יש להודיע למפקח עבודה אזורי , בהתחלת הבניה , את שם הממונה , גילו , כתובתו , השכלתו המקצועית וניסיונו בבניה של מנהל העבודה , ולשום את פרטיו גם בפנקס הכללי של המפעל . יש להודיע למפקח גם על סיום מינויו של מנהל העבודה , ולמסור את פרטי המחליף . ההודעה על מינוי מנהל עבודה בבניה נמסרת על-גבי טופס מיוחד המיועד לכך ושאפשר להשיגו בסניפי מחלקת הפיקוח על העבודה . את הטופס הממולא יש לשלוח למפקח העבודה בדואר רשום , לאחר שהוא נחתם הן בידי מבצע הבניה והן בידי מנהל העבודה שהתמנה לתפקיד זה .
מפקח עבודה אזורי רשאי להודיע למבצע הבניה כי אין הוא מקבל את המינוי וכי עליו למנות מנהל עבודה אחר .
"אזן יד" -
יחידת גידור הנמצאת במקביל ובקצה משטח העבודה והמיועד למניעת נפילת אדם;
"אזן תיכון" –
יחידת גידור הנמצאת בין אזן היד ולוח הרגל;
"לוח רגל" –
· יחידת גידור המותקנת בצמוד לקצה משטח העבודה והמיועד למניעת נפילת חמרים או ציוד;
· משטח עבודה ומדרכת מעבר שמהם עלול אדם ליפול לעומק העולה על שני מטרים יגודרו על-ידי "אזן יד" (בגובה של 90-115 ס"מ) . "אזן תיכון" (בגובה של 45-50 ס"מ) , וכן על-ידי לוחות רגליים שייקבעו בצד הפנימי של המעקה לא יפחת מ – 15 ס"מ מעל רצפת המעבר או משטח העבודה . בתקנות מצויין אופן הבניה המדויק של המעקות והחומרים הנדרשים כדי להקימם . מותר לפרק את המעקה לזמן קצוב אם יש הכרח בכך לצורך העברת חומר , תוך נקיטת הפעולות הנחוצות למניעת נפילה .
אם קבלן מבצע עבודה בניה בתחומי מפעל , רואים את מבצע הבניה כאחראי על קיום הוראות הבטיחות באתר בניה רק אם השטח שבו הוא עובד תחום ומגודר , ואין לעובדי המפעל גישה לשטח זה .
אם לעובדי המפעל יש גישה לשטח בו מבוצעת הבניה , קיום הוראות הבטיחות באתר הבניה חל על מנהל המפעל .
· בענף הבניה , חובה מילוי ההוראות בדבר ציוד מגן אישי חלה על מנהל העבודה , ובאין מנהל עבודה חלה חובה זו על מבצע הבניה . כן נהוג לראות ב"קבלן הראשי" אחראי למילוי ההוראות בדבר ציוד מגן אישי .
יש להבטיח גישה בטוחה לכל מקום שאדם צריך לעבוד בו , ולכל שטח שבו עובדים אנשים או המשמש להעברת חומרים או ציוד , גישה זו מכונה מדרכת מעבר . כל משטח עבודה ומדרכת מעבר צריכים להיות מותקנים באופן המונע התמוטטות או שבירה , ובאופן המונע נפילה של אנשים או חפצים מהם . למשטח עבודה ומדרכת מעבר אסור להיסמך על לבנים , "בלוקים" , חביות או צינורות שכובים , ועליהם להיות נקיים ממכשולים (כגון מסמרים בולטים , חוטי קשירה וכד') שאדם עלול להיתקל בהם .
הרוחב של מדרכת מעבר צריך להיות 60 ס"מ לכל הפחות , ושיפועה לא יעלה על היחס של 1 אנכי ל – 1.5 אופקי . בכל שיפוע העולה על היחס 1 אנכי ל – 4 אופקי , יותקנו שלבי דריכה לרוחב המדרכה ברווחים שווים של 30-35 ס"מ , עם אפשרות להשאיר חריץ של עד 10 ס"מ במרכז למעבר מריצת יד . התקנות מציינות מידות נוספות שונות , שנודעת להן חשיבות בעת בנייתה של מדרכת מעבר .
אם מעמיסים על משטח עבודה עומס העולה על זה שתוכנן עבורו , חובה להתקין תמיכות נוספות למשטח העבודה כך שיוכל לשאת את העומס הנוסף .
חובת התקנתם של פיגומים אם אי אפשר לפצע העבודה בביטחון תוך עמידה על הקרקע או על משטח עבודה יציב ובטוח .
פיגום יש להציב (ולפרק) אך ורק בהשגחתו ובהנהלתו הישירה של בונה מקצועי לפיגומים (בונה מקצועי שעבד שלוש שנים לפחות בהצבת פיגומים ועמד בהצלחה במבחן של מחלקת הפיקוח , או בעל הסוג הממשלתי הגבוה ביותר בטפסנות) .
את הפיגומים יש לייצר מחומר טוב , ואם הפיגום עשוי מעץ , עליו להיות ללא קליפה , צבע ומסמרים בולטים , ומוגן מהתפקעות עקב מצב הסיבים . פיגומים ממתכת יהיו ללא חלודה מתקלפת . מנהל העבודה חייב לבדוק את יציבות הפיגום והתאמתו לפי המפורט בתקנות .
את פירוק הפיגום יש לבצע מלמעלה למטה , תוך הבטחת יציבות החלק הנותר , והרחקת האנשים הנמצאים בסביבה . את החלקים המורחקים יש להוריד בזהירות ואסור לזרוק אותם אל הקרקע .
תקנות הבניה מפרטות כיצד יש להתקין פיגומים , מהן המידות הנדרשות , ואילו סוגי פיגומים אפשר להתקין . מפקח עבודה ראשי רשאי לאשר חריגות מחלק מההנחיות בדבר חומר ומבנה הפיגום , ואישור כזה חייב להינתן בכתב .
מבצע הבניה אחראי לכך שפיגום זקפים מעץ שגובהו עולה על 18 מטר , וכן פיגום מיוחד , יוצבו לפי תכנון . יש להכין ולנקות מאת השטח עליו מוקם הפיגום , ולהציב את זקיפי הפיגום על אדני עץ כמפורט בתקנות . התקנות מפרטות את אופן השמירה על יציבות הפיגום , חיזוקו , וחיבורו לבנין או לגוף יציב אחר .
אם עושים שימוש בפיגום ממוכן (המאפשר שינוי מיקום משטחי העבודה שלו בעזרת כח מכני , חשמלי או הידראולי) על מבצע הבניה לדאוג כי יהיה בידו אישור היצרן לגבי הדגם של הפיגום , ותעודה מאת מפקח העבודה הראשי המעידה כי הדגם רשום בפנקס דגמי הפיגומים הממוכנים . על תעודות אלו להימצא באתר שבו מוצב הפיגום .
פיגום ממוכן חייב בבדיקה תקופתית יסודית מדי ששה חודשים , על-ידי בודק מוסמך לפני השימוש בו , וכן מיד לאחר ביצוע תיקון במערכת ההרמה או התליה שלו . את תסקיר הבדיקה הנמסר למבצע הבניה יש לשמור באתר .
אסור להעביר פיגום ממוכן ממקום למקום באתר , אלא על-פי תכנית כתובה (או מפרט היצרן) הנשמרת באתר , ומנהל העבודה אחראי שהפיגום הממוכן יועתק ממקומו רק על-פי התכנית .
אסור להתקין מתקן הרמה על פיגום , אלא אם הוא חוזק באופן מיוחד לכך , וננקטו אמצעים שימנעו פגיעה בפיגום או באדם שעליו על-ידי מתקן ההרמה .
עבודת חפירה או מילוי חייבת להעשות בצורה המונעת פגיעה בעובד . בחפירה שעומקה עולה על 1.20 מטר , ושיש בה סכנת התמוטטות , יש להתקין דיפון מתאים המונע התמוטטות הדפנות . אם קיימת סכנה התמוטטות בעת התקנת הדיפון , על עובד הנמצא בחפירה להשתמש בתא הגנה שיאפשר לו לעבוד בלי להיפגע . אין צורך בדיפון אם משתמשים תמיד בתא הגנה לכל עובד הנמצא בחפירה , או שהחפירה מתבצעת באמצעות מכונה בלבד .
דיפון חפירה שעומקה עולה על 4 מטרים ייעשה על-פי תוכנית שתוחזק באתר העבודה .
אסור לקרב לשפת החפירה רכב או ציוד כבד אחר שעלול למוטט את דפנותיה , אלא אם ננקטו צעדים מיוחדים למניעת התמוטטות .
חומר או אדמה שהוצאו מהחפירה צריכים להיות מוחזקים במרחק שלא יפחת מ – 50 ס"מ משפת החפירה .
לפני התחלת החפירה או החציבה על מבצע העבודה לבדוק אם מצויים בשטח קווי חשמל , ביוב , טלפון , גז וכד' . אסור להתחיל בעבודה לפני נקיטת אמצעי זהירות למניעת פגיעה בעובדים או במתקנים . על מנהל העבודה לנקוט אמצעי זהירות מיוחדים כדי להבטיח שעובדים לא ייפגעו מזרם חשמלי , אדים מזיקים , או מים פורצים .
אם מבצעים עבודת חפירה בשעות החשכה או במקום חשוך , יש להתקין במקום העבודה ובמעברים הסמוכים תאורה נאותה . בנוסף , ליד כל חפירה או בור שקיימת סכנת נפילה לתוכם יש להציב פנסים שצבעם אדום .
יש לגדר על-ידי מעקה עם אזן-יד ואזן-תיכון כל בור , חפירה , קיר חצוב או מדרון מהם עלול אדם ליפול מגובה העולה על שני מטרים .
הירידה והעלייה לבור או חפירה שעומקם עולה על 120 ס"מ תהיינה באמצעות דרך ששיפועה אינו עולה על היחס של 1 אנכי ל – 1.5 אופקי , או על-ידי סולם או מדרגות מתאימות .
המרחק בין מקום הימצאות עובד בחפירה לבין היציאה ממנה לא יעלה על 20 מטרים .
בתקנות הבניה קיימות הוראות מיוחדות בדבר דיפון תעלות באדמה חולית . יש להתקין בה דפנות עומדות המכסות את כל צידי התעלה , חודרות לעומק מספיק בקרקעיתה ובולטות 15 ס"מ מעל פני הקרקע . בתקנה קיים פירוט של אופן בניית דפנות התעלה , כולל משענות וחיזוקים , וכללי הבטיחות להבטחת יציבותם .
יש להתקין מעברים בטוחים מעל כל תעלה שרוחבה עולה על 60 ס"מ . על המעברים להיות בטוחים לפי כללי הבטיחות הנהוגים לגבי מדרכות מעבר .
על מנהל העבודה באתר שבו מבוצעים חפירה , מילוי , חציבה , או דיפון חובה לערוך ביקורת בטיחות מידי יום , אחרי הפסקת עבודה של שבעה ימים , ואחרי הפסקת עבודה בשל גשם או הצפה (לפני חידושה) .
יש למנוע הידרדרות סלעים או חומרים אחרים בעבודה המתבצעת במדרון , ויש להפעיל במקום כזה כלים ושיטות עבודה שימנעו פגיעה באדם או ברכוש . מבצע העבודה אחראי לכך שחיצוב של קיר יתוכנן ויבוצע בבטיחות , ועל מנהל העבודה לבדוק מדי יום , לפני תחילת העבודה , את יציבותו של קיר חצוב , ולהסיר ממנו כל חלק בולט או רופף , אסור לדרוש מאדם שיעבוד או שיימצא במקום בו הוא עלול להיפגע מחומר רופף או מקיר לא יציב .
סולמות באתר בניה חייבים להיות מחומר טוב וללא פגם . אם אורך הסולם עולה על שני מטרים , הוא צריך להיות גבוה במטר אחד לפחות מהנקודה הגבוהה ביותר שאליו מגיע המשתמש בסולם , אלא אם קיימת אחיזת יד מתאימה אחרת לאדם הניצב בשלב הגבוה ביותר של הסולם .
סולם עץ שארכו עולה על שני מטרים יחוזק על-ידי ברגי קשירה כל 1.5 מטר לכל הפחות . או על-ידי חיזוקי עץ אחוריים במרחק כנ"ל . אסור שיחסר שלב בסולם , ואסור שהשלב יהיה מחובר לזקף רק במסמרים . צריך שיהיו רווחים שווים בין שלבי הסולם , ושהמרחק ביניהם לא יפחת מ-30 ס"מ , ולא יעלה על 35 ס"מ .
סולם נייד יוצב במקום ישר , ויושען על סמך יציב באופן שלא יאפשר תזוזה מקרית בעת השימוש בו . אם אי אפשר להציב את הסולם באופן יציב , יש להעמיד אדם ליד בסיס הסולם שיאחוז בו כדי למנוע תזוזה .
שני הזקפים של הסולם צריכים להישען באופן יציב הן למעלה והן למטה , ואסור להשעין סולם על אחד משלביו .
סולם נייד יועמד בשיפוע של 1 אופקי ל-4 אנכי , ויינקטו אמצעים נאותים למניעת התהפכותו או החלקתו .
סולם יכול לקשר עד שתי קומות (או שני משטחי עבודה) לכל היותר .
הפתח בו עובר הסולם יהיה קטן ככל הניתן , ויגודר משלשה צדדים .
כל פתח ברצפה , במשטח עבודה , במדרכת מעבר , ברצפת פיגום , בגג , במסלול מדרגות או בפיר מעלית חייב להיות מכוסה במכסה חזק המונע נפילת אנשים או ציוד , או שסביב הפתח יותקן מעקה עם אזן יד ואזן תיכון למניעת נפילתו של אדם . כן יש להתקין לוחות רגליים למניעת נפילתם של חומרים וציוד . אזן היד יהיה בגובה של 90-115 ס"מ , והאזן התיכון בגובה של 40-50 ס"מ . לוחות רגליים ייקבעו בצד הפנימי של המעקה וגובהם לא יפחת מ – 15 ס"מ מעל המשטח או הרצפה . לפי פסק דין שלא פורסם , האחריות לגידור פתחים מוטלת על הבעלים של הנכס וגם על המבצע .
חלל בקיר ששפתו התחתונה נמוכה יותר מ – 90 ס"מ משפת רצפה , משטח עבודה או מדרכות מעבר , ושאפשר ליפול דרכו לגובה של יותר משני מטרים , יגודר אף הוא במעקה בעל אוזן-יד ואוזן תיכון .
גידור החוסם פתחים או חללים בקיר לא יוסר ממקומו , אלא אם הדבר נחוץ להעברת ציוד וחומרים . אם מסירים אותו , יש לנקוט אמצעים הדרושים למניעת נפילתם של אדם או ציוד , ולהשיבו למקומו מוקדם ככל שאפשר .
קיים תקן ישראלי (ת"י 904) להתקנת טפסות , ועל מנהל העבודה לבדוק אותן לפני היציקה .
במקרים הבאים צריך שתהיה בידי מבצע הבניה תכנית לטפסות :
א. במפלס או תקרה שגובהה עולה על 4 מטרים .
ב. לתקרה בעובי בטון של יותר מ-40 ס"מ .
ג. לקורה שגובהה עולה על 75 ס"מ .
ד. לכל רכיב בעל צורה או מידות לא מקובלות בבניה .
בתקנות הבניה קיימות הוראות בדבר הצורך בתכנית לטפסות מסויימות , אופן הצבת תשתית לתומכות , אופן העמדת התומכות , קשירתן וכדומה . טפסות יפרקו רק על-ידי טפסנים , ובהשגחת בונה מקצועי (בעל ניסיון של יותר משלוש שנים לאחר הגיעו לגיל 18) .
מפקח עבודה ראשי רשאי לאפשר (בכתב בלבד) חריגות בהנחיות הקשורות לטפסות .
רכיב טרומי יהיה בחוזק נאות , ובאופן שתובטח שלמותו באתר בכל עת . קיימות הוראות בתקנות הבנייה בדבר הרכבה , הפירוק והעבודה ברכיבים של בניה טרומית . מבצע הבניה אחראי כי ברכיב טרומי המשמש כמשטח עבודה בעת הקמת המבנה , יימצאו התקנים ועוגנים המאפשרים התקנת אמצעים (מעקות , אזנים וכד') למניעת נפילתו של אדם .
כל מבנה מתכת שגובהו עולה על 6 מטרים יוקם לפי תוכנית הרכבה הכוללת לפחות את האלמנטים הבאים :
א. פירוט ביצוע הרצפה או התשתית לנשיאת פיגום או מכונת הרמה .
ב. תכנון שלבי ביצוע ההקמה .
ג. איתור הסיכונים בביצוע והאמצעים למניעתם .
ד. תכנון משטחי העבודה והמעברים לעוסקים בביצוע .
מפלסי ביניים הקיימים במבנה יש לכסות ברצפה זמנית או קבועה , הפתחים ברצפה זו יגודרו לפי המוסבר לעיל לגבי גידור פתחים .
בתקנות הבניה קיימות הוראות המחייבות נקיטת אמצעים למניעת נפילתו של אדם במבנה מתכת , התקנת אמצעי גישה בטוחים לכל מקומות העבודה במבנה , ונקיטת אמצעים למניעת נפילתם של חפצים . אם קיימת סכנה של נפילת אדם ממבנה מתכת , יש להתקין קווי אבטחה מנפילה , אליהם אפשר לחבר חגורה או רתמת בטיחות של העובד למניעת נפילתו .
מבצע הבניה אחראי כי עבודות הריסה (כולל פירוק קיר או חלקי מבנה) תבוצענה בהנהלתו הישירה של מנהל עבודה בעל ניסיון של שנה אחת לפחות בהריסת מבנים . אם גובה האתר עולה על ארבעה מטרים , יש לבצע את ההריסה רק על-פי תכנית הריסה מפורטת שתוחזק באתר העבודה .
עבודות ההריסה הבאות יבוצעו אך ורק על-ידי בונה מקצועי (בעל ניסיון של יותר משלוש שנים שנצבר לאחר הגיעו לגיל שמונה-עשרה) :
א. הריסת מבנה מפלדה , מבטון או מבטון מזוין .
ב. הריסת גג , תקרה , תקרה קמרון , קיר נושא , קיר מגן , עמוד נושא או מדרגות .
ג. הריסת קיר או עמוד שגובהו עולה על 1.50 מטרים .
יש להגן על כל חלקי המבנה הצפוי להריסה מהתמוטטות בלתי מבוקרת ופגיעה בעובדים . ולנתק אותם מחשמל , גז , מים וקיטור . כן יש לוודא שלא תהיה פגיעה במערכת הביוב . יש לנקוט אמצעי בטיחות להבטחת שלום העובדים מהתפוצצות גזים , אבק או אש .
מקום שבו נעשית פעולת הריסה יגודר בגדר מתאימה , ויוצבו בו שלטי אזהרה בולטים (בנוסף לשילוט הרגיל עם שמו וכתובתו של מבצע הבניה , שם מנהל העבודה וכתובתו , ומהות העבודה המתבצעת) . אם אין אפשרות להתקין גדר , יש לנקוט אמצעים אחרים למניעת גישה של אדם למקום הסכנה .
פירוק של פיגום באתר בניה יש לבצע רק בהשגחת בונה פיגומים מקצועי , מלמעלה למטה , תוך הבטחת יציבות החלק הנותר , והרחקת האנשים הנמצאים בסביבה . את החלקים המורחקים יש להוריד בזהירות ואסור לזרוק אותם אל הקרקע .
עבודות בביטומן חם יבוצעו רק בהשגחתו הישירה של עובד מנוסה , ומיכל הביטומן יוסק רק על-ידי עובד מנוסה . אסור לחמם ביטומן במרחק של פחות מ – 6 מטרים ממקום שבו מצויים חומרים דליקים , או שתותקן מחיצה מחומר בלתי דליק בין האש והחומרים הדליקים , כשבכל מקרה , המרחק בין האש והחומרים הדליקים לא יפחת מ – 2 מטרים . יש לעשות שימוש במיכל מתאים לחימום הביטומן , ולהשאיר רווח של 15 ס"מ לפחות משפת המיכל העליונה עד גובה פני הנוזל . יש לנקוט אמצעים למניעת התפשטות האש בעת חימום המיכל , ובקרבת מקום תימצא כמות מספקת של חול , אתים , מחבטים או מטפי כיבוי אש מתאימים . אסור להשתמש במים לכיבוי שריפת ביטומן . כלי קיבול להעברת ביטומן יהיה מאיכות טובה , וימולא לכ היותר עד שלושה רבעים מתכולתו .
אם קיימת סכנה של נפילת אדם מהגג בגלל שיפוע , טיב השטח , או מזג האוויר , אסור להעסיק שם אדם ללא נקיטת אמצעים נאותים למניעת נפילתו מהגג .
מבצע בניה אחראי לכך שכל חלק מסוכן של מניע ראשי , ממסרת , וכל חלק מסוכן אחר של מכונה יהיו מגודרים לבטח , באופן שימנע פגיעה לא רק בעובד זהיר , אלא גם בעובד פזיז , רשלן או לא זהיר .
אין חובת גידור אם המכונה או המתקן בנויים באופן המונע לחלוטין פגיעה בעובדים , או שהם מוצבים באתר באופן המונע לחלוטים אפשרות של פגיעה בעובדים .
אם תהליך עבודה לא מאפשר גידור לבטח של חלק מסוכן של מכונה , יש להתקין בה התקן המונע באופן אוטומטי מגע של העובד עם החלק המסוכן . הגידור (או התקן הבטיחות) צריך להיות מותקן באופן קבוע כל עוד המכונה הינה בשימוש או בתנועה .
מגדל הרמה הוא כל מתקן מתכת המשמש להורדה ולהעלאה של חומרים באמצעות משטח או מיכל הרמה , כשכיוון התנועה מוגבל על-ידי מכוון . המתקן מופעל על-ידי כננת , והורדת המשא בו נעשית באמצעות בלם .
קיימות בתקנות הבניה הוראות מיוחדות למבנה , אופן ההצבה ולבטיחות בעבודה במגדל הרמה . מבצע הבניה אחראי שהוא יהיה ממבנה טוב , מחומר מתאים ושיתוחזק כהלכה .
את הכננת של כל מגדל הרמה יש לסמן במספר זיהוי קבוע , ועל המגדל יסומן עומס העבודה הבטוח שקבע היצרן או הבודק המוסמך . מערכת ההרמה (הכוללת את הכננת , הכבל והתקני הביטחון) תיבדק בידי בודק מוסמך מדי 14 חודשים לכל הפחות , ותסקיר הבדיקה יימצא באתר הבניה .
מנהל העבודה חייב לבדוק את יציבות מגדל ההרמה ותקינותו על-פי התקנות בכל אחד מהמקרים הבאים :
א. עם התקנת המגדל ולפני השימוש בו .
ב. לאחר שינוי במבנהו או הגבהתו .
ג. אחת לשבעה ימים לפחות .
את תוצאות הבדיקה יש לרשום בפנקס הכללי של אתר הבניה .
רק לאדם שמונה על-ידי מנהל העבודה ושהודרך לכך מותר להפעיל את הכננת של מגדל ההרמה . אסור להרים או להוריד אדם במגדל הרמה , ואסור לאדם להימצא על משטח הרמה או בתוך מיכל הרמה .
יש למנוע גישת אנשים אל מתחת למשא המורם ומתחת לגלגל של כבל ההרמה של המשא .
מבצע הבניה אחראי לכך שכל הציוד , האבזרים והמתקנים החשמליים באתר הבניה יתאימו לדרישות חוק החשמל , התקנות שהותקנו לפיו , ולתקנים הישראליים שעניינם חשמל על-פי חוק התקנים .
אסור לבצע עבודה במרחק קטן מ – 3.25 מטרים מתילים של קווי חשמל במתח של עד 33,000 וולט , או במרחק קטן מ – 5 מטרים מתילים של קווי חשמל במתח העולה על 33,000 וולט , אלא אם מתקיימים כל התנאים הבאים :
א. הקווים מנותקים ממקור אספקת המתח בעת ביצוע העבודה .
ב. אם אי אפשר ניתן לנתק את התילים ממקור אספקת המתח , יותקנו מחיצות או גדרות למניעת מגע ישיר של אדם עם התילים . בעת התקנת המחיצות והסרתן יהיו קווי החשמל מנותקים ממקור אספקת המתח .
· אסור להניח כבלי חשמל בתוך נוזל או שלולית מים , ואם הם מונחים על הקרקע יש להגן עליהם מפגיעת רכב או ציוד מכני-הנדסי העלול לעבור מעליהם , או פגיעה אחרת . כן אסור שכבלים המונחים על הקרקע יהוו מכשול .
לפי דרישת מפקח עבודה , על מבצע הבניה להיות אחראי להכנת תוכנית ארגון בטיחותי של האתר , ועל מנהל העבודה לדאוג שהעבודה באתר תבוצע על-פי התוכנית האמורה . את התוכנית יש לשמור בצמוד לפנקס הכללי .
בור המכיל סיד יכוסה במכסה מתאים , או שסביב הבור יותקן מעקה עם אזן יד ואזן תיכון למניעת נפילתו של אדם , ולוחות רגליים למניעת נפילתם של חומרים וציוד . אזן היד יהיה בגובה של 90-115 ס"מ משפת הבור , האוזן התיכון בגובה 45-50 ס"מ משפת הבור , וגובהם של לוחות רגליים לא יפחת מ – 15 ס"מ מעל שפת הבור . מותר לפרק את הגידור באופן זמני לשם הכנסת סיד או הוצאתו מהבור – אך רק לפרק זמן הנדרש לביצוע הפעולות האלה .
אם חובה להגן על אדם מנפילה לעומק העולה על 2 מטרים , ואם בשל תנאי העבודה או הסביבה אי אפשר לעשות כך , יש לנקוט אחד האמצעים הבאים למניעת נפילה חופשית של אדם לעומק העולה על 1.3 מטרים :
א. התקנת רשתות או יריעות מתוחות .
ב. אספקת חגורות בטיחות לעובד .
ג. אספקה של רתמות בטיחות לעובד .
אסור לאדם להימצא מתחת למשא מורם , אלא אם הדבר הכרחי כדי לבצע עבודה , ותוך נקיטת אמצעי בטיחות נאותים . אין להרים משא אלא אם כן הוא הובטח מנפילה .
הרמת משא באמצעות עגורן או אמצעי הרמה אחר תיעשה באופן אנכי , וינקטו האמצעים הדרושים למניעת טילטולו של משא (כגון חבלי כיוון , או אמצעים אחרים) .
התקן הרמה (לרבות הגלגלת , השלוחה , התקני העגינה וכבל ההרמה) המשמש להרמת משא יהיה מאיכות טובה ומחומר מתאים . הגלגלת והשלוחה יותקנו כהלכה למניעת השתחררותן , והתקן ההרמה ייבדק בידי מנהל העבודה עם התקנתו ולפני השימוש בו . תוצאות הבדיקה יירשמו בפנקס הכללי של המפעל .
התקן הרמה ממוכן יותקן באופן בטוח לפי מפרט מאת היצרן (או על-פי תכנון) הכולל פרטים על עיגון המתקן והצבתו הבטוחה , ובצורה שתמנע היתפסות המשא בעת הרמתו במבנה או בגוף אחר .
מבצע הבניה אחראי לכך כי במבנה שגובהו עולה על 25 מטרים תותקן מעלית שירות להסעת עובדים.
אסור להשליך חומרים או כלי עבודה מגובה העולה על 2 מטרים , אלא יש להורידם בזהירות . למרות האמור לעיל , מותר להשליך חפצים מגובה אם קיים התקן מתאים (שוקת או מוביל סגורים) ומקום השפיכה מגודר למניעת גישה למקום .
בעת ביצוע עבודות בגובה העולה על שני מטרים , יינקטו אמצעים למניעת נפילת של כלים או חפצים ופגיעתם בעובדים , על-ידי כלי קיבול מיוחדים , חגורות לנשיאת כלים ואמצעים אחרים .
במקום בו אדם אחד עובד מעל אדם אחר , יש להתקין מחיצה המונעת פגיעה על ידי גוף נופל .
על מבצע העבודה לספק כלי עבודה וציוד איכות טובה , במצב טוב ותקין , וללא פגמים . הכלים באתר יוחזקו במצב תקין , ללא ליקויים העלולים לסכן אנשים , וישתמשו בהם רק למטרה לה הם מיועדים .
חומרים , כלים , ציוד , תבניות לבניה מתועשת ורכיבים לבניה טרומית וכדומה יאוחסנו באופן יציב ומסודר כך שתימנע אפשרות התמוטטותם .
אם קיר עלול להתמוטט או ליפול , כולו או חלקו , יש לתמוך בו באופן נאות להבטחת יציבותו .
מבצע הבניה אחראי להתקין באתר מקום מחסה מתאים לעובדים מפני גשם , אלא אם כן המבנה המוקם עצמו יכול לתת להם מחסה .
במקום שבו אדם עובד , ואין בו תאורה מספקת , תותקן תאורה מלאכותית נאותה , ותוחזק במצב תקין .
מבצע הבניה אחראי להתקין באתר הבניה ארגז עזרה ראשונה שיצוייד כראוי , ויוחזק במקום נוח לגישה . אסור לשים בארגז ציוד שאיננו מיועד למתן עזרה ראשונה .
מבצע הבניה אחראי להתקין באתר בניה מקום מתאים , מוגן מגשם , רוח וקרי שמש , שבו יאכלו העובדים את ארוחותיהם . יש להתקין במקום מספר מספיק של שולחנות ומקומות ישיבה , ולהחזיק שם מיכל סגור לאיסוף ולפינוי אשפה ושאריות אוכל . המקום יוחזק במצב נקי ולא יאחסנו בו ציוד או חומרים .
יש לספק לעובדים מתקנים לאספקת מים ראויים לשתיה מרשת מים ציבורית , או ממקור אחר שאושר בכתב על-ידי רופא של לשכת הבריאות המחוזית . מי שתיה שאינם מסופקים ישירות מרשת מים ציבורית יוחזקו בכלים נאותים , יוחלפו אחת ליום לפחות , ויינקטו כל האמצעים לשמירת המים והכלים מזיהום .
אם מצויים באתר מים שאינם ראויים לשתיה , יש לסמן את מקורות המים הללו בשילוט מתאים , ברור ובולט לעין .
עובד באתר בניה צריך ללבוש חולצה או בגד מתאים אחר המגן על עור גופו , נעליים גבוהות עם גפה מעור או חומר מתאים אחר , וסוליה מעור , גומי או חומר קשיח אחר המונע חדירת מסמרים או עצמים חדים .
לפי דרישה בכתב של מפקח עבודה , יש להתקין ולקיים באתר הבניה מלתחה לבגדי העובדים , וסידורים נאותים להחלפת בגדים .
א. מבדילים בין בניה לבניה הנדסית :
בניה -
(1) עבודות הכנה והנחת יסודות לבנין, הקמת בנין, הריסתו, שינוי מבנהו, תיקונו או קיומו .
(2) עבודות להתקנת מערכות למים, לביוב, לחשמל, להסקה או לתקשורת ועבודות כיוצא באלה, ובלבד שמבצעים אותן בשטח חצרו של המבנה .
בניה הנדסית -
(1) בניה של קו או שלוחה של מסילת ברזל;
(2) בניית מספן, מבדוק, נמל, נתיב שיט פנימי, מנהרה, גשר מכון-מים, מאגר, קו צינורות, מובל מים, ביב או
מכון-ביוב, הריסתם, שינוי מבנם ותיקונם .
ב. בתהליך הבניה משתתפים הגורמים הבאים :
מזמין הבניה –
בעל הנכס או מי שבעל הנכס ייפה את כוחו להתקשר עם קבלנים לביצוע עבודת בניה או בניה הנדסית, כולה או חלקה .
מבצע בניה –
קבלן ראשי או מזמין בעל רישום מתאים בפנקס הקבלנים , המבצע את העבודה כולה או חלקה באמצעות עובדים שלו או באמצעות קבלנים העובדים עבורו .
מנהל עבודה –
הוא בעל תעודה של מנהל עבודה מוסמך ומונה לתפקידו בידי מבצע בניה .
ממונה על בטיחות –
בעל אישור כשירות מאת מפקח עבודה ראשי שמונה בידי מבצע בניה .
ג. לכל אתר בניה חייב להתמנות מנהל עבודה שאחראי ליישומן של מרבית תקנות בטיחות בבניה .
ד. הטיל מזמין הבניה את העבודה על יותר מקבלן ראשי אחד הוא אשר חייב למנות מנהל עבודה אלה אם אחד מהקבלנים ראשיים הסכים לקחת על עצמו את חובותיו של מבצע בניה והודיע על כך בכתב למפקח עבודה אזורי .
ה. מבצע בניה אחראי לכך שבכל אתר בניה במקום הבולט לעין יוצב שלט שירשמו בו פרטים הבאים :
1. מהות עבודה המתבצעת .
2. שמו וכתובת משרדו של מבצע בניה .
3. שמו ומענו הפרטי של מנהל עבודה .
א. בכל מקום שבו נשקפת לעובד סכנת נפילה לעומק העולה על 2 מטר חובה לנקוט אמצעים למניעת סכנת הנפילה .
ב. ניתן לנקוט אחד מארבעה אמצעים הבאים למניעת סכנת נפילה :
2. גידור :
הגידור ישא מאמץ אופקי שלגודלו 100 ק"ג . הגידור מורכבת :
אזן יד –
יחידת גידור הנמצאת במקביל ובקצה משטח העבודה והמיועד למניעת נפילת אדם .
אזן תיכון –
יחידת גידור הנמצאת בין אזן היד ולוח הרגל .
לוח רגל –
יחידת גידור המותקנת בצמוד לקצה משטח העבודה והמיועד למניעת נפילת חמרים או ציוד;
3. פיגום מגן הצמוד לקיר המבנה שרצפתו נמוכה מרצפת המבנה לא יותר מ – 100 ס"מ .
4. רשת תפיסה .
5. ריתמת בטיחות עם חבל עגינה ובולם זעזועים . מערכת זאת אינה מאפשרת נפילה לעומק העולה על 1.80 מטר . אין לאפשר עבודה לאדם הקשור במערכת זו אלה בילוי עובד נוסף שיחלצו בזמן נפילה .
ג. לפני תחילת עבודות בגובה חייב מנהל עבודה להדריך את העובדים הדרכה בטיחותית בעבודות גובה. נושא הדרכה מועדה ושמות המודרכים ירשמו בפנקס הדרכה המתנהל באתר הבניה.
הדרכה תינתן במועדים הבאים :
1. לפני כניסתו הראשונה של העובד לאתר הבניה .
2. לפני תחילתו של תהליך עבודה חדש .
3. לפני הכנסת מכונה חדשה או מתקן חדש .
4. לאחר התרחשות תאונת עבודה ולאחר הפקת לקחים .
5. לאחר הפסקת עבודה ממושכת ולפני חידושה .
6. פעם בשנה לפחות .
ד. להלן שיטות הדרכה בטיחותית :
1. הרצאה חזותית (פרונטאלית) .
2. דיון (שאלות ותשובות) .
3. הקרת שקופיות תוך מתן הסברים .
4. הקרנת סרט הסברה בטיחותית .
5. הצגה תכלית .
6. סיור מקצועי .
א. בעבודות עפר מבדילים בין חפירה ובין חציבה .
כל שינוע קרקע שלא ניתן לבצע באמצעות כלים ידניים או טרקטורים מכונה בשם חציבה .
ב. להלן סכנות בטיחותיות הקימות בעבודות עפר :
1. סכנת נפילת אדם לבור או לתעלה .
2. התמוטטות מידי החפירה .
3. הופעה פתאומית של מי תהום .
4. פגיעה מערכות תת קרקעיות כגון : מים , ביוב , גז , חשמל ואדים .
5. פגיעה או עירעור יציבות של מבנים או מתקנים סמוכים .
ג. מבצע בניה חייב לנקוט באמצעים הבאים לקראת ביצוע עבודות עפר :
1. לברר קיומם של קווי תשתית במקום החפירה ומקומם המדויק .
2. לסווג את הקרקע ולקבוע שיפוע קרקע טבעי .
3. לקבוע מפלס מי תיהום .
4. לברר את עומקם ואת סוגם של היסודות של מבנה או מתקן הסמוכים .
5. תיכנון הנדסי של שיטת החפירה .
ד. מנהל עבודה שהתמנה לתפקידו בידי מבצע בניה ואושר בידי מפקח עבודה אזורי יערוך כל יום לפני תחילת העבודה ביקורת לחפירה ויציין את תוצאותיה בפנקס הכללי .
ה. בכל מקרה שחופרים בשיפוע קרקע גדול משיפוע קרקע טבעי ועמקה של החפירה עולה על 1.20 מטר חובה לתמוך את צידי החפירה .
ו. קיימות שלוש שיטות עיקריות לתמוך צידי החפירה :
1. באמצעות דופן מלוחות עץ או מלוחות פלדה .
2. באמצעות שיגומים .
3. על ידי התקנת כלונסאות .
ז. אין לקרב את עודפי החפירה לשפתה מעבר למרחק שיקטן מ – 50 ס"מ .
ח. במידה ואין צורך בהימצאות בני אדם בתוך החפירה אפשר להימנע מתימוך צידי החפירה ולהשתמש בתא הגנה המורד באמצעות עגורן נייד .
ט. לכל חפירה בה נמצאים בני אדם יש להכין אמצעי מילוט באמצעות סולמות , מהלכי מדרגות או רמפה ששיפועה לא יעלה על היחס של 1 אנכי ל – 1.5 אופקי . המרחק בין עובד ובין אמצעי המילוט לא יעלה על 20 מטר .
י. מעל כל תעלה שרוחבה עולה על 60 ס"מ יותקנו מעברים בטוחים שרוחבם 60 ס"מ לפחות ובכמות מספקת . אם משתמש במעבר נשקפת סכנת נפילה בתוך התעלה לעומק העולה על 2 מטר יותקנו משני צידי המעבר מעקים המורכבים מאזן יד בגובה 90 עד 115 ס"מ ומאזן תיכון מגובה 45 עד 50 ס"מ .
יא. משני צידי התעלה שעומקה עולה על 2 מטר חובה להתקין גידור המורכב מאזן יד ואוזן תיכון סמוך לשפת התעלה . בסמוך לשפתה של התעלה שאין חובה לגדרה יותקנו בשעות החשיכה פנסים שאורם אדום .
יב. מפקח עבודה רשאי לדרוש ממבצע בניה החלת תוכנית בטיחות לאתר הבניה במקרים הבאים :
1. באתר הבניה יועסקו בו זמנית 50 עובדים או יותר .
2. כאשר גובהו של המבנה המוקם עולה על 25 מטרים .
3. כאשר יוצבו באתר הבניה שניים או יותר עגורני צריח .
4. כאשר אתר הבניה נמצא בחצרו של מפעל תעשיתי פעיל ואין הפרדה בניהם .
5. כאשר לידיעת מפקח עבודה רמת הסיכון הבטיחותי הצפוי מצדיקה זאת .
"פיגום" –
מתקן זמני מעל קרקע, מעל מבנה או מחובר אליו, אשר ממנו מתבצעת פעולת בניה או שעליו מחזיקים חומר או ציוד;
"פיגום זיזי" –
פיגום שרצפתו נתמכת על סמוכות זיזיות המחוברות למבנה;
"פיגום זיזי מיוחד" –
פיגום זיזי המיועד לעומס שימושי העולה על 100 ק"ג למטר רבוע של רצפה;
"פיגום זקפים" –
פיגום שנסמך על עמודים אנכיים העומדים על הקרקע או על אמצעי סמך יציב אחר של המבנה;
"פיגום חמורי" –
פיגום שרצפתו נסמכת על סמוכות ניידות העומדות על הקרקע או על אמצעי סמך יציב אחר של המבנה;
"פיגום כסא" או "פיגום ליחיד" –
פיגום שמשטח העבודה שלו הוא כסא, דלי, סל או כיוצא באלה;
"פיגום מיוחד" –
פיגום זקפים מפלדה שגבהו מהנקודה הנמוכה של המשטח שעליו הוא עומד עד למשטח העליון עולה על 50 מטרים, פיגום שצורתו מיוחדת או פיגום הבנוי מחמרים מיוחדים או המשמש למטרות מיוחדות, למעט פיגום עשוי עץ;
"פיגום ממוכן" –
פיגום אשר בעזרת כח מיכני, חשמלי, הידראולי ניתן לשנות את מיקום משטחי העבודה שלו;
"פיגום סולמות" –
פיגום שרצפתו נסמכת על שלבי סולמות;
"פיגום עצמאי" –
פיגום שמבנהו מבטיח את חזקו ויציבותו ללא קשירה למבנה או לגוף יציב אחר;
"פיגום עצמאי נייד" –
פיגום עצמאי המוצב על גלגלים;
"פיגום שלוח" –
פיגום שרצפתו נסמכת על שלוחות העוברות דרך קיר הבנין; הקצוות הפנימיים של השלוחות מעוגנים לבטח בפנים הבנין;
"פיגום תורן ממוכן" –
פיגום ממוכן המורם אנכית על ידי ממסרות פס שיניים, המובל על ידי התורן התומך ונע לאורכו;
"פיגום תלוי" –
פיגום התלוי על כבלי פלדה, שרשרות, צינורות, מוטות מתכת, פרופילים ממתכת או אמצעי תליה אחרים, למעט פיגום כסא או מיתקן דומה לו;
"פיגום תלוי ממוכן" –
פיגום ממוכן, המותקן מעל הקרקע, מעל מבנה או מחובר אליו, התלוי על כבלי פלדה או אמצעי תליה
אחרים, וכהגדרתו בתקן ישראלי ת"י 1139 חלק 2, שמתבצעת ממנו עבודה;
