיפים 37 עד 39, 44 ו45- לפקודה;
(ב) ת"י 717 חלק 1 - ציוד ריתוך בקשת חשמלית: ספקי כוח לריתוך; ת"י 717 חלק 2 - ציוד ריתוך בקשת חשמלית: ספקי כוח בעלי שירות מוגבל לריתוך ידני באלקטרודות מצופות; ת"י 717 חלק 3 - רתכות בקשת חשמלית: מחזקי אלקטרודות לריתוך ידני;

9. כלי לשיקוע פינים - ת"י 472 חלק 1 - כלי לשיקוע פינים: דרישות בטיחות.

10. למכונה -
(א) סעיפים 37 עד 39, 44 ו45- לפקודה;
(ב) ת"י 1844 - מכבשם מכניים - בטיחות; ת"י 1845, חלק 2 - בטיחות מכונות: מרווחים מינימליים למניעת מעיכת חלקי גוף אדם.

יום שלישי, 28 ביולי 2009

חוקי הבטיחות בישראל :


תקנות הבטיחות בעבודה (מועדי בדיקה לדודי קיטור מיוחדים) , התשכ"ד – 1964

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 31(16) ו81- לפקודת הבטיחות בעבודה, 1946, והסעיפים 14 (א) ו2-(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח1948-, אני מתקין תקנות אלה:

1. בדיקות חוזרות

על אף האמור בסעיף 31(6) לפקודה יהיו מועדי הבדיקות החוזרות לדוד-קיטור שהוא בעל התכונות המפורטות בתוספת כלהלן:
(1) בדיקה חוזרת ראשונה - לאחר החודש השביעי ולא מאוחר מתום החודש ה14- מתאריך תחילת השימוש בדוד-הקיטור במפעל;
(2) בדיקה חוזרת לכל 26 חודשים לפחות - בתקופה שלאחר הבדיקה האמורה בפסקה (1) במשך 21 שנה מאז שהוחל בשימוש בדוד-הקיטור לראשונה;
(3) בדיקה חוזרת לכל 14 חודש לפחות - בתקופה שלאחר הבדיקה האחרונה לפי פסקה (2).

תוספת

תכונות דודי קיטור מיוחדים

(1) דוד-הקיטור בעל צינורות מים.
(2) כל תוף או תא בדוד-הקיטור מרותך בהתך או מחושל במוצק ללא תפר.
(3) תפוקת הקיטור של דוד-הקיטור היא 25,000 ק"ג קיטור לשעה לפחות.
(4) לדוד-הקיטור מיתקן לטיפול נאות במי ההזנה המבטיח הפעלתו הבטוחה של דוד-הקיטור.

יום שני, 27 ביולי 2009

חוקי הבטיחות בישראל :


תקנות הבטיחות בעבודה (התקנת דלת בתא מעלית) , התשנ"ג - 1993
בתוקף סמכותי לפי סעיף 173 לפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), התש"ל1970- (להלן - הפקודה), וסעיף 43 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד1954- (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם מועצת המוסד לבטיחות ולגהות, אני מתקין תקנות אלה:

1. הגדרות

בתקנות אלה -
"בודק מוסמך" - מי שמפקח העבודה הראשי הסמיכו לערוך בדיקות וניסויים לענין מעליות;
"דלת-תא" - שער כמשמעותו בסעיף 65(2) בפקודה;
"הממונה" - כהגדרתו בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (התקנת מעליות ומתן שירות למעליות), התשמ"ד1984- (להלן - צו המעליות);
"מתקין מעליות" - בעל רשיון בר-תוקף, חתום ביד הממונה, לפי צו המעליות, לעסוק בהתקנת מעליות, או במתן שירות למעליות;
"מחזיק במעלית" - כל אחד מאלה: בעל החצרים שבהם נמצאת מעלית, לרבות המחזיק בחצרים כאמור ותופס מפעל שבהם, ובבית משותף - נציגות הבית;
"מעלית" - כמשמעותה בפקודה, למעט מעלית לנכים ומעלית לנשיאת טובין בלבד.

2. חובת התקנת דלת-תא

מחזיק במעלית שיש בה תא ללא דלת או שיש בה דלת סורג, חייב להתקין דלת-תא בכל פתח כניסה לתא.

3. דלת-תא תקנית

מתקין מעליות לא יתקין דלת-תא במעלית, אלא מדגם תקני שאישר מכון התקנים.

4. בדיקת התקנה של דלת-תא

(א) בבואו להתקין דלת-תא, יכין מתקין מעליות מפרט טכני לאותה מעלית ובו השינויים הנדרשים במבנה המעלית עקב התקנת דלת התא; המפרט יתייחס לכל מעלית בנפרד.
(ב) המפרט יוצג לאישורו של בודק מוסמך לפני התקנת דלת-התא.
(ג) לאחר התקנת דלת-התא, לא ישתמש אדם במעלית, אלא אם כן נבדקה המעלית בידי בודק מוסמך שימסור למחזיק במעלית תסקיר ובו קביעת עומס העבודה הבטוח של המעלית.

5. פטורים

כל פטור מחובת התקנת דלת-תא שניתן לפני תחילתן של תקנות אלה, מכוח סעיף 70 לפקודה - בטל, ואולם רשאי מפקח העבודה הראשי, בתעודה ובתנאים שיפורטו בה, לפטור מחזיק במעלית מהוראות תקנות אלה אם אין, לדעתו, אפשרות טכנית להתקין דלת-תא במעלית.

6. שמירת דינים

תקנות אלה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן.

7. עונשין

העובר על הוראה מהוראות תקנות 2, 3, 9(א) או (ג), דינו - מאסר ששה חודשים או קנס שלא יעלה על הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז1977-.

8. תחילה

תחילתן של תקנות אלה שלושה חודשים מיום פרסומן (להלן - יום התחילה).

9. הוראות מעבר

(א) תוך ששה חודשים מיום התחילה, חובה על מחזיק במעלית ללא דלת-תא, להזמין מאת מתקין מעליות, התקנת דלת-תא (להלן - ההזמנה).
(ב) בהזמנה שתיחתם בידי המזמין ומתקין המעליות יצויין מועד ההתקנה אשר לא יעלה על 30 חודשים מיום התחילה.
(ג) לאחר המועד האמור בתקנת משנה (ב) לא תופעל המעלית אלא אם כן הותקנה בה דלת-תא, זולת אם ניתן פטור לפי תקנה 5.
(ד) מפקח העבודה הראשי רשאי לאשר בכתב, הארכת מועד הנקוב בתקנות משנה (א) או (ג), אם נסיבות הענין מצדיקות זאת.

יום ראשון, 26 ביולי 2009

חוקי הבטיחות בישראל :


תקנות הבטיחות בעבודה (התקני בטיחות בדוד קיטור) , התשמ"ז – 1987

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 107, 173 ו216- לפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), התש"ל1970-, אני מתקין תקנות אלה:

1. התקנת התקנים להפעלת אזעקה ולהפסקת פעולות המבער

(א) בדוד קיטור שבו הדוד אינו מוסק בדלק מוצק ואינו דוד קיטור מדגם אנכי יותקנו שני התקנים שכל אחד מהם יגרום להפסקת פעולת המבער ויפעיל אזעקה במקרה של שפל מים.
(ב) בדוד קיטור מדגם אנכי המוסק בדלק מוצק, ניתן להתקין אחד מההתקנים האמורים בתקנת משנה א' ופקק נתיך.

יום שבת, 25 ביולי 2009

חוקי הבטיחות בישראל :


תקנות הבטיחות בעבודה (הרמת בני אדם במלגזות) , התשמ"ג - 1983

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 173 ו216- לפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), התש"ל - 1970, אני מתקין תקנות אלה:

1. הגדרות

בתקנות אלה -
"מזלג" - שני הזיזים של מלגזה שבאמצעותם מורמים משאות;
"מלגזה" - מכונה להרמת משאות באמצעות מזלג, הנעה שלא על פסים, לרבות טרקטור המצויד בתורן הרמה;
"סל" - משטח או מכל המיועד לשמש להרמת בני אדם, המותקן על המזלג.

2. תנאים להרמת בני אדם

(א) לא יורם אדם במלגזה אלא בסל שנתקיימו בו התנאים האמורים בתקנות אלה.
(ב) לא יורמו במלגזה יותר משני בני אדם בעת ובעונה אחת.

3. נתוני המלגזה

לא יורם אדם במלגזה אלא אם -
(1) בודק מוסמך אישר כי המלגזה בעלת משקל נגדי וכושר הרמה מותר של 1800 ק"ג לפחות;
(2) המרחק בין מרכזי הגלגלים הקיצוניים באותו ציר הוא 900 מ"מ לפחות;
(3) במקרה של תקלה במערכת ההידראולית, מהירות ירידת הסל על מטענו המרבי אינה עולה על 0.50 מטר לשניה.

4. משקל הסל

משקל הסל ביחד עם שני בני אדם ומשא, לא יעלה על חמישית מעומס ההרמה של המלגזה כפי שאישר בודק מוסמך ובכל מקרה לא יעלה על 500 ק"ג.

5. רצפת הסל

(א) שטח רצפת הסל לאדם לא יהיה קטן מ0.6- מ"ר ומידות הסל לא יעלו על 1.20 מטר בכל כיוון.
(ב) רצפת הסל תהיה עשויה מחומר המונע החלקה.
(ג) ברצפת הסל יקבעו פתחי ניקוז למניעת היקוות נוזלים.

6. מעקות הסל

(א) גובה מעקות הסל בשלושת הצדדים שאינם פונים לתורן המלגזה לא יפחת מ1- מטר מרצפת הסל; גובה מעקה ביניים לא יפחת מ0.45- מטר מרצפת הסל.
(ב) גובה מעקה הסל בצד הפונה לתורן לא יפחת מ1.70- מטר מרצפת הסל, והמרחק בין המעקה לכל חלק נע לא יקטן מ100- מ"מ.
(ג) המעקות יהיו עשוים מוטות או צינורות מחומר קשיח ובחוזק מספיק.

7. לוחות רגל

מסביב לסל יותקנו לוחות רגל בגובה שלא יפחת מ150- מ"מ.

8. דפנות הסל

(א) בדפנות הסל תותקן מחיצה עשוייה רשת שקוטר החללים בין התילים בה לא יעלה על 20 מ"מ, או מחיצה מלאה שקופה.
(ב) הורכבה דלת בסל - תיקבע בדופן אחת בלבד ולא תתאפשר פתיחתה כלפי חוץ; הדלת תיסגר מכוח עצמה ותמנע אפשרות לפתיחתה המקרית.

9. אחיזת יד

בסל יותקנו בצדדים ובחזית מוטות לאחיזת יד שימצאו 100 מ"מ פנימה מהמעקה ו100- מ"מ מעליו ויהיו עשויים מצינורות עגולים או מרובעים, מחומר קשיח ובחוזק מספיק.

10. הרכבת הסל

(א) מתחת לרצפת הסל יותקנו שני שרוולים עשויים צינורות בחתך מלבני שרוחבו לא יהיה גדול מ50- מ"מ מזה של כל אחד מזיזי המזלג.
(ב) אורך כל שרוול יהיה כאורך הרצפה, בתוספת 100 מ"מ לקצה הפונה לתורן המלגזה.
(ג) השרוול יותקן כך שהדופן החיצוני שלא תהיה במרחק שלא יהיה גדול מ150- מ"מ פנימה משפת הרצפה הקרובה אליו.
(ד) גובה רצפת הסל כשהוא מורכב לא יעלה על 100 מ"מ מפני המזלג.
(ה) הסל יצוייד בשני מנגנוני אבטחה או סגירה, בלתי תלויים זה בזה שכל אחד מהם יבטיח את הצמדת הסל לחלק האנכי של המזלג וימנע את החלקת הסל מהמזלג; המנגנונים כאמור יימצאו במקום שניתן לפקח עליהם בידי הנמצאים בסל.

11. שילוט הסל

על אחת מדפנות הסל יוצג שלט נראה לעין אשר יפרט:
(1) אם יש יותר מסל אחד - המספר הסידורי של הסל;
(2) המספר הסידורי או מספר הרישוי של המלגזה או המלגזות שעליהן מותר להרכיב את הסל;
(3) המשקל העצמי של הסל;
(4) מספר האנשים שמותר להרים בסל;
(5) עומס מרבי מותר להרמה בסל.

12. בדיקות

(א) הסל ייבדק לפני השימוש בו בידי בודק מוסמך למכונות הרמה, אשר יאשר התאמת הסל לדרישת התקן והתאמתו למלגזות שעליהן מותר להרכיב את הסל.
(ב) לפני הרכבת סל על מלגזה ושימוש בו, יבדוק תופש המקום או מי שהוא מינהו בכתב לענין זה, את תקינות הסל פעולת מנגנוני הנעילה ומנגנוני ההרמה והפיקוד של המלגזה, וכן ירים את הסל הריק עד לגובה המרבי, ויבדוק את תקינות ההפעלה.
(ג) הבדיקה תיעשה בנוכחות מפעיל המלגזה והממונה על בני האדם שיש להרימם.

13. מיקום המלגזה

לפני הרמת אדם במלגזה ינקטו בצעדים הבאים:
(1) המלגזה תועמד בשטח אופקי ותובטח מפני תזוזה מקרית;
(2) יוצבו מחסומים ושלט אזהרה במרחק נאות מן המלגזה למקרה שצופים שכלי רכב יעבור בקרבתה;
(3) יובטח שאנשים לא יעבדו, לא יימצאו ולא יעברו מתחת לסל כשהוא מורם;
(4) יובטח שהרמת הסל לא תיעשה במקומות שבהם מוגבל שדה הראייה של מפעיל המלגזה ובקרבה מסוכנת לקווי מתח שלא נותקו ולקווי קיטור חשופים, אלא אם מותקן בסל מפסק שבאמצעותו ניתן להפסיק את פעולות ההרמה.

14. מניעת הפעלה מקרית

(א) בטרם יכנס אדם לסל יופעל בלם החניה של המלגזה.
(ב) לא יימצא אדם בסל כשהמלגזה בתנועה.

15. מפעיל מלגזה

(א) לא יופעל סל אלא בידי מפעיל מלגזה בעל ותק של שנה לפחות בהפעלת מלגזות.
(ב) מפעיל המלגזה יימצא במושב הנהג של המלגזה כל עת שאדם נמצא בסל.
(ג) מפעיל מלגזה ישמור על קשר-עין עם הנמצאים בסל כל עוד הם מצויים בו.

16. פטור

מפקח עבודה רשאי או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי, בתעודה, לפטור מהוראות תקנות אלה אם לדעתו הנסיבות מצדיקות זאת.

יום שישי, 24 ביולי 2009

חוקי הבטיחות בישראל :

קישור לקובץ תקנות הבטיחות בעבודה (גליון בטיחות, סיווג, אריזה, תווי וסימון של אריזות), התשנח - 1998 :
http://www.f2h.co.il/1643848498352

יום חמישי, 23 ביולי 2009

חוקי הבטיחות בישראל :

תקנות הבטיחות בעבודה (בדיקת מתקני-לחץ) תשכ"ז - 1967
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 31, 32, 33 ו61- לפקודת הבטיחות בעבודה, 1946 (להלן - הפקודה), וסעיפים 14(א) ו2-(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח1948-, אני מתקין תקנות אלה:

1. הגדרות

בתקנות אלה -
"מיתקן לחץ" - דוד קיטור, קולט קיטור או קולט אויר;
"בודק דוודים" - בודק דוודים מוסמך כמשמעותו בסעיף 31(14) לפקודה.

2. הכנת דודי-קיטור לבדיקה

לקראת בדיקת דוד-קיטור בהתאם לסעיף 31 לפקודה יוכן דוד הקיטור מבפנים ומבחוץ לגישה חפשית של בודק הדוודים, יוכשר על כל חלקיו ואבזריו לבדיקה וינוקה באופן יסודי, ומבלי לגרוע מכלליות הוראה זו יעשו פעולות הכנה, הכשרה וניקוי אלה:
(1) יפתחו את כל הדלתות והמכסים לפתחים שבדוד הקיטור, לרבות כוות-איש, כוות-יד, כוות-רפש ופתחי-ראיה;
(2) יוציאו את כל הגשרים והמוטות;
(3) יפרקו וינקו באופן יסודי את כל השסתומים המחברים והשסתומים המספקים;
(4) יקסקסו וינקו באופן יסודי את כל המעברים לגזי שריפה ואת כל יתר חלקי דוד-הקיטור;
(5) יעשו כל פעולה בהתאם להוראת בודק הדוודים אשר לדעתו נחוצה כדי לאפשר לו לבדוק בדיקה יסודית את דוד-הקיטור על חלקיו ואבזריו; ובין היתר יסלקו מהמקום לפי דרישת בודק הדוודים, את כיסויו של דוד-הקיטור, בין אם זה מעשה-לבנים ובין חומר אחר, ואת הצינורות ומוטות-החיזוק שבדוד-הקיטור.

3. אמצעים והסדרים לעשיית הבדיקה

לקראת בדיקת דוד-קיטור בידי בודק דוודים ובעת עשיית הבדיקה על ידו -
(1) יעמידו לרשות בודק הדוודים את כל האמצעים ההסדרים והעזרה ויפעילו את דוד-הקיטור - הכל כפי שידרוש בודק הדוודים לשם עשיית בדיקה יסודית על המבחנים השונים הכרוכים בה;
(2) יספקו את כל הכלים, המכשירים והמכונות הדרושים לעשיית הבדיקה.

4. תסקיר על בדיקת דוד-קיטור, תנור-חימום או שולחן חימום

בודק דוודים יערוך את התסקיר על בדיקה שעשה לפי סעיף 31 לפקודה בטופס כמפורש להלן ויציין את הפרטים הנקובים בו:
(1) תסקיר על בדיקה של דוד-קיטור, משחן וחוסך כשהם קרים - בטופס לפי התוספת הראשונה;
(2) תסקיר על בדיקה של דוד-קיטור, משחן וחוסך כשהם נמצאים בלחץ קיטור רגיל - בטופס לפי התוספת השניה.
(3) תסקיר על בדיקה של תנור-חימום או שולחן-חימום בעלי צינורות קיטור - בטופס לפי התוספת השלישית.

5. תסקיר על בדיקת קולט-קיטור או קולט-אויר

בודק דוודים יערוך את התסקיר על בדיקה שעשה על פי סעיפים 32 או 33 לפקודה בטופס לפי התוספת הרביעית ויציין את כל הפרטים הנקובים בו.

6. המצאת תסקיר הבדיקה והעתק ממנו

תוך 21 יום מגמר בדיקה של מיתקן לחץ ימציא בודק הדוודים את התסקיר על הבדיקה שעשה בהתאם לסעיפים 31, 32 או 33 לפקודה לתופש המפעל או תופש המקום בו נמצא מיתקן הלחץ - והעתק ממנו למפקח העבודה האזורי.

7. ביטול

תקנות הבטיחות בעבודה (דודי-קיטור, מקבלי קיטור ומקבלי אויר), 1947 - בטלות.

יום רביעי, 22 ביולי 2009

תקנות הבטיחות בעבודה (בדיקה בלחץ הידרוסטטי של מיתקן לחץ), התשנ"ו-1995

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 107, 173 ו216- לפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), התש"ל1970- (להלן - הפקודה), אני מתקינה תקנות אלה:

פרשנות

1. הגדרות (תיקון: תשנ"ז)

בתקנות אלה -
"בודק דוודים מוסמך" - כמשמעותו בפקודה;
"בדיקה בלחץ הידרוסטטי" - בדיקה בלחץ מים או נוזל בלתי מסוכן אחר, בטמפרטורה האופפת, המתבצעת בלחץ לפי קביעת היצרן או בהעדרה - קביעת בודק הדוודים המוסמך;
"דוד קיטור", "מיתקן לחץ" ו"קולט קיטור" - כהגדרתם בפקודה;
"קולט אויר" - כהגדרתו בפקודה, למעט קולט אויר שמכיל בתוכו גם שמן;
"תסקיר" - כמשמעותו בסעיף 119א לפקודה;
"מפקח העבודה הראשי" ו"מפקח עבודה אזורי" - כמשמעותם בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד1954-.

פרק ב': דוד קיטור

2. בדיקה בלחץ הידרוסטטי

דוד קיטור ייבדק בלחץ הידרוסטטי בידי בודק דוודים מוסמך במקרים אלה:
(1) לפני התקנת הבידוד - אצל היצרן;
(2) לאחר הצבתו במקומו הקבוע ולפני הפעלתו, בדוד קיטור ששטח הסקתו עולה על 30 מטרים רבועים;
(3) אחרי ביצוע תיקונים מהותיים המחייבים ריתוך בחלקיו החשופים ללחץ, אחרי החלפה של צינורות הסקה או פיקוקם או אחרי החלפת צינור הלהבה, אחרי החלפה או שינוי של חיזוקים פנימיים, או תיקון אחר שבודק דוודים מוסמך קבע כי הוא מחייב בדיקה כאמור;
(4) אם הוא חסר תיעוד על לחץ התכן או על בדיקות קודמות;
(5) אחרי שינוי מקומו הקבוע והצבתו במקום החדש;
(6) אחרי ניקוי כימי שלו;
(7) אחרי כל הפסקה רצופה העולה על 24 חודשים בהפעלתו;
(8) בתום 9 שנים משנת ייצורו, כל 6 שנים אחריהן, והחל בשנה ה21- - כל 3 שנים;
(9) לפי שיקול דעתו של בודק הדוודים המוסמך;
(10) לפי קביעת מפקח עבודה אזורי.

פרק ג': קולט קיטור

3. בדיקה בלחץ הידרוסטטי (תיקון: תשנ"ז)

קולט קיטור ייבדק בלחץ הידרוסטטי בידי בודק דוודים מוסמך במקרים אלה:
(1) בגמר ייצורו ולפני התקנת הבידוד בו;
(2) אחרי ביצוע תיקונים, שכללו ריתוך בחלקיו החשופים ללחץ של קולט הקיטור או בכל תיקון אחר שקבע בודק הדוודים המוסמך כי הוא מחייב בדיקה כאמור;
(3) אם הוא חסר תיעוד על לחץ התכן או על בדיקות קודמות;
(4) כל 10 שנים משנת ייצורו והחל בשנה ה21- - כל 6 שנים נוספות, למעט אם הוא קולט קיטור שהכפל של לחץ התכן (בר) בנפחו (ליטרים), פחות מ200- ושלחץ התכן אינו עולה על 8 בר;
(5) לפי שיקול דעתו של בודק הדוודים המוסמך;
(6) לפי קביעת מפקח עבודה אזורי.

4. בדיקה חלופית

על אף האמור בתקנה 3(4), יכול שבמקום הבדיקה בלחץ הידרוסטטי, תבוצע בדיקה פנימית יסודית, המשולבת עם בדיקה לא הורסת, של עובי דופן הקולט; פרטי הבדיקה הלא-הורסת ותוצאותיה יפורטו בתסקיר.

פרק ד': קולט אויר

5. בדיקה בלחץ הידרוסטטי

קולט אויר ייבדק בלחץ הידרוסטטי בידי בודק דוודים מוסמך במקרים אלה:
(1) בגמר ייצורו;
(2) אחרי ביצוע תיקונים, הכוללים ריתוך במעטפת, בכיפות, בסעיפי הקולט, או כל תיקון אחר שקבע בודק הדוודים המוסמך כי הוא מחייב בדיקה כאמור;
(3) אם הוא חסר תיעוד על לחץ התכן או על בדיקות קודמות;
(4) כל 10 שנים משנת ייצורו והחל בשנה ה21- - כל 6 שנים נוספות; הוראה זו לא תחול אם הוא קולט אויר שהכפל של לחץ התכן (בר) בנפחו (ליטרים) פחות מ200- ושלחץ התכן אינו עולה על 8 בר, או אם הוא קולט אויר העשוי במשיכה כאמור בסעיף 115(ב) לפקודה, שייבדק כל 12 שנים משנת ייצורו והחל בשנה ה24- - כל 8 שנים נוספות;
(5) לפי שיקול דעתו של בודק הדוודים המוסמך;
(6) לפי קביעת מפקח עבודה אזורי.

6. בדיקה חלופית

על אף האמור בתקנה 5(4), יכול שבמקום הבדיקה התקופתית בלחץ הידרוסטטי תבוצע אחת מאלה:
(1) בדיקה בלחץ פנאומטי של 1.1 מלחץ העבודה המותר של קולט האויר, שהכנסת מים או נוזל אחר בו אסורה, ותוך נקיטת אמצעי בטיחות כנדרש;
(2) בדיקה פנימית יסודית משולבת עם בדיקה לא הורסת של עובי דופן הקולט; פרטי הבדיקה הלא-הורסת ותוצאותיה יפורטו בתסקיר.

פרק ה': כללי

7. פטור

מפקח העבודה הראשי רשאי במקרים מיוחדים, לפטור מהוראות תקנות אלה, כולן או מקצתן, אם ראה כי בנסיבות הענין אינן ישימות.

8. ביטול

בטלות -
(1) תקנות הבטיחות בעבודה (בדיקה בלחץ הידרוסטטי של דוד קיטור), התשמ"ז1986-;
(2) תקנות הבטיחות בעבודה (בדיקה בלחץ הידרוסטטי של קולט קיטור), התשמ"ו1986-;
(3) תקנות הבטיחות בעבודה (בדיקה בלחץ הידרוסטטי של קולט אויר), התשמ"ו1986-;

יום שלישי, 21 ביולי 2009

תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים), התשנ"א - 1990


בתוקף סמכותי לפי סעיף 43 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד1954- (להלן - החוק), ובהתייעצות עם מועצת המוסד לבטיחות ולגיהות, ולפי סעיפים 173 ו216- לפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), התש"ל1970- (להלן - הפקודה), אני מתקין תקנות אלה:

1. הגדרות (תיקון: תשנ"ג, תשנ"ו, תשנ"ט)

בתקנות אלה -
"מפקח עבודה", "מפקח עבודה ראשי" ו-"מפקח עבודה אזורי" - כמשמעותם בחוק;
"מעבדה מוסמכת" - המעבדה לגיהות תעסוקתית של משרד העבודה והרווחה וכל מעבדה אחרת שהסמיכה מפקח עבודה ראשי באופן כללי או במיוחד, לבצע בדיקות סביבתיות תעסוקתיות במקומות עבודה;
"גורמים מזיקים" - גורמים כימיים ופיסיקליים מזיקים, הנמצאים במקום העבודה, ואשר העובדים חשופים אליהם בזמן העבודה;
"בודק מעבדתי מוסמך" - עובד מעבדה מוסמכת, שהסמיכו מפקח עבודה ראשי לערוך בדיקות סביבתיות תעסוקתיות במקומות עבודה;
"מעבדה לבדיקות טוקסיקולוגיות" - מעבדה שהסמיך שר העבודה והרווחה בהסכמת שר הבריאות, באופן כללי או במיוחד, בהודעה ברשומות, לביצוע בדיקות טוקסיקולוגיות ביולוגיות, אצל עובדים החשופים או עומדים להיות חשופים לגורמים כימיים ופיסיקליים;
"סמנים ביולוגיים לחשיפה תעסוקתית" - Biological Exposure -
(lndices (BEI - רמות ביולוגיות בגוף האדם, לרבות בדם, בפלסמה, בשתן ובאוויר הנשיפה, המהוות סף אזהרה ביולוגי לגבי חשיפת העובד לגורמים כימיים ופיסיקליים;
"חשיפה משוקללת מרבית מותרת" - Threshold Limit Value ((TLV-TWA Time Weighted Average - הרמה המשוקללת המרביתשל גורמים כימיים ופיסיקליים באזור עבודתו של העובד אשר עד אליה מותרת חשיפה במשך יום עבודה של 8 שעות מתוך יממה;
"חשיפה מרבית מותרת לזמן קצר" - Threshold Limit Value (TLV-STEL) Limit Exposure Short Term הרמה המרבית של גורמים כימיים ופיסיקליים באזור עבודתו של העובד אשר עד אליה מותרת חשיפה של עד 15 דקות בכל פעם, לא יותר מ4- פעמים ביום עבודה של 8 שעות מתוך יממה ובמרווח של 60 דקות לפחות בין פעם לפעם, ובתנאי שרמת החשיפה הכוללת ל8- שעות עבודה ביממה תהיה נמוכה מרמת החשיפה המשוקללת המרבית המותרת;
"תקרת חשיפה מותרת" - (Threshold Limit Value - Ceiling (TLV-C - הרמה המרבית של גורמים כימיים ופיסיקליים באזור עבודתו של העובד אשר מעליה אסורות חריגות כלשהן בכל פרק זמן שהוא במשך יום העבודה;
"סיבים מינרליים" - סיבים מינרליים טבעיים או מלאכותיים אנאורגניים, לרבות סיבי זכוכית, צמר זכוכית, צמר סלעים, צמר סיגים וסיבים רפראקטוריים-קראמיים, ולמעט אסבסט לסוגיו, שאורכם עולה על 5 מיקרון וקוטרם קטן מ3- מיקרון, והיחס בין אורכם לקוטרם גדול מ3-;
"מתכות קשות" או "מתק"ש" - תערובת מוקשית של קרבידים, לרבות של טונגסטן, טיטניום, טנטלום, וונדיום ושל מתכות, לרבות ניקל וקובלט;
"עובד בגורמים מזיקים מסוימים" - עובד החשוף לאחד או יותר מן הגורמים המזיקים הנקובים בתוספת הראשונה, בריכוז העולה על רמת הפעולה הסביבתית-תעסוקתית, בעבודות ייצור, במעבדות ובמרכזים רפואיים, בעבודה חלקית או מלאה, במשך 30 ימים בשנה לפחות, אלא אם כן קבע מפקח עבודה אזורי תקופה אחרת;
"רמת פעולה סביבתית-תעסוקתית" - רמה של מחצית החשיפה המשוקללת המרבית המותרת או מחצית תקרת החשיפה המותרת - לגבי הגורמים המזיקים הנקובים בתוספת הראשונה, שממנה ומעלה יש לערוך בדיקות סביבתיות-תעסוקתיות במקום העבודה;
"בדיקות סביבתיות-תעסוקתיות" - ניטור סביבתי של גורמים מזיקים בידי בודק מעבדתי מוסמך לשם קביעת רמת החשיפה המשוקללת, רמת החשיפה לזמן קצר ותקרת החשיפה במקום העבודה.

2. ביצוע ניטור סביבתי (תיקון: תשנ"ג, תשנ"ו, תשנ"ט)

במפעל או במקום עבודה שבו עובדים בגורמים המזיקים המסוימים הנקובים בתוספת הראשונה יערוך המעביד בדיקות סביבתיות-תעסוקתיות; בתכיפות של אחת לשנה לפחות זולת אם הורה מפקח עבודה אזורי על תכיפות שונה.

3. ביצוע המדידים, מסירת תוצאות הבדיקות, שמירתן ופרסומן (תיקון: תשנ"ו, תשנ"ט)

(א) הבדיקות יבוצעו אך ורק בידי בודק מעבדתי מוסמך ומעבדהמוסמכת, במכשירים מכוילים ובשיטות מקובלות לרבות תכניות לבקרת איכות שאישר מפקח העבודה הראשי.
(ב) מעבדה מוסמכת תרשום את נתוני הכיול ותוצאות בקרת איכות, וכן את תוצאות הבדיקות, ותשמור אותם במשך 20 שנים לפחות; תוצאות בקרת איכות ותוצאות הבדיקות יימסרו, למפקח העבודה הראשי או למפקח עבודה אזורי וכן למעבדה לגיהות תעסוקתית של משרד העבודה והרווחה.
(ג) המעביד יפרסם במקום העבודה את תוצאות הבדיקות המתייחסות לאותו מקום עבודה, כדי שיובאו לידיעת העובדים.

4. ביצוע בדיקות טוקסיקולוגיות ביולוגיות ומסירת התוצאות (תיקון: תשנ"ג, תשנ"ט)

בדיקות טוקסיקולוגיות ביולוגיות אצל עובדים החשופים או עומדים להיות חשופים לגורמים כימיים ופיסיקליים, יבוצעו אך ורק בידי מעבדה לבדיקות טוקסיקולוגיות; תוצאות הבדיקות הטוקסיקולוגיות יימסרו לשירות הרפואי אשר ביקש אותן וכן למפקח עבודה שהוא רופא, תוצאות הבדיקות הטוקסיקולוגיות ביולוגיות תישמרנה במשך 20 שנים לפחות.

5. ערכים מותרים (תיקון: תשנ"ג, תשנ"ו)

(א) החשיפה המשוקללת המרבית המותרת, החשיפה המרבית המותרת לזמן קצר, תקרת החשיפה המותרת והסמנים הביולוגיים לחשיפה תעסוקתית יהיו לפי המתפרסם בארצות הברית במהדורה האחרונה של הספר: Threshold Limit Values and Biological Exposure Indices. American Conference of Governmental Industrial Hygienists Inc.
(להלן - הספר), המצוי לעיון הציבור באגף הפיקוח על העבודה בירושלים, בתל-אביב, בבאר-שבע ובחיפה, וכן במרכז למידע של המוסד לבטיחות ולגיהות בתל-אביב.
(ב) הערכים, לרבות אלה שלא פורטו בתקנות לפי הפקודה, שנקבעו בתוספת השניה לגבי גורמים כימיים ופיסיקליים מסויימים או נוספים ובתוספת השלישית לגבי סמנים ביולוגיים לחשיפה תעסוקתית מסויימים או נוספים, יבואו במקום הערכים שבספר, לגבי אותם גורמים כימיים ופיסיקליים, ואותם סמנים ביולוגיים לחשיפה תעסוקתית.

6. ביטול

תקנות הבטיחות בעבודה (ביצוע בדיקות סביבתיות תעסוקתיות ותקני חשיפה תעסוקתיים לגורמים כימיים ופיסיקליים), התשמ"ד1983- - בטלות.

7. תחילה

תחילתן של תקנות אלה חודש מיום פרסומן.

תוספת ראשונה (תיקון: תשנ"ו, תשנ"ט)
(תקנה 2)

גורמים מזיקים מסוימים המחייבים בדיקה סביבתית
תעסוקתית אחת לשנה

1. פורמאלדהיד 16. כלורופורם
2. אתילן אוקסיד 17. כלור
3. מתילן כלוריד 18. דימתיל פורמאמיד
4. ניטרוס אוקסיד (גז הרדמה) 19. מתיל אתיל קטון
5. הלותן (גז הרדמה) 20. מתיל איזובוטיל קטון
6. איזופלוראן (גז הרדמה) 21. בנזואיל פראוקסיד
7. פנול 22. אפיכלורהידרין
8. הידרזין 23. אתילן דיברומיד
9. אקרילו-ניטריל 24. בוטיל אצטט
10. מתיל אקרילאט 25. n - הקסאן
11. מתיל מתאקרילאט 26. סיבים מינרליים
12. גליקול אתרים 27. אבק של עצים, למעט של עץ אורן
13. אמוניה 28. גלוטראלדהיד
14. פחם שחור ((CARBON BLACK 29. אנפלוראן (גז הרדמה)
15. פחמן טטראכלורי 30. 1, 4 - דיאוקסן

תוספת שניה (תיקון: תשנ"ג, תשנ"ו, תשנ"ט)
(תקנה 5(ב))

ערכים של חשיפה תעסוקתית מותרת לגורמים כימיים ופיסיקליים
שונים מאלה שמופיעים בספר או נוספים עליהם

הגורם המזיק

חשיפה משוקללת מרבית מותרת
חשיפה מרבית מותרת לזמן קצר
תקרת חשיפה מותרת
א. אסבסט לסוגיו
0.2 סיב/סמ"ק אוויר

ב. טלק (פתיתי) -
אבק כללי מרחף
4 מ"ג/מ"ק אוויר
אבק בר-נשימה לריאות
2 מ"ג/מ"ק אוויר

ג. צורן דו-חמצני גבישי -
אבק כללי מרחף
0.3 מ"ג/מ"ק אוויר

אבק בר נשימה לריאות
0.1 מ"ג/מ"ק אוויר

ד. בנזן
0.6 חלקים למיליון
2 חלקים למיליון

ה. ויניל-כלוריד
1 חלק למיליון
5 חלקים למיליון

ו. עופרת אנאורגנית -
1. נשים מעל גיל 45 וגברים
0.100 מיליגרם למ"ק אוויר
0.300 מיליגרם למ"ק אוויר
2. נשים עד גיל 45
0.050 מיליגרם למ"ק אוויר

ז. עופרת טטרה מתיל או טטרה אתיל
0.050 מיליגרם למ"ק אוויר
0.150 מיליגרם למ"ק אוויר

ח. פורמלדהיד
0.3 חלקים למיליון

ט. קרינה מייננת -
1) נשים מעל גיל 45 וגברים
1. כל הגוף
5 רם לשנה
2. בלוטות המין
20 רם לשנה
3. מיח העצמות
40 רם לשנה
4. הריאות
40 רם לשנה
5. עדשות העיניים
15 רם לשנה
6. שדיים
30 רם לשנה
7. כל איבר/רקמה אחרים
50 רם לשנה
2) נשים עד גיל 45
כל הגוף
5 רם לשנה
החשיפה החדשית אסור
שתעלה על 0.40 רם.
3) נשים בהריון
כל הגוף
1 רם במשך כל
תקופת ההריון.
החשיפה החדשית אסור
שתעלה על 0.15 רם

י. איזופלוראן (גז הרדמה)
2 חלקים למיליון
6 חלקים למיליון

יא. האלותן (גז הרדמה)
5 חלקים למיליון
15 חלקים למיליון

יב. אתילן די-ברומיד
1 חלק למיליון
3 חלקים למיליון

יג. אתילן אוקסיד
1 חלק למיליון
5 חלקים למיליון
-
יד. ארסן (זרניך)
1. תרכובות אורגניות
0.200 מיליגרם למ"ק אוויר
2. תרכובות אנאורגניות
0.010 מיליגרם למ"ק אוויר
טו. גז ארסין
0.050 מיליגרם למ"ק אוויר

טז. (בוטל)

יז. (בוטל)

יח. 1,1,1 טריכלורו-אתאן
(מתיל כלורופורם)
200 חלקים למיליון
350 חלקים למיליון

יט. קרוזין
100 מ"ג/מ"ק אוויר

כ. (בוטל)

כא. כותנה גולמית ומעובדת
0.5 מ"ג/מ"ק אוויר

כב. סיבים מינרליים
1 סיב/סמ"ק אוויר
(למעט אסבסט לסוגיו)

כג. סטירן
20 חלקים למיליון
50 חלקים למיליון

כד. איזוציאנאטים
0.005 חלקים למיליון
0.02 חלקים למיליון

כה. (בוטל)

כו. (בוטל)

כז. מתכות קשות (מתק"ש)
אבק כללי מרחף
0.2 מ"ג/מ"ק אוויר

כח. טולואן
50 חלקים למיליון
75 חלקים למיליון

כט. כספית מתכתית ואנאורגנית
0.040 מ"ג/מ"ק אוויר

ל. כספית אורגנית
1) תרכובות אלקיל
0.010 מ"ג/מ"ק אוויר
0.030 מ"ג/מ"ק אוויר

2) תרכובות אריל
0.100 מ"ג/מ"ק אוויר

לא. אנפלוראן (גז הרדמה)
2 חלקים למיליון
6 חלקים למיליון

תוספת שלישית (תיקון: תשנ"ג, תשנ"ו, תשנ"ט)
(תקנה 5(ב))

ערכים של סמנים ביולוגיים לחשיפה תעסוקתית שונים מאלה
המופיעים בספר או נוספים עליהם
הגורם המזיק
החומר או המטאבוליט הנבדק
בדם
בשתן
באוויר הנשיפה
א. עופרת

1. נשים מעל גיל 45 וגברים
עופרת
60ug/100mL
-
-
2. נשים עד גיל 45

30ug/100mL
-
-
ב. כספית
כספית אנאורגנית
4mg/100mL
100mg/G

כללית
Creatinine
ג. ניקל
ניקל
15mg/L

ד. ארסן (זרניך)
(1) אנאורגני
ארסן
50mg/G

Creatinine

(2) אורגני
ארסן
200mg/G

Creatinine

ה. בנזן (בנזול)
חומצה טרנס-טרנס מוקונית

mg/L 1.6

ו. זרחנים -
אורגניים וקרבמטים
כולינאסטרזה
בכדוריות האדומות:
1. טייסים
1. 80% מהרמה הבסיסית האישית
2. עובדים אחרים
2. 70% מהרמה הבסיסית האישית
ז. טולואן
חומצה היפורית
g/G 2.5
(טולואול)
Creatinine

יום שני, 20 ביולי 2009

יום ראשון, 19 ביולי 2009

חוקי הבטיחות בישראל :

קישור לצו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולגי והגרעיני), התשס"ד 2004

http://www.f2h.co.il/9755479246377

יום שבת, 18 ביולי 2009

חוקי הבטיחות בישראל :


פקודת התאונות ומחלות משלח- יד ותקנותיה - התשי"א – 1951 (הודעה על מקרים מסוכנים במקומות עבודה)

בתוקף סמכותי לפי סעיף 4 לפקודת התאונות ומחלות משלח-יד (הודעה), 1945 (להלן - הפקודה), והסעיפים 14(א) ו2-(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח1948-, אני מתקינה תקנות אלה:

1. תחולת סעיף 3 לפקודה

הוראות סעיף 3 לפקודה יחולו על המקרים המפורטים בתוספת שקרו במקום שבו מועבדים עובדים, בין אם גרמו המקרים למוות או לאיבוד כושר עבודה ובין אם לא גרמו לכך.

ת ו ס פ ת

1. התבקעות אבן משחזת או דיסקת-השחזה, המונעות בכוח מיכני.
2. התבקעות גלגל תנופה או גלגל-רצועה המוסבים בכוח מיכני.
3. התבקעות מיכל או מסחט המוסבים בכוח מיכני.
4. התמוטטות או נפילה של מעלית.
5. נפילת התא או הרציף שבמעלית.
6. ניתוק כבל-תיל, חבל או שרשרת המשמשים להרמה או להורדה של התא או הרציף שבמעלית.
7. קלקול המפסיק את הפעולה של מנגנון ההפעלה או מנגנון הבטיחות של המעלית או של חלקיהם.
לצורך הסעיפים 4 עד 7 תיחשב מכונת הרמה או מכשיר הרמה כמעלית - אם תנועת התא או הרציף שבמעלית מכוונת בכוון או בכוונים.
8. קריסה או התמוטטות של עגורן.
9. נפילת עגורן, כננת או גלגלת.
10. ניתוק כבל-תיל, חבל או שרשרת המשמשים לעגורן או המשמשים להרמה, להורדה או להובלה של מטען ע"י עגורן, כננת או גלגלת.
11. קלקול המפסיק את הפעולה של מנגנון ההפעלה או מנגנון הבטיחות של עגורן, כננת או גלגלת או של חלקיהם.
12. התפוצצות או התבקעות של קולט גז, המכיל גז בלחץ הגבוה מלחץ האוויר.
לצורך סעיף זה "גז" כולל - אויר וקיטור ותערובת כל גזים שונים וכן נוזלים או מוצקים שנוצרו בדחיסת גז.
13. התפוצצות דוד קיטור וכל נזק במבנה דוד הקיטור שנגרם על ידי אש חוזרת.
לצורך סעיף זה "דוד קיטור" פירושו - כלי סגור שנוצר בו קיטור לכל צורך שהוא בלחץ הגדול מלחץ האויר, לרבות כל מחסך המשמש לחימום המים שמספקים לדוד-קיטור, וכן כל משחן המשמש לחימום קיטור.
14. התפוצצות או שריפה שגרמו נזק לבנין, למכונות, למיתקנים, למכשירים חשמליים, או לקווי חשמל.
15. התמוטטות של פיגום המיועד לביצוע פעולות בניה או בניה הנדסית כמשמעותם בפקודת בתי-החרושת, 1946, להוציא פיגום שאין סכנת נפילה ממנו או מחלק מחלקיו לעומק העולה על 2 מטר.
16. התמוטטות של תבנית ליציקת בטון, בגובה העולה על 2 מטר המיועדת לביצוע פעולות בניה או בניה הנדסית כמשמעותם בפקודת בתי החרושת, 1946.

יום שישי, 17 ביולי 2009

חוקי הבטיחות בישראל :

פקודת התאונות ומחלות משלוח היד (הודעה), 1945
1. שם קצר
פקודה זו תיקרא "פקודת התאונות ומחלות משלח-היד (הודעה), 1945".
2. פירוש
בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים שבצדם, אלא אם יחייב נוסח הכתוב אחר:
"מפקח" פירושו כל מפקח שנתמנה ע"י שר העבודה והרווחה לפי סעיף 4 לפקודת מחלקת העבודה, 1943;
"מחלת משלח-יד" פירושה מחלה הנזכרת בתוספת השלישית או כל מחלה אחרת שעליה הוטלו הוראות סעיף 5 בתקנות שהותקנו לפי פקודה זו;
"מנהל" פירושו מנהל מחלקת העבודה;
"מעביד" כולל כל חבר בני-אדם, מאוגד או בלתי מאוגד, ונציגו האישי החוקי של מעביד שמת, ומקום ששירותי עובד הושאלו או הושכרו באופן זמני לאדם אחר ע"י האדם שאתו התקשר העובד בחוזה של שירות או חניכות, ייראה המעביד הראשון, לצרכי פקודה זו, כאילו הוא ממשיך להיות מעבידו של העובד, בשעה שהוא עובד למען אותו אדם אחר. לגבי אדם, שהוא חבר באגודה שיתופית ועוסק בעבודה המבוצעת ע"י אותה אגודה שיתופית, תיראה לצרכי פקודה זו, האגודה השיתופית כאילו היא המעביד, אף אם אותו אדם מקבל את גמולו, כולו או מקצתו, בחלקים ברווחים או בהשתכרויות-ברוטו של האגודה השיתופית;
"מקרה מסוכן" פירושו כל מקרה ממין מקרים שעליהם הורחבו הוראות סעיף 3 בתקנות שהותקנו לפי פקודה זו;
"עובד" פירושו כל אדם שהתקשר עם מעביד בחוזה של שירות או חניכות או העובד לפי חוזה זה, בין בעבודת כפיים ובין בעבודת פקידות או באופן אחר, ובין שהחוזה הוא מפורש ובין שהוא משתמע, בין שהוא בעל-פה ובין שהוא בכתב; וכולל אדם, שהוא חבר באגודה שיתפית רשומה ועוסק בעבודה המבוצעת ע"י אותה אגודה שיתופית, אף אם אותו אדם מקבל את גמולו, כולו או מקצתו, בחלקים ברווחים או בהשתכרויות-ברוטו של האגודה השיתופית, אולם המונח אינו כולל -
(א) עובד-חוץ;
(ב) אדם שטיב עבודתו ארעי, והוא מעובד שלא לצרכי מלאכתו או עסקו של המעביד, או
(ג) משרת בית, העובד בבית פרטי;
"עובד-חוץ" פירושו אדם שלו נמסרים מצרכים או חמרים לשם עיבודם, ניקויים, רחיצתם, שינויים, קישוטם, גמר מלאכתם או תיקונם, או לשם התאמתם למכירה בביתו הוא או במקום אחר שלא בפיקוחו או הנהלתו של האדם שמסר את החמרים או המצרכים.
3. הודעת תאונות
(1) מקום שאירעה תאונה כל-שהיא שמקורה בעבודתו של עובד כל-שהוא, ובמשך אותה עבודה, והיא -
(א) גורמת למותו של אותו עובד; או
(ב) עושה אותו עובד נטול-יכולת - במשך יותר משלושה ימים - מלהשתכר שכר מלא בעבודה שבה הועבד בשעת אותה התאונה, או - אם אותו עובד הוא חבר לאגודה שיתופית רשומה ומועבד על ידה ואינו עובד תמורת שכר אלא מקבל את גמולו, כולו או מקצתו, בחלקים ברווחים או בהשתכרויות-ברוטו של האגודה השיתופית - עושה אותו עובד לנטול- יכולת, במשך יותר משלושה ימים, מלבצע את המלאכה שבה היה מועבד בשעת אותה תאונה, ישלח המעביד מיד למפקח אשר על האזור שבו אירעה התאונה - הודעה בכתב על התאונה באותו טופס, ובצירוף אותם פרטים המובאים בתוספת הראשונה.
(2) מקום שנמסרה הודעה לפי סעיף זה על כל תאונה שגרמה לאי-יכולת ונסתיימה, לאחר מסירת הודעה עליה, במותו של האדם שניטל כושר עבודתו, ישלח המעביד הודעה בכתב על מקרה המוות למפקח אשר על האזור שבו אירעה אותה התאונה, מיד כשנודע דבר מקרה המוות למעביד.
(3) כל מעביד החדל מלמלא אחר דרישות סעיף קטן (1) או סעיף קטן (2) יאשם בעבירה על פקודה זו.
(4) מקום שאירעה כל תאונה שעליה חל סעיף זה לעובד, ששירותו הושאל או הושכר אותה שעה באופן זמני על ידי המעביד לאדם אחר, יאשם אותו אדם בעבירה על פקודה זו, אם חדל מלהודיע למעביד את דבר התאונה.
4. סמכות להרחיב את ההוראות בדבר הודעת תאונות על מקרים מסוכנים
אם סבור שר העבודה והרווחה כי - מחמת הסיכון של חבלת גוף רצינות לעובדים - רצוי שתימסר הודעה לפי סעיף 3 בכל מקרה ומקרה של כל מין מיוחד של התפוצצות, שריפה, תמוטת בנינים, תאונות למכונות או למיסדר, או מקרים אחרים, במקומות עבודתם של עובדים, רשאי הוא להרחיב, בתקנות שהותקנו לפי פקודה זו, את הוראות הסעיף ההוא על כל מין כזה של מקרים, בין שגרמו למוות או לאי-יכולת ובין שלא גרמו, ורשאי הוא, בכל תקנות כאלה, להתיר שההודעה הדרושה בדבר כל מקרה שבו נוגעות התקנות, תישלח לא מיד, אלא במשך הזמן שיוגבל בתקנות.
5. מסירת הודעה על מחלות משלח-יד
(1) כל רופא מוסמך המטפל בחולה או הנקרא לבקר חולה שהוא מאמין בו כי הוא סובל מאיזו מחלת משלח-יד, שחלה בה במשך עבודתו כעובד, ישלח מיד - אם לא נשלחה הודעה כזאת לפני כן - הודעה לפי הכתובת "מפקח העבודה הראשי", משרד העבודה והרווחה, ירושלים", שתפרש את שמו ואת כתובת הדואר המלאה של החולה ואת המחלה שלדעת הרופא סובל החולה, ואת השם והכתובת של המקום, שבו הוא עובד או עבד לאחרונה, ושל המעביד או שהעבידו לאחרונה.
(2) חדל רופא מוסמך מלשלוח הודעה בהתאם לדרישות הסעיף הזה, יאשם בעבירה על הפקודה הזאת.
(3) כל מעביד המאמין או חושד, או שיש לו סיבות סבירות להאמין או לחשוד, כי בקרב העובדים, שהוא מעבידם, קרה מקרה של מחלת משלח יד, ישלח מיד למפקח אשר על האזור, ולרופא הממשלתי של משרד הבריאות אשר על הנפה, ששם נמצא מקום עבודתם של עובדים אלה, הודעה בכתב על מקרה זה, בטופס המפורש בתוספת השניה ובצירוף הפרטים בה, והוראות פקודה זו בדבר הודעת תאונות תחולנה על כל מקרה כזה, באותו אופן שהן חלות על כל תאונה הנזכרת באותן הוראות.
(4) שר העבודה והרווחה רשאי להטיל, בתקנות שתותקנה לפי פקודה זו, את הוראות סעיף זה על כל מחלה, מלבד אלה הנזכרות בתוספת השלישית, בגין כל המקומות שבהם מועבדים עובדים או ביחד לכל מין או סוג של מקומות כאלה.
6. חקירה במקרה-מוות מחמת תאונה-או מחלת משלח-יד
(1) מקום שחוקר סיבות מוות עורך חקירה בדבר גופתו של איזה אדם שמותו יכול היה להיגרם על ידי תאונה או מחלה כל שהן, שלפי הפקודה דרוש למסור הודעה עליהן, ידחה החוקר את החקירה, אלא אם כן יהיה נוכח מפקח או איזה אדם אחר בשם המנהל, כדי לעקוב אחרי מהלך החקירה, וישלח למפקח אשר על האזור שבו מתקיימת החקירה, לפחות ארבעה ימים לפני עריכת החקירה שנדחתה, הודעה בכתב על הזמן והמקום שבהם תיערך החקירה שנדחתה; בתנאי כי לפני הדיחוי יהיה חוקר סיבות המוות רשאי לגבות עדות לשם קביעת זהותה של הגופה ויהיה רשאי לצוות לקברה.
(2) בכל חקירה כאמור לעיל יהיו האנשים הבאים, דהיינו -
(א) כל מפקח;
(ב) כל קרוב של האדם שבדבר מותו נערכה החקירה;
(ג) המעביד שבשירותו אירעה התאונה או המחלה;
(ד) כל אדם שנתמנה בכתב על ידי רוב העובדים שמועבדים במקום עבודתו של המנוח;
(ה) כל אדם שנתמנה בכתב על ידי כל ארגון עובדים או התאגדות אחרת של אנשים שעמם נמנה המנוח בזמן מותו, או שעמם נמנה כל עובד המועבד במקום העבודה הנ"ל;
(ו) כל התאגדות מעבידים שהמעביד הנ"ל חבר בה, זכאים בכפוף לסמכותו של חוקר סיבות המוות לבלי התיר כל שאלה אשר הוא סבור בה שאיננה לענין או שמבחינה אחרת אינה שאלה נאותה, לחקור כל עד, בין בעצמו ובין על ידי עורך דין או מורשה.
(3) מקום שבכל חקירה כזאת שאין בודק נוכח בה, נמסרת עדות על רשלנות כל שהיא כרשלנות שגרמה או סייעה לתאונה או למחלה, או על כל פגם במקום העבודה או מסביב לו, הנראה לחוקר סיבות המוות כדורש תרופה, ישלח חוקר סיבות המוות למפקח אשר על האזור שבו נערכה החקירה, הודעה בכתב על הרשלנות או הפגם.
(4) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות פקודת חוקרי סיבות המוות, ולא לגרוע מהן.
7. סמכותו של מנהל להורות חקירה פורמלית של תאונות ומקרי מחלות משלח-יד
(1) המנהל רשאי, במקום שסבור הוא כי מן הרצוי לעשות כן, להורות שתיערך חקירה פורמלית בכל תאונה, שמקורה בעבודתו של כל עובד ואירעה בהמשך אותה עבודה, או במקרה של מחלת משלח-יד, שחלה בה, או שחושדים שמא חלה בה, כל עובד בהמשך עבודתו, ועל סיבותיהן, ולגבי כל חקירה כזאת תחולנה ההוראות הבאות:
(א) המנהל רשאי למנות אדם מוסמך לערוך את החקירה, וכן רשאי הוא למנות כל אדם בעל ידיעה משפטית או מיוחדת כי ישמש יועץ-מומחה בעריכת החקירה;
(ב) האדם, או בני האדם שנתמנו כך (הקרויים להלן בסעיף זה "בית המשפט") יערכו את החקירה בפומבי, באותו אופן ובהתאם לאותם תנאים שבית המשפט יחשוב אותם ליעילים ביותר כדי לקבוע סיבותיהן ונסיבותיהם של התאונה או מקרה מחלת משלח-היד וכדי לאפשר לבית המשפט לערוך את הדין-והחשבון הנזכר בסעיף זה;
(ג) לצרכי החקירה יהיה כוחו של בית המשפט יפה כסמכויותיו של בית משפט שלום, כשהוא משתמש בשיפוט פלילי, ונוסף על כך יהיה כוחו יפה -
(1) להיכנס ולבדוק כל מקום או בנין, שהכניסה אליהם או בדיקתם נראות לבית המשפט נחוצות לצרכים הנ"ל;
(2) לדרוש, בהזמנות חתומות בידי בית המשפט - כי יופיעו בפניו כל אותם בני-אדם שימצא לנכון לקראם לבוא לפניו ולחקרם לתכליות הנ"ל, ולדרוש תשובות או דינים-וחשבונות על אותן שאלות וחקירות שימצא לנכון לערכן;
(3) לדרוש הראיית כל פנקסים, ניירות ותעודות, שהוא ימצא אותם לחשובים לתכליות הנ"ל;
(4) להשביע ולדרוש מכל אדם שנחקר לערוך ולחתום הצהרה על אמיתות הרצאת הדברים שאמר אותם בשעת היחקרו;
(ד) לבני-אדם המופיעים כעדים בפני בית המשפט יינתנו אותם שכר בטלה, הוצאות נסיעה ודמים, שהיו ניתנים - לפי תקנות העדים (שכר בטלה) - לעדים המתייצבים בפני כל בית משפט לפי דרישת הממשלה כדי למסור עדות בכל הליכים פליליים; ובמקרה של חילוקי דעות בדבר הסכום שיינתן, יעביר בית המשפט את המחלוקת לרשם הראשי של בית המשפט העליון, ולפי בקשה חתומה בידי בית המשפט יברר הלה ויקיים את הסכום הנאות של אותם שכר בטלה, הוצשאות נסיעה ודמים;
(ה) בית המשפט יערוך דין-וחשבון למנהל, שבו יציין את סיבותיהם ונסיבותיהם של התאונה או של מקרה מחלת משלח-היד, ויוסיף כל הערות שבית המשפט ימצא לנכון להעירן;
(ו) בית המשפט רשאי לדרוש, כי ההוצאות, שהוצאו בזמנה ולשמה של חקירה שנערכה לפי סעיף זה (לרבות גמול לכל בני-אדם שנתמנו לפועל כיועצים-מומחים), ישלמן - כולן או מקצתן - כל אדם שהוזמן להופיע בפניו, ושהוא נראה לבית המשפט - בגלל כל מעשה או מחדל מצדו או מצד כל משמש או מורשה שלו - אחראים כדי דרגה כל שהיא לתאונה או למקרה מחלת משלח-יד, אולם כל אותן הוצאות שלא נדרש לשלמן כך, תיראינה כחלק מהוצאותיו של המנהל בביצוע פקודה זו;
(ז) כל אדם החדל, בלא צידוק מספיק (ועליו תחול חובת ההוכחה), לאחר שקיבל את שכר הבטלה, הוצאות הנסיעה והדמים (אם יש כאלה) שהוא זכאי להם, מלמלא אחר כל הזמנה או דרישה של בית המשפט, או מונע או מעכב את בית המשפט בביצוע תפקידו, יאשם בעבירה, ויהיה צפוי, משהורשע, לקנס של עשר לירות או למאסר של חודש או לאותם שני עונשים כאחד, ובמקרה של אי-מילוי דרישה לערוך כל דין-וחשבון או להראות כל תעודה, אם נמשך אי המילוי שעליו הורשע אדם בדינו באופן הנ"ל, לאחר ההרשעה, יאשם בעבירה נוספת, ויהיה , משהורשע, לקנס של עשר לירות על כל יום שבו נמשך אי-מילוי כנ"ל.
(2) המנהל רשאי לגרום לפרסום הדין-וחשבון של בית המשפט ברבים באותו זמן ובאותו אופן שימצאם נכונים.
8. עונשים
(1) כל אדם האשם בעבירה על פקודה זו או על כל תקנות שהותקנו לפיה, יהיה צפוי, משהורשע, לקנס של עשרים לירות או למאסר של שלושה חדשים או לאותם שני עונשים כאחד.
(2) מקום שהוכח כי עבירה על פקודה זו או על כל תקנות שהותקנו לפיה, שעברה אותה חברה, אגודה שיתופית או חבר בני-אדם אחר, נעשתה בהסכמתו או סיועו החשאי של מנהל, נשיא, יו"ר, מנהל עסקים, מזכיר או כל פקיד אחר של החברה, האגודה השיתופית או חבר בני האדם האחר או שרשלנות כל שהיא מצדם של מנהל, נשיא, יו"ר, מנהל עסקים, מזכיר או פקיד אחר כל שהם של החברה, האגודה השיתופית או חבר בני האדם האחר הקלה את ביצוע העבירה, יראו אדם כזה, וגם החברה, האגודה השיתופית או חבר בני האדם כאשמים בעבירה, והם יהיו צפויים להיות מובאים לדין ולהיענש בהתאם לכך.
9. כוחו של שר העבודה והרווחה להתקין תקנות
שר העבודה והרווחה רשאי להתקין תקנות בדרך-כלל לשם ביצוע של הוראות הפקודה הזאת.
10. הטלת הפקודה על הממשלה
מבלי לפגוע בכללות הטלתה של הפקודה הזאת מכריזים בזה כי פקודה זו תחול על תאונות או מחלות משלח-יד שתארענה לבני-אדם המועבדים על-ידיו או במרותו של -
(א) כל משרד של ממשלת ישראל, זולת חברי חיל המשטרה הישראלית; או
(ב) בוטל
ובמקרים אלה תימסר ההודעה, שלפי פקודה זו חייב למסרה המעביד על-ידי אותו אדם שאותו יורה בכתב השר הממונה על המשרד.
11. הגשמת הפקודה
שר העבודה והרווחה יהיה אחראי להגשמתה של הפקודה הזאת.

יום שבת, 11 ביולי 2009

בטיחות ובריאות נוער עובד :

הגדרת "ילד" ו"נוער ואיסורי העסקתם :

"נער" מוגדר בחוק כאדם שטרם מלאו לו שמונה-עשרה שנים , "ילד" מוגדר כמי שטרם מלאו לו שש-עשרה שנים . באופן כללי , אסור להעסיק נער שגילו פחות מחמש-עשרה שנה למרות , האיסור הנ"ל , מותר להעסיק ילדים מגיל 14 בחופשת הקיץ , וכן להעסיקם במקצועות לא מסוכנים שונים לתקופה של עד שלושה חודשים , בתנאי שהתקבל אישור מרופא על התאמתם לעבודה .

מקצועות בהם מותר להעסיק נערים מגיל 14 :

אלה הם חלק מהמקצעות בהם מותר להעסיק גם נערים מגיל 14 לתקופה של עד שלושה חודשים (באישור רופא בלבד) :
אלקטרוניקה .
בנאות .
גננות נוי .
הנהלת חשבונות .
זגגות רכב .
חקלאות .
טבחות .
מכונאות בנזין / דיזל .
מלצרות וזבנות .
ועוד .

עבודות אסורות לנערים :

העבודות האסורות לנערים שגילם פחות מ-18 שנים מובאים על פי ארבעה סוגי סיכון : סיכונים מכאניים , פיסיקליים , כימיים וביולוגיים .

גורמים מכאניים ואחרים :

1. העברת חפצים ממקום למקום שלא על-ידי כלי הרמה מכני אלא אם כן נתקיימו ההגבלות האלה :
א. לגבי נער – במשך שעתיים ביום לכל היותר , אם כל מטען אינו עולה על 12.5 ק"ג ; נעשית עבודה בעזר מריצה – אם משקל המטען , כולל משקל המריצה אינו עולה על 50 ק"ג ;
ב. לגבי נערה – במשך שעתיים ביום לכל היותר , אם כל המטען אינו עולה על 8 ק"ג .
2. עבודה תת קרקעית במכרה .
3. התקנה , חפירה או בניה של באר , בור שופכין או מנהרה , תיקון של אלה או ניקוים , וכן עבודה בתוך רשת צינורות ביוב .
4. ריתוך אוטוגני וחשמלי וכן ריתוך בחמצן או בגז אחר וכל עבודה הקשורה בזאת .
5. ייצור ועיבוד חומרי נפץ , זיקוקין די-נור , פצצים ותחמושת והטיפול באלה , לרבות אחסנתם .
6. ניקוי מנוע , ממסרה או חלק מאלה כשהם בתנועה , וכן ניקוי חלק של כל מכונה אם הניקוי יעמיד את הנער בפני סכנה פגיעה על-ידי אותה מכונה או מכונה סמוכה .
7. העתקה וחיבור של קטרים וקרונות רכבת והפנייתם .
8. מתן איתות והפעלה של מכונות הרמה , לרבות עגורן צריח , עגורן נייד , עגורן גשר עילי , עגורן שער , עגורן להעמסה עצמית ומחפר ובכפוף להוראות תקנות הבטיחות בעבודה לעניין עגורנאים , מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים .
9. עבודות במכונות ומתקנים כמפורט להלן :
א. מכבש אכסצנטרי , מכבש כיפוף , כבש ערגול , מכבש חיכוך .
ב. מכונת גזירה , מכונת חיתוך , מכונת גיליוטינה המונעת בכוח מכני .
ג. מכונת גלילים , לרבות מעגילה ומכונות לישה , למעט מכונת לישה בעלת זרוע לישה אחת.
ד. מקצצת בשר , מקצצת ירק או תבן .
ה. מסחט צנטריפוגלי , מכבש או מכונה לדיפוס המופעלים באופן הידראולי או פנאומטי .
ו. משור עגול , משור סרט אקדח-מסמור .
ז. מכונת הקצעה ומכונת גיוץ המשמשים לעיבוד עץ , מכונה רב תכליתית המבצעת אחת או יותר מהפונקציות האמורות לעיל .
10. עבודה במכונה או במכשיר שלחלקו הפעיל ניתנת תנועה-רטט בכוח פנאומטי .
11. עבודה במקום מוקף .
12. שריפת סיד או גבס .
13. ייצור ועיבוד חומרים הקלים להתלקח .
14. הסקת דוד קיטור וכן השגחה על דוד קיטור או על מכונות קיטור .

גורמים פיסיקליים :

1. עבודה במכשירים פולטי קרינת לייזר למעט המכשירים המסווגים בדרגה 1 על פי הגדרתם בתקן הישראלי .
2. עבודה במכשירי קרינה מיינת ובחומרים רדיו אקטיביים או עבודה שבה עלול הנער להיות נתון להשפעת קרינה מיננת .
3. עבודה במקומות שבהם הטמפרטורה חורגת מתחומי הטמפרטורה 4 – 40 מעלות צלסיוס .
4. עבודה במקום שהאויר בו דחוס לרבות צלילה מקצועית .
גורמים כימיים :
1. עבודה ב –
א. ממיסים אורגניים .
ב. חומרי הדברה לסוגיהם .
ג. פורמלדהיד ובאתילן אוכסיד .
ד. באפלטוקסינים .
ה. שמנים מינרליים לרבות זפת , פיח , ביטומן ועטרן .
ו. חומרים מאכלים לרבות חומצות ובסיסים בריכוז גבוה .
2. עבודה בתהליך שבו עלול הנער להיות נתון להשפעת חומר בלתי אורגני מזיק במיוחד , פחמן דו גפריתי , חומצה הידרו ציאנית , מימן גפריתי , כלור , ברום ופלואור .

גורמים ביולוגיים :

1. בורסקאות לרבות עבודת הכנה , עבודת עזר , צביעת עורות וכל עבודה שיש בה מגע עם שלחים אף אם אינה קשורה בבורסקאות .
2. עבודה במחלקות בתי חולים שבהן קיימת סכנת הידבקות במחלות זיהומיות .
3. עבודה בבתי חולים ומרפאות לחולי נפש .
4. עבודה במעבדות למיקרוביולוגיה .
5. טיפול בגופות נפטרים והעברתן .
6. עבודה במנפטות ובמטוויות כותנה .
7. עבודה בבית מטבחיים .

עבודת נוער לפי חוק החניכות או במרכז להכשרה מקצועית :

רשימת העבודות האסורות על נוער שהוצגה לעיל איננה חלה על העסקת נער לפי חוק החניכות או מרכז להכשרה מקצועית לנערים , אם הוא מועסק על-פי התוכנית שם .

איסור עבודה בחומרים מסוכנים או מזיקים לפי תקנות גיהות תעסוקתית :

לנער עד גיל 18 אסור לעבוד בסוגי החומר הבאים : אסבסט , טלק , צורן דו-חמצני גבישי , בנזן , ויניל-כלוריד , זרניך (ארסן) , כספית , עופרת , ממיסים פחמיימניים הלוגניים (טריכלורו-אתילן , פריכלורו-אתילן , ו-1,1,1 טריכלורו-אתאן) , ממיסים פחמימניים ארומטיים (טולואן , קסילן , סטירן) , מתכות מסוימות ותרכובותיהן (קדמיום , כרום , ניקל , קובלט , מתכות קשות ובריליום) .

איסור עבודה עם תמיסות צלולוזה :

אסור להעסיק נערים שגילם פחות משש-עשרה שנים בעבודה ידנית או בשימוש בתמיסות או בחומרים המכילים חנקת-צלולוזה , אציטת-צלולוזה , או תרכיב אחר של צלולואיד , וכן לא עם נוזלים הקשורים לתמיסות צלולוזה והעלולים להתלקח בטמפרטורה הפחותה מ – 38 מעלות צלסיוס ("נוזלים משתלהבים") .

עבודות אסורות לילדים עד גיל 15 :

אלה הן העבודות האסורות על נערים שגילם פחות מחמש-עשרה שנים (בנוסף על העבודות שצויינו האסורות על נוער עד גיל 18 וילדים עד גיל 16 בכלל) :
א. רוכלות (מכירה או הצעת שירות ברשות הרבים או מבית לבית) .
ב. הופעה אמנותית (אלא אם ניתן היתר משר העבודה) קיימת תקנה מיוחדת לגבי השתתפות ילדים בהופעות ציבוריות .

טלטול חפצים על-ידי נוער וילדים :

מותר להעביד נוער בהעברת חפצים ממקום למקום על-פי הכללים הבאים :
לגבי נוער : במשך שעתיים ביום לכל היותר , אם כל מטען אינו עולה על 12.5 ק"ג ; אם העבודה נעשית בעזרת מריצה , אם משקל המטען , כולל משקל המריצה אינו עולה על 50 ק"ג ;
לגבי נערה : במשך שעתיים ביום לכל היותר , אם כל המטען אינו עולה על 8 ק"ג .

בדיקות רפואיות לנער עובד :

אסור להעסיק נער אלא אם נבדק בידי רופא מורשה ונמצא מתאים לעבודה המסוימת בה יועסק . בנוסף , נער שלא עבד תקופה ממושכת חייב להיבדק לפני תחילת העבודה . הבדיקה צריכה להיערך במהלך 12 חודשים לכל היותר לפני תחילת העבודה , ובדיקה חוזרת תבוצע כל 12 חודש .
לגבי העבודות המסוכנות הבאות , תבוצע הבדיקה הרפואית במהלך 6 חודשים לכל היותר לפני תחילת העבודה , ובדיקה חוזרת תבוצע כל 12 חודש :
טחינת קמח או גריסה במגרסה .
טיפול בעלי טבק , להוציא גידול , איסוף וייבוש שלא בחום מלאכותי .
כל עבודה הכרוכה בהימצאות במקום לייצור סיגרים וסיגריות , להוציא אריזתם שלא במקום הייצור .
כל עבודה במאפיה .
כל עבודה בבית דפוס .
הסקת דוד קיטור , השגחה על דוד קיטור , לרבות עזרה לאחראי על אחת העבודות האלה .
עבודות ציפוי במתכת .
ריתוך אוטוגני וחשמלי וכן חיתוך בחמצן או בגז אחר .
ליטוש יהלומים .
מיון עצמות בעלי חיים וקרניים והטיפול בהם .
כל עבודה הכרוכה בשהייה במעבדה מיקרוביולוגית .
אם בעקבות בדיקה רפואית קיבל המעביד הודעה ממפקח עבודה אזורי שהנער אינו מתאים מבחינה רפואית לעבודה , עליו להפסיק להעביד את הנער (בעבודה שאליה מתייחסת ההודעה או בעבודה דומה לה) תוך 10 ימים מיום קבלת ההודעה .

בדיקה רפואית עד גיל 21 :

אם אדם שטרם מלאו לו 21 שנה מועסק בעבודה שיש עימה סיכון מיוחד לבריאות , הוא חייב להיבדק בדיקות רפואיות על-פי אותם כללים החלים על נער .

עבודת נוער בלילה :

אסור להעביד נערים אשר חוק לימוד חובה חל עליהם בין השעות 20:00 ועד 08:00 בבוקר . אסור להעביד צעיר (מגיל 16 ועד גיל 18) שחוק חינוך חובה אינו חל עליו במהלך 10 שעות הלילה , ובהן השעות שבין 22:00 לשעה 06:00 בבוקר .
במקום בו עובדים במשמרות , בענפי התעשייה או החקלאות , יכול שר העבודה להתיר עבודת צעיר (בגילאי 18-16) עד שעה 23:00 .

קיימים היתרים להעסקת צעירים וצעירות (גילאי 16-18) בעבודות הבאות :

א. במפעלים בהם אופים מצות , בעבודת אריזת מצות וקמח , עד שעה 23:00 בלילה במשך שלושה חודשים שלפני חג הפסח . במקום חייב להיות מקום מתאים למנוחה .
ב. בסניפי מגן-דוד-אדום עד שעה 23:00 , בתנאי שיום עבודה לא יעלה על 4 שעות , ושתקויים הפסקה בת 15 דקות . אסור לצעיר לעבוד לפי היתר זה יותר משלש פעמים בשבוע .
ג. בבתי אריזה לפרי-הדר שעובדים בהם במשמרות , עד השעה 24:00 , בתנאי שסדר החליפין במשמרות (כולל שעת התחלה וסיום) ייקבעו לגבי הצעיר שבוע מראש , ושהוא לא יעבוד במשמרת שניה יותר משבוע אחד לכל שבועיים . כן יש לספק לנער מקום מתאים למנוחה .
ד. בתחומי המועצות האזוריות הגלי העליון , מעלה הגליל , מרום גליל , וסולם צור , לגבי עבודה במפעלי תעשיה שבהם עובדים במשמרות , בתנאי שהצעיר ייבדק בבדיקה רפואית כל שלושה חודשים מהמועד שבו התחיל לעבוד במשמרת שניה המסתיימת לאחר השעה 21:00 . בנוסף , סדר החליפין במשמרות (כולל שעת התחלה וסיום) ייקבעו לגבי הצעיר שבוע מראש , ושהוא לא יעבוד במשמרת שניה יותר משבוע אחד לכל שבועיים .

כל ההיתרים לעבודת לילה שהוזכרו לעיל (א'-ד') , ניתנים בתנאים הבאים :

א. שתובטח מנוחה של 14 שעות בין יום עבודה אחד למשנהו .
ב. שיובטחו ויסופקו אמצעי תחבורה בגמר העבודה (אם אין תחבורה ציבורית) .
ג. שבשעת ההפסקה יסופק משקה חם לנער .
נער העובד בלילה בבית אריזה חייב בבדיקה רפואית בתום שלושה חודשים לעבודתו , ובבדיקה חוזרת אחת לכל שלושה חודשים בהם הוא עובד בלילה בבית אריזה .

פנקס עבודה לנער :

פנקס עבודה לנער מוצא על-ידי שר העבודה והרווחה באמצעות לשכת עבודה כללית לנוער באזור בו הוא מועבד . על הנער למסור את הפנקס למעבידו , שישמור את הפנקס במקום העבודה כל עוד הנער עובד אצלו . עם סיום עבודת הנער , יש להחזיר לו את פנקס העבודה .

רישום נערים עובדים :

מעביד חייב לנהל פנקס שבו ירשום , לגבי כל נער במועסק על-ידו את הפרטים הבאים :
א. שם הנער , שם האב ושם המשפחה .
ב. מספר תעודת הזהות של הנער (אם יש לו תעודת זהות) .
ג. מספרי פנקס עבודה של הנער .
ד. תאריך הלידה של הנער .
ה. תאריך התחלת העבודה .
ו. פירוט מדוייק של מסגרת יום העבודה – כולל הפסקות ושל שבוע העבודה .
ז. התאריך בו חדל הנער לעבוד .
את הפנקס יש לשמור במקום בו מועסקים הנערים .

פרק ראשון : מבוא

1. פירושים (תיקון: תשל"ג, תשנ"ח)

(א) בחוק זה -
"ילד" פירושו - מי שעדיין לא מלאו לו 16 שנה;
"צעיר" פירושו - מי שמלאו לו 16 שנה אך עדיין לא מלאו לו 18 שנה;
"נער" פירושו - ילד או צעיר;
"רוכלות" או "התעסקות ברוכלות" פירושו - מכירה או הצעת מכירה, וכן שירות או הצעת שירות, ברשות הרבים, במקום ציבורי או מבית לבית.

(ב) לענין חוק זה רואים נער כמועבד ואת מי שהנער עובד אצלו רואים כמעבידו אם הנער עובד -
(1) אצל הוריו - בעבודה שהיא לצורך עסקם או משלח-ידם, להוציא עבודה ארעית שלא בתעשיה ועבודה חקלאית במשק של ההורים;
(2) אצל אדם אחר, בכל עבודה, בין אם נתקיימו יחסי עובד ומעביד ובין אם לאו; לענין זה, "עבודה" - לרבות רוכלות;
(3) בכל מקום שהעבודה בו אינה לסיפוק צרכיו בלבד אף אם אינה לשם עסק או לשם ריווח, ובכלל זה במקום שהוכרז על ידי שר העבודה כמרכז להכשרה מקצועית לנערים המיועד להקנות מקצוע אגב עבודה מעשית.

(ג) לענין חוק זה יראו העסקת ילד בהופעה ציבורית, אמנותית או לצורכי פרסום, או בצילומים לצורכי פרסום, כאמור בסעיף 4, כהעבדה, אף אם לא נתקיימו בהעסקה יחסי עובד ומעביד, ואף אם ההעסקה היתה חד-פעמית, וזאת בין אם ההעסקה היתה בתמורה ובין שלא בתמורה; לענין זה, "העסקת ילד" - לרבות שיתופו.

פרק שני: גיל עבודה ועבודות אסורות

2. גיל עבודה לילד (תיקון: תשכ"ט, תשל"א, תשל"ב, תשל"ג, תשנ"ח)

(א) לא יועבד ילד שעדיין לא מלאו לו 15 שנה.
(ב) ילד שמלאו לו 15 שנה וחל עליו לימוד-חובה לפי חוק לימוד-חובה, תש"ט-1949, לא יועבד אלא אם נתקיים אחד מאלה:
(1) הילד עובד כחניך כמשמעותו בחוק החניכות, תשי"ג-1953;
(2) (בוטלה).
(3) ניתנה לגבי הילד הוראה לפי סעיף 5(ב)(1)(II) לחוק לימוד-חובה, תש"ט-1949;
(4) מפקח מטעם משרד החינוך והתרבות אישר כי הילד השלים חינוך-חובה בתקופה קטנה מתקופת הלימוד המתאימה לגילו.
(ג) שר העבודה רשאי להתיר העבדת ילד שמלאו לו 14 שנה וניתן לגביו פטור לפי סעיף 5 לחוק לימוד חובה, תש"ט-1949; היתר על פי סעיף קטן זה יכול להיות כללי או מיוחד.
(ד) (בוטל)

2א. עבודה בחופשת לימודים (תיקון: תשל"ב, תשנ"ה)

(א) ילד שמלאו לו 14 שנה וטרם מלאו לו 15 שנה, מותר להעבידו בתקופת חופשת לימודים רשמית, על אף האמור בסעיף 2, בעבודות קלות שאין בהן כדי להזיק לבריאותו ולהתפתחותו, הכל כפי שיקבע שר העבודה והרווחה בתקנות ובתנאים שיקבע, לרבות מספר השעות שמותר להעביד ילד כאמור; תקנות כאמור, או מקצתן, יכול שיחולו גם על העבדת ילד לפי סעיף 2(ג).
(ב) הוראות חוק החניכות, תשי"ג-1953, לא יחולו על העבדה כאמור בסעיף קטן (א).

3. (בוטל) (תיקון: תשנ"ח)

4. היתר עבודה למען אמנות (תיקון: תשכ"ט, תשנ"ח)

(א) שר העבודה רשאי להתיר, התרת-שעה, העבדתו של ילד שעדיין לא מלאו לו 15 שנה, על מנת שישתתף בהופעה אמנותית, אם, לדעת השר, רצוי לעשות כן.
(ב) שר העבודה יקבע להיתר כזה את התנאים הדרושים, לדעתו, על מנת לשמור על בריאותו של הילד, להבטיח את התפתחותו הגופנית, החינוכית, הרוחנית או המוסרית, ועל מנת להבטיח מנוחה של 14 שעות לפחות בין יום עבודה למשנהו; ורשאי הוא לקבוע תנאים אחרים להיתר.

5. איסור עבודה במקומות מסויימים (תיקון: תשכ"ט, תשנ"ה, תשנ"ח)

ילד, אף אם מלאו לו 15 שנה, לא יועבד במקום שקבע שר העבודה והרווחה, בין בדרך כלל ובין במיוחד, אם לדעתו עבודתו של ילד, באותו מקום, עלולה לסכן את התפתחותו הגופנית, הנפשית או החינוכית בשל טיב העיסוק, מיקומו או בשל כל סיבה אחרת.

6. עבודות אסורות

שר העבודה רשאי לאסור או להגביל, בתקנות, העבדת ילד או צעיר בעבודות, בתהליכי ייצור או במקומות עבודה שהעבודה בהם עלולה, לדעתו, לפגוע בבריאותם, שלומם או בהתפתחותם הגופנית, אף אם העבדתם אינה אסורה על פי הסעיפים הקודמים.

7. גיל מיוחד לעבודות מסויימות

שר העבודה רשאי לקבוע, בתקנות, כי נער שעדיין לא הגיע לגיל פלוני לא יועבד בעבודה פלונית, אם, לדעתו, עלולה העבודה לפגוע בבריאותו, בשלומו או בהתפתחותו הגופנית, החינוכית, הרוחנית או המוסרית של הנער, אף אם העבדתו אינה אסורה על פי הסעיפים הקודמים.

פרק שלישי: בדיקות רפואיות

8. מוסד רפואי מוסמך (תיקון: תשל"ג, תשנ"ח)

(א) בפרק זה -
"מוסד רפואי מוסמך" - קופת חולים, כהגדרתה לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד1994-;
"רופא משפחה" - רופא, רופא בעל תואר מומחה ברפואת ילדים או רופא בעל תואר מומחה ברפואת המשפחה, כמשמעותם לפי פקודת הרופאים (נוסח חדש), התשל"ז1976- (להלן - פקודת הרופאים), המועסקים על ידי מוסד רפואי מוסמך;
"רופא מורשה" - רופא בעל תואר מומחה ברפואה תעסוקתית לפי פקודת הרופאים או רופא המועסק על ידי מוסד רפואי מוסמך שהורשה, לענין הוראות פרק זה, על ידי שר העבודה והרווחה בהסכמת שר הבריאות.
(ב) בדיקה רפואית לענין עבודות המחייבות בדיקות התאמה לפי סעיפים 11(ב) ו12-, תיעשה בידי רופא מורשה.

9. איסור תשלום

נער, הוריו או מעבידו, אינם חייבים בכל תשלום בעד בדיקה רפואית או בעד אישור רפואי על פי פרק זה.

10. סדרי בדיקה רפואית

שר העבודה רשאי, לאחר התייעצות בשר הבריאות, לקבוע, בתקנות, הוראות בדבר עריכתן והיקף של בדיקות רפואיות על פי פרק זה.

11. בדיקה רפואית יסודית (תיקון: תשנ"ח)

(א) לא יועבד נער אלא אם כן נבדק בדיקה רפואית, ורופא המשפחה שבדק אותו נתן אישור רפואי להעבדתו.
(ב) (1) בפרק זה, "עבודה המחייבת בדיקות התאמה" - עבודה ששר העבודה והרווחה קבע כי דרושה קביעה מקדמית רפואית על התאמתו הבריאותית של הנער לעבוד בה, וכן עריכת בדיקות רפואיות חוזרות לענין התאמתו הבריאותית לאותה עבודה.
(2) לא יועבד נער בעבודה המחייבת בדיקות התאמה אלא אם כן נבדק גם בידי רופא מורשה שקבע את התאמתו לעבודה כאמור ושנתן לו אישור רפואי על כך.
(3) אישור לפי פסקה (2) יהיה לעבודה מסוימת המחייבת בדיקות התאמה או לסוג עבודות בדומה לה מבחינת סיכון הבריאות והמאמץ הגופני הנדרש מהנער, ויכול הוא להיות מותנה בתנאים ומוגבל בזמן לשם ניסיון; האישור יירשם בפנקס העבודה של הנער.

11א. עבודה זמנית (תיקון: תשל"ג, תשנ"ח)

שר העבודה רשאי להתיר לנער, בכפוף להוראות סעיף 2, לעבוד תקופה שלא תעלה על שלושה חדשים בעבודה שקבע בהיתר שאינה מסכנת את הבריאות ואינה כרוכה במאמץ גופני קשה, אם ניתן מאת רופא המשפחה אישור רפואי להעבדתו של הנער באותה עבודה; היתר לפי סעיף זה יכול שיהיה כללי או מיוחד.

12. בדיקה רפואית חוזרת (תיקון: תשכ"ג, תשל"ג, תשנ"ח)

(א) נער העובד בעבודה המחייבת בדיקות התאמה ייבדק בידי רופא מורשה, במועדים ובתנאים שקבע שר העבודה והרווחה לגבי עבודה כאמור ולפחות אחת לשנה (להלן - בדיקה רפואית חוזרת).
(ב) על סמך דין וחשבון של הרופא המורשה שערך בדיקה רפואית חוזרת על פי סעיף זה, ירשום המוסד הרפואי המוסמך, בפנקס העבודה של הנער, כל הגבלה בעבודה וכל שינוי לרעה במצב בריאותו של הנער, ויביא אותם לידיעת ההורים, המעביד, לשכת העבודה לנוער כמשמעותה בחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959, וכן לידיעת מפקח העבודה ומפקח החניכות האזורי כמשמעותם בחוק החניכות, התשי"ג-1953.

13. הודעה על תוצאות בדיקה רפואית (תיקון: תשנ"ח)

(א) העלתה בדיקה רפואית על פי סעיפים 11(ב) ו12-, כי -
(1) (בוטלה)
(2) הנער אינו מתאים מבחינה רפואית לעבודה בה הוא מועבד;
(3) העבודה בה מועבד הנער משפיעה לרעה על מצב בריאותו -
ימסור המוסד הרפואי המוסמך הודעה בכתב למפקח עבודה אזורי.
(ב) מפקח העבודה האזורי ישלח העתק של ההודעה לאחד מהורי הנער, ואם נאמר בהודעה שנער אינו מתאים לעבודה בה הוא מועבד, יישלח העתק גם למעבידו של הנער וללשכת-העבודה הכללית שבאזורה הוא מועבד.

14. איסור העבדה לאחר קבלת הודעה

קיבל המעביד העתק הודעה בהתאם לסעיף 13, יחדל להעביד את הנער תוך עשרה ימים מיום קבלת ההודעה, או תוך זמן קצר יותר שנקבע על ידי מפקח העבודה האזורי, בעבודה שאליה מתייחסת ההודעה או בעבודה הדומה לה מבחינת סיכון הבריאות או המאמץ הגופני הנדרש מהנער.

15. (בוטל) (תיקון: תשנ"ח)

16. בדיקה רפואית עד גיל 21

(א) מועבד אדם שעדיין לא מלאו לו 21 שנה, והוא מועבד בעבודה שיש בה סיכון מיוחד לבריאות - חלות לגביו הוראות פרק זה והוראות הפרק השישי, כאילו היה נער.
(ב) שר העבודה יקבע, בתקנות, לאחר התייעצות בשר הבריאות, את העבודות שיש בהן סיכון מיוחד לבריאות לענין זה.

יום חמישי, 9 ביולי 2009

אחריות במקום העבודה

באופן כללי, האחריות לקיום הוראות בדבר בטיחות וגהות ושמירה על בריאות העובדים, המופיעות בחוקים ובתקנות, מוטלת על "המחזיק במקום העבודה" או "תופש המפעל". הכוונה היא למי שבפועל מנהל את המפעל. הוא האחראי לכך שכל הפעילות המתקיימת במקום העבודה תעשה בצורה המבטיחה את בטיחותם ובריאותם של העובדים במקום. בחוק נקבעו מקרים בהם ישנם אחראים נוספים לקיום ההוראות.

להלן החובות העיקריות בתחום הבטיחות ובריאות העובדים, המוטלות על מחזיק במקום העבודה:
א. למלא הוראות החוק בעניין תנאים פיזיים של מקום העבודה, שמירה על בטיחות במקום העבודה, דאגה לרווחת העובדים והוראות מיוחדות נוספות.
ב. להודיע על פתיחת מפעל ולהציג במפעל תקציר החוק.
ג. למסור לעובדים מידע על הסיכונים במקום עבודתם ולהדריכם כיצד לעבוד בצורה בטוחה.
ד. למנות
ממונה על הבטיחות בהתאם לגודל המפעל.
ה. לקבוע נציגיו ל
ועדת בטיחות ולאפשר פעולתה.
ו. לסייע ולעודד את
נאמני הבטיחות בפעולתם.
ז. להודיע לאגף הפיקוח על העבודה על כל
תאונת עבודה או מחלת מקצוע
ח. מי שמעסיק נשים חייב למלא אחר הוראות חוק עבודת נשים ותקנותיו.
ט. מי שמעסיק נוער חייב למלא אחר הוראות חוק עבודת הנוער ותקנותיו.
י. לקבל ולקיים רישיון עסק על פי הוראות חוק רישוי עסקים.

קיימות חובות רבות נוספות המוטלות על המחזיק במקום העבודה מכוח החוקים השונים שחוקקו כדי לשמור על זכויות העובדים ועל תנאי עבודתם.
העובד אחראי לשמור על בטיחות בעבודתו, לפעול בהתאם להדרכות הבטיחות שהוא מקבל ולהשתמש בציוד הבטיחות בהתאם לנהלים ולהדרכות.
להלן החובות העיקריות של העובד לשמירה על בטיחות ובריאות בעבודה:

א. שימוש בכל אמצעי המגן המותקנים במקום העבודה ,ובציוד המגן האישי המסופק לו , ושמירה עליהם. אם סופקו לעובד אמצעי בטיחות או התקנים שהם חובה על פי חוקי הבטיחות, על העובד להשתמש בהם. כמו כן, חייב העובד להשתמש בציוד מגן אישי שניתן לו, לשמור אותו במצב תקין ונקי, ולהחזירו מיד למעביד או לממונה על הבטיחות בעבודה לשם החלפתו, אם נתגלה בו פגם או נזק.
ב. איסור פגיעה באמצעים הקיימים לשם שמירה על בטיחותו ,בריאותו או רווחתו של העובד. אסור לעובד לפגוע או להשתמש לרעה במזיד באמצעים ובהתקני בטיחות שסופקו כדי לשמור על בטיחותם, בריאותם ורווחתם של העובדים.
ג. איסור התנהגות המסכנת אותו או את זולתו. אסור לעובד לעשות במזיד וללא סיבה סבירה, מעשה העלול לסכן אחרים או את עצמו.
ד. הגנה מפני חשיפה לקרני השמש . עובד החשוף לקרני שמש ילבש בגדים וכובע שיכסו את גופו וראשו וימנעו את נזק קרני השמש, וכן ירכיב משקפיים מתאימים לסינון קרינת על סגולה. אסור למעביד להעסיק עובד החשוף לקרני שמש באם אינו מוגן כאמור לעיל.
ה. הודעה למעביד על סיכונים . עובד חייב להודיע למעביד על כל סיכון שנתגלה לו במקום העבודה ושלא היה ידוע קודם לכן. בתקנות הבטיחות קיימים גם מצבים ספציפיים עליהם יש להודיע.
ו. התייצבות להדרכה בבטיחות ולבדיקות התקופתיות . עובד חייב להתייצב להדרכות הבטיחות שהוזמן אליהן על ידי המעביד או מישהו מטעמו . כמו כן, עובד בחומרים מסוימים, אשר זומן על ידי רשות רפואית מוסמכת לבדיקות מעקב רפואיות, חייב להתייצב לבדיקות אלו במועדים שנקבעו לו.
ז. חובות ספציפיות למגזרים ומקומות מסוימים. קיימות חובות ספציפיות החלות על
עובדים העובדים בחומרים מסוימים או בחשיפה לגורמים מסוימים .
אסור לעובד לאכול, לשתות, או לעשן במקום בו עובדים עם חומרים מזיקים (כגון
בנזן, ארסן, אבק מזיק וכד'), והוא יכול לעשות כן רק בחדרים מתאימים לצרכים אלו
שנקבעו ע,י המעביד. כמו כן אסור לאכול, לשתות ולעשן במקום בו עובדים עם
חומרים רדיואקטיביים פתוחים.
· לעובדים בחומרים מסוימים - חובת מקלחת והחלפת בגדים בסיום יום העבודה.
· לעובדים בקרינה מייננת - מילוי כל הוראות הבטיחות בתחנות העבודה ושימוש
באמצעי הבטיחות, ציוד המגן ומכשור המדידה. הודעה למעביד על כל תקרית,
תקלה או סיכון קרינה שנתגלה לעובד במהלך עבודתו.

3.
ממונה על הבטיחות :
ממונה על הבטיחות הוא אדם שיש לו "אישור כשירות" מאת מפקח עבודה ראשי, והוא מתמנה על ידי המעביד לייעץ לו, ולסייע להנהלת המפעל בכל הנוגע לבטיחות, גהות, הנדסת אנוש, ובריאות תעסוקתית של העובדים.

א. איזה מקום עבודה חייב במינוי ממונה על בטיחות
מפעל שחלה עליו פקודת הבטיחות בעבודה .
מקום עבודה הנמנה עם הסוגים המפורטים בתוספת השניה , ושמועסקים בו חמישים עובדים לפחות:
מעביד המעסיק לפחות 50 עובדים, במקום עבודה הנמנה עם אחד מהסוגים הבאים: בתי חולים, מוסדות רפואיים, מוסדות להשכלה גבוהה, מכללות, בתי מלון, בתי מסחר, נמלי תעופה, חברות תעופה, רשויות מקומיות ותאגידים להתיישבות שיתופית.
מבצע בניה המעסיק, בעצמו או באמצעות קבלני משנה, 100 עובדים לפחות ,בו זמנית, באתרי הבניה.
מעסיק , המעסיק בחקלאות 50 עובדים לפחות ,בו זמנית.
מחזיק בכל מקום עבודה, שעל סמך הסיכונים בו קבע מפקח עבודה אזורי, שישי, למנות בו ממונה על בטיחות, והורה על כך בכתב.
על פי הוראות תקנות ארגון הפיקוח (ממונים על הבטיחות) יינתן אישור כשירות למי
שעונה על אחת האפשרויות הבאות:
בעל תואר מוכר בתחום מדעי הטבע, הטכנולוגיה או ההנדסה ודומיהם, בעל ניסיון של שנתיים לפחות בעבודה במקצועו, לאחר סיום לימודיו המקצועיים, אשר עבר בהצלחה קורס ממונים על בטיחות או קורס שווה ערך, שאישר מפקח עבודה ראשי.
טכנאי או הנדסאי שרכש ניסיון של 3 שנים לפחות בעבודה במקצועו, לאחר סיום לימודיו המקצועיים, ועבר בהצלחה קורס ממונים על בטיחות או קורס שווה ערך, שאישר מפקח עבודה ראשי.
בעל השכלה שוות ערך למצוין בסעיפים הנ"ל, בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות במקצועו,אשר עבר בהצלחה קורס ממונים על הבטיחות או קורס שווה ערך,שאישר מפקח עבודה ראשי, ושהוכיח להנחת דעת, של מפקח עבודה ראשי, כי הוא ראוי להיות ממונה על הבטיחות.

לייעץ למעביד בכל הנוגע לחוקים, לתקנות ולתקנים בענייני בטיחות, לסייע לו ולאנשי צוות הניהול והתכנון בנוגע לבטיחות, גיהות, הנדסת אנוש ובריאות תעסוקתית של העובדים במפעל ולקדם את התודעה בנושאים אלו. ובנוסף:
לאתר מפגעי בטיחות וגיהות ולהודיע עליהם למעביד.
לוודא קיום התקני בטיחות וגיהות נאותים במפעל.
לדרוש הנהגת סדרי בטיחות נאותים במפעל, בתהליכי העבודה, במתקנים, במבנים, בציוד ובחומרים ובכל שינוי בהם.
לפעול לקיום הוראות תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשמ"ד – 1984, ולהכנת תכנית להדרכת עובדים.
לוודא הכנת תכנית בטיחות ועדכונה כנדרש , וכמו כן לוודא ביצוע הוראות תכנית הבטיחות שהוכנה.
לחקור תאונות עבודה ומחלות מקצוע במגמה להפיק לקחים, לערוך בכתב ממצאים ומסקנות, להציע למעביד צעדים למניעת הישנות התאונות ולוודא הדרכת העובדים באשר לנסיבות התאונה והלקחים שהופקו מהחקירה.
לרכז את כל המידע והתיעוד הקשור לתאונות עבודה ומחלות מקצוע שאירעו במפעל.
להכין הוראות בטיחות וגהות ותמצית מידע על הסיכונים בעבודה, לפרסמם ולעדכנם. להשגיח על ביצוע הוראות הבטיחות והגהות ולדווח למעביד על כל מקרה של הפרתן.
לוודא סימון חומרים, ציוד ותהליכי עבודה מסוכנים והתקנת שילוט הדרכה לשימוש בציוד מגן אישי.
לוודא ביצוע ביקורת ומעקב תקינות של התקני הבטיחות, ציוד מגן אישי, כלי עבודה ושל ציוד החייב בבדיקה תקופתית.
לוודא קיום שגרת בדיקות רפואיות לעובדים החשופים לגורמים שלגביהם קיימת דרישה לעריכת בדיקות אלה.
לוודא ביצוע בדיקות סביבתיות תעסוקתיות על ידי מעבדות מוסמכות, כאשר קיימת דרישת בדיקה כזאת בחוק או בתקנות; לתעד את ממצאי הבדיקות ולהביא לידיעת המעביד והעובדים את השלכותיהן ואת האמצעים שצריך לנקוט.
לקבוע הסדרים שיבטיחו תנאי בטיחות וגיהות נאותים בהעסקת קבלני חוץ.
לשתף פעולה עם ועדת הבטיחות המפעלית ולמסור לה את כל הדרוש לפעילותה.
להורות על הפסקת עבודה כאשר נשקפת סכנה מיידית לחיי עובד או בריאותו, ולדווח על כך מייד למעביד או לנציגו.
לוודא קיום תכנית ושגרת תרגילים למצבי חירום.
לדווח למפקח עבודה אזורי, על פי דרישתו, על פעולותיו להעלאת רמת הבטיחות והגיהות ומניעת סיכונים במפעל.
להילוות למפקח עבודה בביקורי הפיקוח במפעל.
לשם ביצוע כל אלה, תינתן לממונה על הבטיחות הסמכות להיכנס לכל מקום במפעל שבו מועסקים עובדים ,לבדוק את סידורי הבטיחות והגיהות ולנקוט בכל הפעולות הנדרשות למילוי תפקידו.

ד. חובות המעביד כלפי ממונה על הבטיחות
מעביד שמינה ממונה על הבטיחות במפעל חייב:
להודיע לעובדים על המינוי וליידע אותם בדבר תפקידי הממונה.
לספק לממונה על הבטיחות את האמצעים הדרושים למילוי תפקידו, לאפשר לו לבצע את תפקידו, ולוודא כי הוא ממלא את תפקידיו.
לאפשר לו גישה לכל מקום בו מועסקים עובדי המפעל.
לאפשר לו להשתתף בהשתלמויות הנדרשות לפי התקנות.
בעל אישור כשירות חייב להשתתף מדי שנה, בשמונה ימי השתלמות לפחות, לקידום הידע בנושאי בטיחות וגהות בעבודתו. ימי ההשתלמות נערכים במסגרות שמאשר מפקח עבודה ראשי. על השתתפות בימים אלה יש לדווח למפקח עבודה ראשי.
המעביד חייב למנות כממונה על בטיחות אדם שיש לו "אישור כשירות" ממפקח עבודה ראשי. המעביד ימסור למפקח עבודה אזורי בקשה לאשר מינוי ממונה על הבטיחות על גבי טופס מיוחד. ספח הצהרת המתמנה ייחתם על ידי המועמד, וכן יצורפו המסמכים הנדרשים בטופס. אם אישר מפקח עבודה אזורי את המינוי, הוא יחתום על הספח המצורף ויחזירו תוך 45 יום מיום קבלת הבקשה.
מפקח עבודה אזורי יכול להתנגד למינוי ממונה על בטיחות אם:
· אין לו אישור כשירות או שאין לו ניסיון של שנתיים לפחות בענפים הדורשים זאת.
· רופא תעסוקתי קבע שהוא אינו מסוגל לבצע את התפקיד.
· תפקידים אחרים שהוא ממלא ,עלולים להפריע לו במילוי תפקידו כממונה על
בטיחות.
· ידיעותיו בנוגע לתהליכי העבודה במפעל אינן מספיקות למילוי התפקיד.
· הוא הורשע בעבירה שלדעת מפקח העבודה האזורי מונעת ממנו למלא את תפקידו
באופן ראוי.
· מעמדו, תפקידו וכפיפויותיו במערך הארגוני של המפעל אינם מאפשרים לו לבצע
את תפקידו.
גם אם אושר מינויו של ממונה על הבטיחות במקום עבודה, מפקח עבודה אזורי רשאי לפסול את מינויו במקרים הבאים:
אישור הכשירות שלו בוטל בידי מפקח עבודה ראשי.
הממונה לא מילה חובה מהחובות המוטלות עליו לפי תקנות הממונים על הבטיחות.
הממונה אינו מסוגל מסיבות רפואיות, לפי קביעת רופא תעסוקה, להמשיך ולמלא את תפקידו כממונה על הבטיחות.
תפקיד נוסף שהממונה ממלא עלול, לדעת מפקח עבודה אזורי, להפריע לו במילוי תפקידו כממונה על הבטיחות.
ידיעותיו של הממונה אינן מספיקות בהתחשב בתהליכי העבודה במפעל שבו הוא משמש, לרבות תהליך חדש שהנהיגו מאז המינוי.
הממונה הורשע בעבירה שלדעת מפקח עבודה אזורי יש בה כדי למנוע מילוי תפקידו באופן ראוי.
הממונה על הבטיחות לא מילא אחר חובות ההשתלמויות לקשר לקובץ ששלחתי הדרושות.
מעמדו, תפקידו וכפיפויותיו במערך הארגוני אינם מאפשרים לו לבצע תפקידו.
במקרה של התנגדות למינוי או פסילת מינוי על ידי מפקח עבודה אזורי, ניתן לערער על כך תוך שבוע, בפני מפקח עבודה ראשי. ועדה בת חמישה חברים, המתמנה על ידי מפקח עבודה ראשי תודיע תוך שבועיים ,לכל היותר, את החלטתה לגבי ההתנגדות או הפסילה.
ז. ותק והשלמות הנדרשים בענפים מסוימים

במפעלים בענפי הכימיה, פרמצבטיקה, פטרוכימיה, חשמל, אלקטרוניקה, מיקרואלקטרוניקה, עבודות בניה, חומרי נפץ, מחצבות ומכרות ניתן למנות ממונה על הבטיחות רק אדם שהוא בעל וותק של שנתיים לפחות בענף עמו נמנה המפעל.
מפקח עבודה אזורי יכול לדרוש מממונה על הבטיחות בענפים אלו לעבור בהצלחה, תוך שנה ממועד המינוי, השתלמות ענפית לפי תכנית שאישר מפקח עבודה ראשי.
בכל מפעל המעסיק 25 עובדים או יותר יש להקים ועדת בטיחות המורכבת מנציגי העובדים ונציגי המעביד ביחס שווה.המפעל יכול לקבל סיוע ממדריכי המוסד לבטיחות וגהות בהקמת ועדת בטיחות. מדריכי המוסד לבטיחות וגהות, ידריכו את החברים בוועדה כיצד למלא את תפקידם וכיצד לנהל את ישיבות הועדה. נציגי העובדים בוועדה הם באופן אוטומטי גם נאמני בטיחות במפעל.

א. הקמת ועדת בטיחות.
נציגי העובדים ימונו על ידי ועד העובדים, ובמקום שאין בו ועד עובדים, הם יבחרו על ידי העובדים, באסיפה מיוחדת שתכונס לצורך זה בסיוע מדריך מהמוסד לבטיחות וגהות. לפחות חבר אחד מנציגי העובדים בוועדת הבטיחות יהיה חבר ועד עובדים (אם קיים), ואם יש במפעל מועצת ייצור, יהיה בוועדה חבר שהינו גם נציג העובדים במועצה.
בעת מינוי או בחירת חברים לוועדה, יש להתחשב בוותק שלהם במפעל, ובמידת הערנות וההבנה שהם מגלים לנושא הבטיחות בעבודה. הנציגים ייבחרו או ימונו לתקופה של שלוש שנים וניתן למנותם או לבוחרם מחדש לאחר מועד זה.
אם לא מונו נציגים כנדרש לוועדת הבטיחות, יכול מפקח עבודה אזורי לדרוש את מיוניים בכתב, ואם דרישה זו לא נענית, הוא רשאי למנות נציגים כראות עיניו, הן מבין עובדי המפעל והן שלא מבין עובדי המפעל.
עם הקמתה של ועדת הבטיחות על חבריה לבחור יושב ראש ברוב קולות. באין רוב יכהנו שני יושבי ראש לוועדה. שניהם ינהלו את הוועדה על פי תורנות שתקבע הועדה וכל אחד מהם רשאי להורות על כינוסה.
ועדת הבטיחות תמנה מזכיר שחובתו לדווח למפקח עבודה אזורי על הקמת הוועדה, על שינויים בהרכבה, ולשלוח פרוטוקול של כל ישיבה או תמציתו.
לנציגי כל צד בוועדת בטיחות מספר קולות שקול לנציגי הצד השני (גם בהעדר חלק מחבריו).
ב. חובותיה וסמכויותיה של ועדת הבטיחות.
לברר סיבות ונסיבות של תאונות עבודה ולהמליץ על אמצעים למניעתן.
להמליץ על שיפורים בבטיחות ולייעץ בקביעת כללי בטיחות.
לקבל דין וחשבון מנאמני הבטיחות, לבקר ולתאם את פעולותיהם.
להילוות למפקח עבודה בעת סיורו במפעל.

ג. אמצעים משמעתיים שהועדה יכולה להטיל על העובדים
ועדת הבטיחות רשאית להמליץ בפני המעביד על אמצעים משמעתיים נגד עובד שאינו מקיים כללי בטיחות. אמצעים אלו יכולים לכלול: ניכוי שכר של עד שבוע ימים, הפסקת עבודה של עד שבועיים, העברה לתפקיד מתאים אחר ואף פיטורי עובד שלא ניתן למצוא לו תפקיד אחר.
המעביד רשאי (אך אינו חייב) לנקוט באמצעים שהוועדה המליצה עליהם. אם נוכה סכום כסף מעובד, הוא יועבר לרשות הוועדה על מנת שישמש לקידום הבטיחות במפעל.

ד.חובת המעביד

המעביד חייב להקל על ועדת הבטיחות במילוי תפקידה, ואסור לו לפטר או לפגוע בתנאי עבודתו של חבר ועדה בשל פעולותיו בה. במקרה של חילוקי דעות על רקע זה ניתן לפנות לשר העבודה.
על המעביד לקיים את המלצות ועדת הבטיחות בנושא תאונות עבודה, שיפור הבטיחות וקביעת כללי בטיחות. מעביד שלא יעשה כך, רשאי מפקח עבודה אזורי להורות לו בצו לקיים את ההמלצות.

5. נאמני בטיחות וגהות :
נאמן בטיחות הוא עובד האמון על הבטיחות בעבודה במפעל.

א. מינוי נאמני בטיחות :
במקום בו פועלת ועדת בטיחות, חבריה הם נאמני הבטיחות במפעל. במקום בו אין ועדת בטיחות, ימונו נאמני בטיחות על ידי ועד העובדים (אם קיים) או יבחרו על ידי העובדים עצמם, באסיפה מיוחדת שתכונס בסיוע מדריך מן המוסד לבטיחות וגהות. בעת מינוי או בחירה של נאמני בטיחות יש להביא בחשבון את ערנותם והבנתם לנושאי הבטיחות בעבודה. המינוי הוא לתקופה של שלוש שנים, לאחר מכן ניתן לבוחרם או למנותם מחדש.

ב. חובותיו וסמכויותיו של נאמן הבטיחות
· לברר את תנאי הבטיחות והגיהות במפעל לפעול לשיפורם.
· להדריך את העובדים ולייעץ להם בכל הנוגע לשיפור הבטיחות והגהות.
· להודיע בכתב למעביד על ליקויים בבטיחות ובגהות. העתק מכתב ההודעה יימסר
למפקח עבודה אזורי.
· לעיין בכל פנקס. תעודה, דו"ח או כל מסמך אחר הקשורים לבטיחות, שחובה לנהלם או
להגישם על פי חוקי העבודה והבטיחות בעבודה.
· להילוות למפקח עבודה בביקוריו במפעל.

ג. חובת המעביד
על המעביד לעודד את נאמן הבטיחות והגהות בפעולותיו, ולתת לו הקלות מתאימות
שיאפשרו לו למלא את תפקידו. המעביד חייב לנקוט אמצעים מתאימים לתיקון ליקויים
עליהם נמסרה לו הודעה מהנאמן. אם לא עשה כן עליו להודיע לנאמן הודע המנומקת
מדוע לא תיקן את הליקויים.
אסור למעביד לפגוע בתנאי עבודתו של נאמן בטיחות או לפטרו בגלל פעולותיו כנאמן
בטיחות.

טרומפלדור בגליל-משנת 1913

סרט על אולטרה-סאונד תלת ממדי

ליקוי חמה 2009

טלסקופ החלל האבל

סגננות חשיבה ולמידה

הסכנה הגדולה הטמונה בעובש