קריקטורות "במפעל שלנו"

תורת המקצוע - שאלות ותשובות בנושא מנוע

תאר את בדיקת המנוע על דינמומטר לפני תיאום מנוע ואחריו !

מפעילים את המנוע שהוא מחובר לדינמומטר ומגיעים לטמפרטורה עבודה מעמיסים את המנוע כאשר המצערת פתוחה למקסימום באמצעות הדינמומטר , עד אשר מקבלים את המומנט המקסמלי ומשווים לנתוני היצרן . מתזמנים את המנוע במערכת הצתה או התזה ובודקים מצב תערובת בעזרת מאבחן גזי תערובת . מתקנים את מה שדרוש וצריך לקבל תוצאות משופרות .

איך אפשר לבדוק את התבלות הצילינדר באמצעות מכשיר זליגה (דליפת לחץ) ?

מחדירים לחץ אוויר לצילינדר באמצעות מכשיר זליגה דרך פתח המצת כאשר הבוכנה נמצאת בסוף דחיסה בנמ"ע במדויק . ורואים מידת הדליפה באחוזים .
בדליפה דרך אטם ראש או סדק מבחינים דרך פתח מילוי המים ברדיאטור .
בדליפה דרך הטבעות מבחינים כאשר שומעים דליפה דרך מדיד השמן , או פתח מילוי שמן .
בדליפה דרך שסתום יניקה מבחינים כאשר שומעים דליפה דרך הקרברטור .
בדליפה דרך שסתום פליטה מבחינים כאשר שומעים דליפה דרך צינור פליטה .
בדליפה בין צילינדרים שומעים מהצילנדר הסמוך .

תאר איך , באלו אמצעים אפשר לקבוע את מצבו של צילינדר המנוע , את ראש הבוכנה , ואת תושבות השסתומים מבלי להוריד את ראש המנוע

קיים מכשיר אופטי שחודר לצילינדר דרך חור המצת ודרכו ניתן לראות את פנים הצילינדר , מצב שסתומים ותושבות

מהי בדיקת הרכב של גזי פליטה ועל פי איזה עיקרון פועלים מכשירי בדיקה השונים ?
מפני מה מעדיפים לבדוק את ההרכב של גזי הפליטה , בעיקר לפי שיטת ה"אינפרה-אדום" ?

גזי פליטה בודקים כדי לשפר את פעולת המנוע ולחסוך בדלק ולמנוע זיהום אויר .
מאבחן גזי הפליטה פועל בעיקרון שקרני אור אינפרא אדום נבלעים על ידי גזים . שיטה זו אמינה ביותר וניתן לבדוק כל סוגי הגזים שנפלטים והם :
1. אחד תחמוצת הפחמן
2. דו תחמוצת הפחמן
3. חמצן
4. פחמימן (אדי דלק)

מה עליך לבדוק ובעזרת איזה מכשיר , אם אין המנוע מסתובב כשמפעילים את המתנעו :

א' האורות חלשים .

ב' עצמת האור אינה משתנה .

הבדיקות שצריכים לעשות כשמפעילים את המתנע והמנוע לא מסתובב :
1 . אם האורות חלשים יש לבדוק את חיבורי החשמל + חיבורי המצבר בעין ובמישוש ולאחר מכן את מתח המצבר עם מד מצברים .
2. אם עוצמת האור אינה משתנה כנראה יש בעיה במתג המתנע ואפשר לבדוק את זה במד התנגדות או לעקוף את המתג .

מה עליך לבדוק ובעזרת איזה מכשיר , אם המנוע מסתובב בעזרת המתנע , אבל אינו מתניע ואין ניצוץ במצתים ?

כאשר המנוע מסתובב בעזרת המתנע אבל אינו מתניע ואין ניצוץ במצתים כנראה שיש אחד מהתקלות הבאות : חווט מנותק , מערכת הצתה רטובה , מגעים לא מכוונים או מלכלכים , קבל מקוצר או מקולקל בצורה אחרת .
הבדיקות שנעשה :
1. בדיקת ניתוקים בעין ובמישוש ממתג הצתה ועד למפלג .
2. הרכבת מנורה או מד מתח לבדיקת התנגדות הפלטינות .
3. חיבור אוסילסקופ שיתן לנו על הצג אפשריות לבדוק תקינות הקבל , זווית השהיה וניתוקים .

מה עליך לבדוק ובעזרת איזה מכשיר , כשנורת האזהרה של מערכת השימון דולקת .

כשנורת האזהרה של מערכת השימון דולקת יש לעשות את הבדיקות הבאות :
1. לבדוק כמות השמן באגן .
2. לקחת אלמנט שמן חדש ולהרכיב זמנית .
3. לקחת מד שמן מכיני תיקני במקום האלמנט במנוע .
4. לבדוק תקינות האלמנט במד מתח או מנורה .

מה עליך לבדוק ובעזרת איזה מכשיר , כשנורת האזהרה של מערכת הקירור דולקת ?

כאשר נורת האזהרה של מערכת הקירור דולקת יש לקרר את המנוע על ידי דימום מנוע .
ולאחר שיתקרר יש לפתוח בזהירות את מכסה הרדיאטור ובודקים אם יש מספיק מים .
כמו כן יש לבדוק נזילות נראות לעין במשאבת מים , בצינורות ובבלוק . אם הכל נראה תקין יש לשים מד טמפרטורה מכני תקני בפתח המצנן ולהשוות בין מד טמפרטורה במצנן למד חום ברכב . יש לבדוק במשאבת לחץ את מערכת הקירור ואת מכסה המצנן באיזה לחץ נפתח השסתום במכסה

קריקטורות "במפעל שלנו"

תורת המקצוע - שאלות ותשובות בנושא מנוע

מנה את המדידות ואת הבדיקות שיש לערוך בעת החלפת תותבי מנוע !

לאחר ניקוי בודקים עם מד צילינדרים את גוף המנוע ובודקים פקקים ומושב האטמים . מכנסים תותב חדש יש לדאוג לכך שהוא יבלוט מעל שטח הראש במידה הנדרשת מבטיחים אותו במקומו בעזרת ברגים מיוחדים זמניים כדי למנוע תזוזת התותבים בזמן הכנסת הבוכנות .

תן דוגמה , לפי בחירתך , מתי יש לבצע שיפוץ מנוע .

שיפוץ מנוע עושים :

כאשר תצרוכת שמן גבוהה , דחיסה נמוכה ונשמע רעש במיסבי גל ארכובה ולחץ שמן נמוך .

סימנים חיצונים :

1. עשן כחול בסיבובים מהירים של המנוע .
2. צבע רטוב שחור על המצתים .
3. מד דחיסה מראה דחיסה נמוכה .
4. מד דליפה מראה דליפה חזקה שנשמעת בבית ארכובה .
5. מד לחץ שמן מראה לחץ שמן נמוך .

בדיקות ומדידות :

בזמן פירוק :

1. יש צורך למדוד את כל חלקי הראש בזמן הפירוק . בדיקת שטח הראש בעזרת סרגל ומד מרווח . בדיקת סדקים בראש . בדיקת אטימות שסתומים וחופש במוביל שסתומים
2. בודקים שחיקת הצילנדר בעזרת מד צילינדרים ובודקים שהצילנדר נקי מחורצים וסדקים .
3. מודדים קוטר הבוכנה בעזרת מיקרומטר . בודקים מצב הבוכנה חריצי טבעת הבוכנה בעזרת מד מרווח .
4. בודקים שהטלטל ישר .
5. מודדים את צירי גל ארכובה בעזרת מיקרומטר .
6. מודדים קו מיסבים ראשיים בגוף המנוע .
7. בודקים גל זיזים וקו המיסבים שלו .

בזמן הרכבה :

1. בודקים חופשיות סיבוב גל ארכובה .
2. בודקים מרווח סיכה במיסבי גל ארכובה בעזרת מדיד פלסטיק .
3. בודקים חופש צירי בגל ארכובה בעזרת אינדיקטור .
4. בודקים מרווח קצוות בטבעות .

הוראות ועבודות הנמסרות לבית המלאכה :

1. יישור שטח הראש והוראות לגבי גובה הראש .
2. החלפת מובילי שסתומים .
3. השחזת תושבות לשסתומים .
4. חריטת קדחי הצילנדר .
5. השחזת גל ארכובה מורדים רדיוס פינה ואיזון .

תאום מנוע :

הרצה דרושה לשפר אטימה בין טבעות בוכנה לצילנדר .
1. בודקים תיזמון הצתה בעזרת אקדח הצתה .
2. בודקים גובה דלק בתא המצוף ופתיחת מלאה של מצערת ואספקת תערובת נכונה בעזרת מאבחן גזי פליטה .
3. בודקים כיוון שסתומים ותיזמון .

מהן הבדיקות שיש לבצע בראש מנוע כאשר מסירים אותו ? מהם האמצעים , הכלים והמכשירים שמשמשים לבדיקת ראש ?

1. בדיקת לגילוי סדקים בעזרת לחץ או חומר מגלה סדקים .
2. בדיקה האם הראש ישר בעזרת סרגל ומד מירוח .
3. בדיקה חופש במובילי שסתומים בעזרת שסתום חדש ואינדיקטור מוצמד עליו .
4. בדיקת תושבות שסתומים באם יש צורך משחזים .
5. בדיקת קוטר קנה שסתום בעזות מיקרומטר וראש השסתום .
6. השחזת ראש השסתום .
7. בדיקת קפיצי השסתומים חוזקם ושלמותם .
8. בדיקתה תאמת שסתום לתושבת בעזרת נוזל לחץ אויר או מכשיר ואקום .
9. בדיקת שלמות גל זיזים .
10. בדיקת נדנדים .

קריקטורות "במפעל שלנו"

תורת המקצוע - שאלות ותשובות בנושא מנוע

השווה בין בוכנה בעלת ראש שטוח לבוכנה עם בליטה ולבוכנה בעלת שקע ,מבחינת שרפת הדלק ויחס הדחיסה באיזה סוג מנוע נוהגים להרכיב בוכנה זו או אחרת ?

ראש שטוח מבנה זול ופשוט ערבול התערובת איטי השריפה איטית יחס דחיסה בינוני מקובל במנועי בנזין .
בוכנה עם בליטה מבנה זה משפר את הערבול השריפה מהירה ניתן בעזרתה לשפר את יחס הדחיסה מתאים למנועים מהירים .
בוכנה בעלת שקע למבנה תא שריפה צורה כדורית וזה משפר את הערבוב והשריפה . סכנת הדיטונציה קטנה יותר ומתאים למנועים מהירים .

כיצד מנסים למנוע את טלטולה של הבוכנה מצד אל צד , ובפני אלו מאמצים עומדת הבוכנה בפעולתה ?

מונעים טלטול הבוכנה מצד לצד בעברת הפין 0.5 עד 2 מ"מ בכיוון הסיבוב . על הבוכנה לעמוד בפני מאמץ מכני של הלחצים שבתא השריפה ועל הכוחות המתחלפים בחצאית הבוכנה . עליה לעמוד במעמס גבוה של חום . ועל כוחות הלחץ והשחיקה בחריצי טבעת הבוכנה .

מהן מידות הבוכנה החשובות (מקומות המדידה) והיכן מודדים את המידה שניתנה כתקנית על ידי היצרן .

מידות הבוכנה החשובות הם : קוטרה , הגובה , והמרחק בין פין הבוכנה והראש . הקוטר של הבוכנה רשום על ראש הבוכנה והיא נמדדת בחצאית הבוכנה וניצב לפין הבוכנה ובמרחק נתון מתחתית הבוכנה .

מתי גורם מגע הבוכנה בדופן הצילנדר לבלאי חזק יותר , האם כאשר המרווח בין הבוכנה לדופן קטן כמו במנוע חדש או משופץ וכמובן מחומם כראוי או כאשר המרווח גדול כמו במנוע בלוי או במנוע קר . נמק תשובתך .

במנוע חדש ומחומם המרווח בין הבוכנה לצילנדר קטן והבוכנה אינה מטלטלת הגזים השרופים מתא השריפה אינם יכולים לעבור דרך טבעות . מוצרי שריפה כמו פיח , מים , חומצה הנפלטים מהמנוע אינם פוגעים בדפנות הצילנדר וטיב השמן נשמר והבלאי קטן .
במנוע לקוי וקר הרווח בין דפנות הצילנדר והבוכנה גדול גזים שרופים וחמים עוברים דרך טבעות וביחד עם מוצרי שריפה כמו חומצה גופרתית , פיח , מים נשארים על דפנות הצילנדר שכבת השמן נהרסת השמן בעצמו מתקלקל הבוכנה מטלטלת מצד לצד השחיקה מתחזקת והבלאי גדל .

תאר את המקומות שבהם מופיע הבלאי העיקרי בצילנדר . כיצד נגרם בלאי זה בזמן פעולת מנוע תקינה ? איזה צורת פעולה לא תקינה עלולה להגביר בלאי זה וכיצד ?

הבלאי העיקרי נוצר ליד נמ"ע בצורת מדרגה בגלל שבמקום זה הבוכנה מחליפה כיוון תנועה נוצר טלטול. החום הגבוה , לחץ גבוה ומוצרי שריפה פיח , מים וחומצות פוגעים בשכבת השמן . הלחץ הגבוה דוחף את הבוכנה לדופן הצילנדר כתוצאה מהזווית שבין גל ארכובה לטלטל .
כאשר המנוע קר גדל הרווח שבין הבוכנה לצילנדר הטלטול מתחזק והבלאי גדל .
במהלך הדחיסה הבוכנה נלחצת לדופן הנגדית אבל הלחץ והחום בצילנדר נמוך יותר והבלאי קטן .

אילו איזונים יש לבצע בגל ארכובה ומהי הסיבה לכך ? כיצד מבצעים אותם ?

בגל ארכובה עושים איזון דינמי כאשר גל ארכובה מאוזן דינמי הוא מאוזן גם סטטי . את האיזון עושים במיתקן מיוחד שמראה את המקום שיש להוריד חומר וכמה יש להוריד . האיזון בא למנוע רעידות ועומס מתחלף בגל ארכובה . כדי למנוע שבירתו ונזק למיסבי ארכובה .
איזון סטטי - זה מצב שאם נעמיד חלק מסתובב בכל מצב כל שהוא הוא יישאר בו . אם אין איזון המקום הכבד יורד לנקודה הנמוכה ביותר
איזון דינמי - זה איזון שמתקבל כאשר מסובבים את החלק המכונה המאזנת קובעת את גודל הכוח שגורם לחוסר איזון בגרמים ואת המיקום שלו בחלק המסתובב כאשר עושים איזון דינמי יתקבל גם איזון הסטטי .

מאילו חומרים מייצרים גלי ארכובה , מה תפקיד משכך התנודות ובאיזה סוג מנועים מקובל להרכיבו ?

גלי ארכובה למנועי דיזל עושים מפלדה מחושלת המכילה כרום וניקל הגל מחוסם לקושי רב. גלי ארכובה למנועי בנזין עושים מיציקת ברזל ברוב המקרים .
תפקיד משכך התנודות למנוע תנודות פיתול הגורמות לעייפות החומר ולשבירת גל הארכובה במנועים ארוכים שבהם גל ארכובה ארוך תנודות הפיתול חזקות יותר ודרוש משכך תנודות .

אילו סוגים של "מנחת תנודות גל הארכובה " הנך מכיר וכיצד הם פועלים ? אילו רעידות בולם מנחת כזה ואיך הן נגרמות ? מדוע במנועים מסוימים אין בהם צורך ?

על גל ארכובה פועלים רעידות ותנודות פיתול עקב כוחות מתחלפים שנוצרים מפעימות עבודה . תנודות הפיתול מעיפות את החומר שממנו עשוי הגל והגל עלול להישבר .ככל שהגל ארוך ודק יותר התנודה חזקה יותר וכדי לבלום את תנודות פיתול הגל מרכיבים מנחת וקיימים שלושה סוגים עיקריים :
1. גלגל תנופה קטן המחובר דרך גומי לחלק הקדימי של גל ארכובה .
2. גלגל תנופה קטן הנלחץ בעזרת קפיצים ודרך דסקיות חיכוך לגל ארכובה .
3. משקולת עגולה וכבדה הנמצאת בתוך קופסה שמן סילקוני צמיג .

עד לאיזה מידת גירום מותר לחרוט גל ארכובה "מחונקן" ומדוע ?מה ניתן לעשות עם אותו גל לאחר זאת ? האם קיימת דרך לחדשו , אם כן מהי ?

גל ארכובה מחונקן מקבל קושי רב עד לעומק 0.020 אינץ ולכן יש לחנקו מחדש כל השחזה שניה במידות גירם 0.020 ובמידת 0.040 ולאחר מכן פוסלים את הגל .

על מה יש להקפיד במיוחד בעת החלפת טלטל במנועים רב בוכנתיים ?

לבוכנה ולטלטל תנועות הלוך ושוב שהם מפתחים כוחות התמדה מתחלפים ושיש צורך לאזן אותם . לכן יש להקפיד על משקל שווה ומדויק של כל הטלטלים והבוכנות . כאשר המשקל שונה המנוע יפתח רעידות שיגרמו לנזק לגל ארכובה ובמסבים .

אילו בדיקות יש לבצע בגל הארכובה לפני הרכבתו , ואיך עושים זאת ? מנה את המרווחים שיש למדוד ואת הבדיקות שיש לערוך בעת הרכבת גל ארכובה !

יש לבצע בגל ארכובה את הבדיקות הבאות :
1. יש לבדוק עם תעלות השימון נקיות .
2. יש לבדוק עם גל ארכובה לא סדוק .
3. יש לבדוק עם גל ארכובה מאוזן איזון סטטי ודינמי .
4.יש לבדוק בעזרת מיקרומטר את מידות הגל .
5. יש לבדוק את מרווח הסיכה .
6. יש לבדוק את מרווח הצירי שלו .

אילו בדיקות ומדידות יש לערוך בעת החלפת מיסבי הטלטל ומיסבים ראשיים , ומהי הסיבה לכך שקצוות מחצית המסב חייבים לבלוט מתוך ביתו לפני הידוקו ?

בעת החלפת מיסבי הטלטל ומיסבים ראשיים יש לבדוק את מצב בתי המסב , צריך לבדוק ולמדוד את פיני גל הארכובה ואת התאמה של המיסבים למידות אלה . תוך כדי הרכבת המיסבים בודקים באמצעות מד מרווח פלסטי את מרווח הסיכה . בעזרת חוגן בודקים המרווח הצירי של גל הארכובה . המסב מובטח נגד סיבוב בעזרת אף בולט וכל חצי מיסב במידה קטנה גדול מבית המסב ובזמן הסגירה המסב נילחץ חזק לבית .

מה יכול לגרום להתחממות יתרה של מיסבי החלקה ?

הגורמים להתחממות יתרה של מיסבי החלקה הם : חוסר שמן , לחץ שמן נמוך , סתימה ליכלוך , מרווח סיכה קטן מאוד , עומס יתר , סיבובי מנוע מהירים וצמיגות שמן גבוהה מאוד .

מה הסיבה לכך שאטם ראש נשרף מפעם לפעם ומהי השפעת עוביו על יחס הדחיסה ?

האטם ניפגע ממימי הקירור שחודרים את האטם ושטח הראש במיוחד עם הוא עשוי אלמניום . חימום יתר , לחצים גבוהים , שטח לא ישר של הראש והבלוק . אטם יותר עבה יחס דחיסה נמוך יותר .

מהו תפקידה של מערכת העמעם ובאילו צורות מבנה מבחינים ?

תפקיד העמעם להקטין רעש גזי הפליטה העמעם עשוי מפח בצורה קופסה מעוגלת ומחולק לתאים בתוך הקופסה עובר צינור מחובר המאפשר התפשטות הגזים כדי לבלום רעש . בחלק מעמעמים יש מילואי של חומר ספוגי מצמר סלעים או צמר זכוכית שסופג רעש .

קריקטורות "במפעל שלנו"

תורת המקצוע - שאלות ותשובות בנושא מנוע

מהן צורות ההנעה המקובלות של גל הפיקות ומדוע מעדיפים היום גל פיקות עליון ?

צורות ההנעה המקובלות היום בעבור גלי הפיקות הן אלה : גלגלי שיניים , שרשראות ורצועות גומי משוננות . יחס ההעברה הוא לעולם 1:2 . מעדיפים גל פיקות עליון , כי יש אז צורך בפחות חלקים עולים ויורדים , ואפשר להפעיל את המנוע במהיריות יותר גדולות .

כיצד מעבדים תושבת שסתום באמצעות מקדדים , וכיצד ניתן לבדוק את אטימות התושבת ?

בעת העיבוד של תושבת שסתום באמצעות מערכת מקדדים , עובדים תחילה על שטח המגע במקדד של 45 מעלות עד שהשטח נקי . את המקדד יש להושיב על מוביל המחוזק במוביל השסתום וזאת כדי להבטיח זווית ישרה בין התושבת למוביל . אחר כך מתקנים את רוחבו של שטח המגע באמצעות מקדדים של 15 מעלות ושל 75 מעלות . לאחר מכן יש ללטש מעט את השטח .

כיצד ניתן למצוא את סדר ההצתה ואת כיוון סיבוב גל הארכובה באמצעות חפיפת השסתומים ?

מסובבים את המנוע ומוודאים שבזמן החפיפה , שסתום היניקה ניפתח ושסתום הפליטה נסגר , כי זהו כיוון הסיבוב הנכון של גל ארכובה . ממשיכים לסובב ורואים איזה צילינדר הוא עכשיו בחפיפה . הדבר מראה על הסדר הנכון .

הם מרווחי טבעות הבוכנה ומהו תפקידם ?

מרווח קצה משמעו , המרווח שבין קצוות הטבעת , בשעה שהיא נמצאת בגליל .
מרווח חריץ הוא הפרש המידות שבין עובי הטבעת ורוחב החריץ . תפקיד המרווחים האלה הוא לאפשר לחלקים להתפשט עקב חום מנוע .

כיצד בודק המכונאי את מרווח הסיכה של גל ארכובה ?

את מרווח הסיכה אפשר למצוא במדידה של מסב הגל ושל קוטר הפין . דרך קצרה מזו היא להשתמש במד - מרווח פלסטי . מניחים את החוט הפלסטי על הגל ומהדקים את מכסה המסב . עקב זה מתרחב החוט ובעזרת השבלונה אפשר לקבוע את מידת המרווח

מהן המעלות של צילינדרים (תותבים) חליפיים , אילו סוגים ידועים לך , ואיך מבצעים את החלפתם ?

מבדילים בין תותבים יבשים לרטבים . יתרונם בזה שכאשר התותב בלוי אין צורך לטפל בגוש עצמו , ועל פי רוב אין צורך להוציא את המנוע עצמו . שליפה של צילינדר יבש מבוצעת בעזרת מחלץ מיוחד . אחר כך בודקים בעזרת חוגן , אם נשאר עגול . יש להקפיד על מידת הבליטה מעל משטח האטם . בשעה שמחליפים תותב רטוב , יש להקפיד שיונחו האטמים בצורה נכונה במקומם .

מהו מבנה תאי השריפה המקובל במנועי בנזין , ומהי השפעתם על מבנה המנוע ואופן שרפת התערובת ?

תאי השרפה המקובלים היום הם חצי כדוריים , בעלי צורת וי שטוח , גליליים או בעלי צורת יתד . כל זאת כדי להקטין ככל האפשר את נפח המנוע ואת דרכי השרפה של המטען .

מנה את המרווחים שיש לבדוק בעת הרכבת הבוכנה .

בבוכנה עצמה יש למדוד את המרווח שבין הטבעת ובין החריץ שלה וכן את השקיעה של הטבעת בתוך החריץ וזאת באמצעות מד - מרווח . את המרווח שבין הבוכנה ובין הצילינדר מודדים באמצעות מד - מרווח ארוך ומשקל קפיצי . וכל זאת לאחר שמודדים את הבוכנה עצמה . כמו כן מודדים בעזרת מד- מרווח פלסטי , בעת הרכבה של הבוכנה
גם את מרווח הסיכה של המיסבים של גל ארכובה .

מנה את המדידות שיש לבצע בכל הקשור בשסתומים כאשר מפרקים ראש מנוע !

בודקים את ראש השסתום צבעו ושלמותו , וכן את רוחב השוליים ,שמעל לשטח המגע . כמו כן מודדים את קנהו של השסתום ובודקים את מושב הקרטיבים . יש לבדוק את המצב של תושבת השסתום ואת המוביל . כמו כן בודקים גם אם הקפיצים ישרים ובודקים את צבעם , ואת אורכם החופשי ואורכם בלחץ כלשהו הם כפי שדורש היצרן .

מהו ההבדל בין כוונון שסתומים לבין תזמון שסתומים ?

מרווח של שסתומים בודקים או מכוונים בשעת הטיפול בעזרת מד-מרווח עלים או בחוגן
כוונון שסתומים הוא בעצם תזמונו , או המרווח , שיש לבדוק בעזרת חוגן יחסית למצב הבוכנה .

מהי חפיפת שסתומים במנוע של ארבע מהלכים , מתי היא מתחילה ומתי היא מסתיימת ומהו ההבדל בין נמ"ע של הצתה לבין נמ"ע של חפיפה ?

חפיפת שסתומים היא זווית הסיבוב של גל ארכובה , מרגע שנפתח שסתום היניקה עד שנסגר שסתום הפליטה בסביבות נמ"ע . היא מתחילה כשנפתח שסתום היניקה ומסתיימת כשנסגר שסתום הפליטה .
נמ"ע של הצתה פירושו שמצב הבוכנה הוא בסופו של תהליך הדחיסה .כאשר שני השסתומים סגורים . לעומת נמ"ע של חפיפה שהבוכנה בו בסוף דחיסה , אבל שסתום הפליטה כבר נפתח מעט ושסתום היניקה עדיין אינו נסגר לגמרי .


מהם הבדלים בין בוכנות מנוע בנזין לבוכנות מנוע דיזל ? היכן קוטר הבוכנה הגדול ביותר והיכן קוטרה הקטן ?

קוטר הבוכנה הגדול ביותר נקבע מתחת לפין הבוכנה והקטן ביותר נקבע מעל לטבעת הדחיסה העליונה . ההבדלים שבין בוכנות לדיזל ובין בוכנות בעבור מנוע בנזין הם אלה
1. הרכב החומרים - יותר צורן בדיזל .
2. אורך - יותר בדיזל .
3. מספר הטבעות - לרוב יותר בדיזל .
4. והסוג של מבנה הנדסי - דיזל לרוב אחיד ובנזין מורכב .

מהו תפקידו של מרווח קצה טבעות הבוכנה , כיצד הוא נמדד והיכן צריכים להימצא פתחי הטבעות לאחר הרכבתן , ומדוע ?

תפקיד המרווח של קצה הטבעת הוא לאפשר התפשטות של הטבעת בעת התחממות .
הוא נמדד באמצעות מד - מרווח עלים כאשר הטבעת נמצאת בתוך הצילינדר . קצוות הטבעת צריכים להימצא בזווית של 120 מעלות זה כלפי זה במנוע בעל שלש טבעות ו-180 מעלות במנוע בעל שתיים או ארבע טבעות .

איך ובאילו כילים מעבדים תושבת שסתומים , ומה ידוע לך לגבי רוחב התושבת , מיקום ורוחב שטח המגע עם השסתום ?

תושבת של שסתום מעבדים באמצעות אבן מיוחדת , או מקדד יעודי . תחילה מנקים את שטח המגע ומחליקים אותו ולאחר מכן קובעים את רוחבו ומקום המפגש המדויק , בעזרת השחזה כלפי מעלה וכלפי מטה בזוויות שונות . מוביל השסתום משמש למרכוז העיבוד .

באילו סוגי בוכנות בעלות טבעות הגבלת התפשטות משתמשים היום , ומהו הבדל בין סוגי בוכנות אלה ? פרט .

השימוש העיקרי הוא בפחיות של פלדה , המוכנסות בעת היציקה של הבוכנה מעל לפין ובמקביל לו . בשיטה אחת הבוכנה שלמה ,ומשנייה מופרדים אזור הטבעות והחצאית המונע מעבר חום . את הבוכנה השנייה אי אפשר להעמיס באותה מידה כפי שמעמיסים את הראשונה .

איזו השפעה יש לחריץ האופקי בבוכנה בעלת טבעת הגבלת התפשטות ?

בגלל החריץ האופקי , מעוכב מעבר החום מאזור הטבעות לחצאית ומועבר לבתי הפין שבסביבתם הבוכנה שלמה ולא מחורצת . דבר זה מגביר את ההשפעה הדו - מתכתית שבין המתכת הקלה והטבעת המוכנסת , אלא שחוזק הבוכנה סובל בגלל החריצים .

מדוע מצופה טבעת הדחיסה העליונה לעיתים בכרום , ומה תהיה התוצאה של משחק צירי גדול מדי של הטבעות ?

משחק גדול מידי של הטבעת בחריצה עלול לגרום לחספוס שוליה ולשאיבת שמן סיכה כלפי מעלה אל תא השריפה . מצפים את טבעת הדחיסה העליונה לעיתים בכרום , כי אין טבעת זו כמעט נסוכה , והיא מושפעת מאוד מגזי השרפה המשתנים .

מהן הדרישות הטכנולוגיות לגבי פיני בוכנה ומדוע מקשים אותם רק חיצונית ?

פיני הבוכנה צריכים לעמוד בדרישות האלה : קשיחות , גמישות ועמידה בחיכוך . אל לו לשנות צורה . פני השטח צריכים להיות מעובדים היטב ובמדויק . משקלו צריך להיות קטן ככל האפשר . מאחר שבגלל סכנת השבירה על הפין להיות גמיש מאוד , מקשים רק את מעטפת הפין .

על מה יש להקפיד בעת הרכבת בוכנה ? תאר את התהליך .

לאחר שמרכיבים את הטבעות , יש לנקות את הבוכנה ביסודיות בבנזין נקי , לייבשה ולסוך אותה היטב בשמן מנוע . יש להבטיח מרווח תקין בין פין הבוכנה למסביו . יש לוודא שהטלטל ישר . בזמן שמיצבים את הבוכנה , צריך לכווץ את הטבעות בכלי המיוחד לכך . לאחר שמרכיבים את הבוכנה ומהדקים את מסב הטלטל , צריך לוודא , שהבוכנה יושבת במרכז הצילינדר . בשעה שאין הפין מותקן על ציר הבוכנה , יש להרכיב את הבוכנה כך , שיהיה הפין מוסט לצד המועמס של הבוכנה . חריצי התפשטות יכוונו לצד הלא מעומס .

מה יכול לגרום נזק לבוכנה ?

לבוכנה עלול להיגרם נזק עקב שרפה דטונטיבית של מנוע בנזין , בגלל שימוש במצתים לא מתאימים , משבירת קפיצים של שסתומים או משבירה של השסתומים עצמם . גם סיכה לא מספקת או היעדר סיכה בכלל , יכול להרוס בוכנה . גם חימום יתר , בגלל הצתה מאוחרת או קירור לקוי , תערובת עשירה מידי , מזרק מטפטף וכמובן , הרכבה לקויה , יכולים להרוס בוכנה .

מדוע יש "לאזן" גלי ארכובה ואיך עושים זאת ? מהו תפקידם של משככי התנודות ?

יש לאזן את גלי הארכובה , כדי למנוע מעומס יתר על גל הארכובה ועל מסביו עקב הווצרות תהודות דינמיות שליליות במהירויות גבוהות .תפקידו של משכך התנודות הוא לרכך את התהודות של גל ארכובה הארוך שנוצרות בגלל לחצי הבערה בצילינדרים השונים .

באילו מקומות של צילינדר המנוע מופיע הבלאי הגדול ביותר ומדוע דווקא שם ?

הבלאי הגדול ביותר בצילינדר נוצר בסיבת נמ"ע וזאת , כי בנקודת הפיכה כיוון קו הסיכה היא גרועה מאוד , מפני שבמקום זה נוצר שיתוך בגלל אידי מים ושאריות דלק בעלי תכולה של גופרית . כמו כן שוטף הדלק את רבד הסיכה ממקום זה בהתנעה קרה .

אילו חומרים משמשים לייצור מובילי שסתומים ואילו בעיות עלולות להיגרם ממרווח מוביל שסתום גדול מידי ?

ראש מנוע מיציקת ברזל משמש על פי רוב גם מוביל , שאם לא כן עשויים המובילים מיציקת ברזל מיוחדת או מיציקת פליז . מרווח קנה של שסתום ומוביל גדול מידי יגרום לשמן סיכה לעבור לתא השרפה ולסעפת . תצרוכת השמן תגדל ותהיה סכנה של הצתה מוקדמת , בגלל היווצרות של פיח בראש של המנוע .

מדוע קובעים מספר יצרנים את מרכזו של פין הבוכנה לא על ציר הבוכנה , אלא מעט הצידה ? לאיזה כיוון מוסט הפין במקרה זה ?

מסיטים את מרכז הפין של הבוכנה לכיוון הלחץ , כדי להקטין את נטיית הבוכנה במהלך העבודה ולהפחית בזה את בלאי הצילינדר .

מהם הכוחות והמאמצים שבהם חייב גל הארכובה לעמוד . מהן התכונות המכניות הדרושות לו לשם כך , וכיצד הן מתבטאות במבנהו ?

על גל הארכובה לעמוד בעיקר בפיתול וגם בכיפוף , גזירה ותהודות . כמו כן משפיע עליו חיכוך , לכן עליו להיות קשה בקליפתו וגמיש ואלסטי במרכזו . המיוחד במבנהו , שיש לצדו כתפיים מיוחדות לביטוח מפני לחצי הבערה ומרכך תנודות לריכוך תהודות אפשריות .

איזה קשר קיים בין אורכו של הטלטל לאורך היד הארכובה וכיצד משפיע הדבר על מבנהו ופעולתו של המנוע ?

על פי רוב ארוך הטלטל פי שלושה עד ארבעה וחצי מיד הארכובה . ככל שהיחס ביניהם גדול כן יקטן הלחץ של הבוכנה על דופן הצילינדר , אבל יגבה בית הארכובה ואיתו המנוע כולו .

איזה קשר קיים בין קוטר הצילינדר ומהלך הבוכנה וכיצד משפיע הדבר על פעולת המנוע ועל אפיונו ?

מנועי דיזל ומרבית מנועי הבנזין מאנגליה הם בעלי מהלך ארוך מקוטר הבוכנה , דבר המבטיח יכולת האצה טובה מסיבובים איטיים . לעומת זאת מנוע בעל מהלך קצר הוא בעל מהירות בוכנה קטן , דבר המאפשר להפעילו במהירות גבוהה , אבל המומנט שלו במהירות נמוכה קטן .

כיצד בודקים את מצבה ותקינותה של שרשרת התזמון ?

לאחר הסרת השרשרת , יש לרחוץ אותה בנפט ולייבשה היטב . בודקים בעין את הגלילים ואת החוליות באשר לסימני שחיקה . לאחר זאת מניחים אותה על משטח ישר ומנסים לעקמה מצד לצד . אם אפשר לעקמה , רצוי להחליפה . כמו כן יש למתוח את השרשרת היטב על אותו משטח ואחר כך לדחוף את קצותיה כלפי המרכז , וכל זאת אגב מדידת שני האורכים הקיצוניים . הפרש גדול באורך מראה על בלאי פנימי רב ועל הצורך להחליף את השרשרת .

תן דוגמה לפי בחירתך , מתי ומדוע יש לשפץ את ראש המנוע .

בשעה שבודקים את הדחיסה ואת אובדן הלחץ של מנוע שלא מגיע להספק , ומוצאים שהשסתומים אינם אוטמים , או בשעה שהמנוע אוכל שמן ומתברר אגב בדיקתו , שאבדן השמן הוא דרך מובילי שסתומים , ברור , שיש צורך לשפץ את הראש וייתכן שאותו בלבד . אחד הסימנים החיצוניים הוא שפליטת הגזים לא אחידה ונשמעת אי רציפות בפועלת המנוע בסרק . בשעה שמסירים ממנוע דיזל את הסעפות , אפשר להבחין בעין , אם המובילים מעבירים שמן . מכשירי האבחון הם מד-הדחיסה ומד של נפילת לחץ . לאחר הפירוק , יש לבדוק את השסתומים ואת התושבות בעין ואת קוטר הקנה בודקים בעזרת מיקרומטר .בעזרת מד-קדחים בודקים את מובילי שסתומים . יש לבדוק את הראש , אם הוא ישר ואם אין בו סדקים . בזמן ההרכבה של השסתומים , יש לבדוק את מרכוזם באמצעות חוגן . את קפיצי השסתומים בודקים בעזרת מד לחץ קפיצי . יש לנקות את הקרבורטור , לבדוק את מידות נחיריו ולכוונן כראוי את גובה המצוף .אם הושחז הראש , יש לדאוג לשים אטם בעל עובי מתאים . השחזת ראש נעשית בבית מלאכה לעיבוד שבבי . אחרי כל פתיחת מנוע , יש לבצע תיאום ובעיקר לבדוק את ההרכב של גזי הפליטה . יש לזמן את הלקוח להידוק בירגי ראש ולבדיקת מנוע , לאחר כמה מאות ק"מ של נסיעה .

קריקטורות "במפעל שלנו"

תורת המקצוע - שאלות ותשובות בנושא מנוע

תאר מה מתחרש בצילנדר מנוע בנזין בזמן מהלך עבודה !

התחלת הבעירה על ידי הניצוץ שריפה מהירה מאוד בחום מרבי 2500 מעלות צלסיוס מלווה בלחץ בעירה מרבי של 60 בר , כאשר בתחילת השריפה הלחץ הוא 30 בר בקירוב . הבוכנה נדחפת למטה על ידי כך יורד הלחץ עד בערך 3 - 5 בר , וחום הגז נופל עד 600 – 900 מעלות צלסיוס .

מהי דו מתכת , על איזה עיקרון היא פועלת והיכן משתמשים בה ברכב

דו מתכת זהו פס העשוי שתי מתכות בעלות מקדם התפשטות שונה המחוברות על ידי סמרור בעת התחממות מתפשטת מתכת אחת פחות מן האחרת דבר שגורם לעיוות . ברכב משמש הדו מתכת כמד חום , וסת חום ,מתג חום וגם למניעת התפשטות של בוכנות .

מהם הגורמים שמשפעים על גודלו של החיכוך ?

גודל החיכוך תלוי בהתאמה בין החומרים המתחככים , בסוג החומרים ובמבנה השטחים, כמו בסיכה ובסוג החיכוך .

מה מתרחש בצילינדר של מנוע בנזין בזמן מהלך היניקה ?

בעת ירידת הבוכנה נוצר תת לחץ גודלו של לחץ זה הוא 0.1 - 0.2 בר . דרך שסתום היניקה הפתוח נכנסת תערובת של דלק ואוויר , אשר מתחממת הודות לטמפרטורה המנוע עד בערך ל - 100 מעלות צלסיוס . עקב כך הופכת התערובת חלקית לגז . שסתום היניקה נסגר בין 90 - ל - 35 מעלות אנמ"ת .

למה נסגר שסתום היניקה רק בין 35 - ל - 90 מעלות אנמ"ת , ולמה אין אפשרות להגיע למילוי מושלם של הצילנדר ?

שסתום היניקה נסגר מאוחר כדי לשפר מילוי הצילנדר היות והתערובת מפגרת אחרי תנועת הבוכנה . מסנן אויר , הקרבורטור , סעפת היניקה ופתחי השסתומים מפריעים לכניסת התערובת ולמילוי מושלם של הצילנדר .

מה מתרחש בצילינדר המנוע בזמן מהלך הדחיסה ?

השסתומים סגורים , הבוכנה עולה , התערובת נדחסת פי 7 עד 10 פעם מנפחה התחלתי . כתוצאה מכך מתחממת התערובת עד 400 - 500 מעלות צלסיוס והלחץ עולה עד אפילו 18 בר בהתאם לסוג המנוע . בזמן הדחיסה הופך כל הדלק לגז ומתערבב באופן מושלם עם האוויר .

אילו שינויי אנרגיה מתבצעים במהלך העבודה במנוע ולמה יש להקפיץ את הניצוץ בין אלקטרודות המצת לפני נמ"ע ?

האנרגיה הכימית העצורה בדלק הופכת בזמן השריפה לאנרגית חום וזו הופכת , באמצעות לחץ הגזים על ראש הבוכנה , לאנרגיה מכנית בגל ארכובה . יש להצית את התערובת לנמ"ע , כי משך הזמן העובר עד ליצירת חזית האש כולה הוא בערך אלפית השניה , וחשוב שלחץ הבעירה המירבי ייווצר בזמן קצר אנמ"ע .

במה תלוי מילוי הצילינדר ?

מילוי הצילנדר מותנה במבנה סעפת היניקה , התנגדות מסנן האוויר , צורת וגודל המעבר בשסתום היניקה , טמפרטורת הצילינדר והסעפת , טמפרטורה ולחץ ומהירות הפעולה של המנוע .

מה מתרחש בצילינדר המנוע כאשר נשמע צלצול ?

כאשר נשמע צלצול במנוע סימן שהתערובת התלקחה מעצמה , בנוסף להצתת המצת , במקום כלשהו בצילינדר , כתוצאה מחום גבוה . עכשיו בוערת התערובת מהר מאוד והלחץ גבוה מאוד . הספק במנוע יורד בגלל עיתוי לא מתאים של הלחץ על הבוכנה .

איך משפיע מרווח שסתומים לא נכון על חלקי ועבודת המנוע ?

מרווח שסתומים גדול מידי גורם לפתיחה מאוחרת וסגירה מוקדמת , כלומר , למשך זמן פתיחה קצר מידי . מרווח קטן מידי משמעו פתיחה מוקדמת וסגירה מאוחרת , דבר שגורם לאובדני הספק . בנוסף לכך מוגבלת יכולת ההתפשטות של קנה השסתום , השסתום אינו סוגר כראוי , וראש השסתום יישרף .

השווה בין מנוע דיזל למנוע בנזין מבחינת הנצילויות השונות ונמק מדוע גדולה הנצילות התרמית של מנוע דיזל מזו של מנוע בנזין .

מבחינת הנצילויות ההבדל בין מנוע דיזל לבנזין היום קטן מאוד . נצילותו הכללית של מנוע בנזין מקורר במים היא היום בערך %25 לעומת בערך %28 של מנוע דיזל .ככל שמהירות המנוע עולה , קטנה יעילותו הנפחית . מעל ל - 3000 סל"ד נופלת נצילותו התרמית של מנוע דיזל באופן חד , כי לא נותר מספיק זמן להכנת התערובת ולבעירתה המושלמת . ההספק הנפחי של מנוע דיזל בלי גדוש , קטן מזה של מנוע בנזין בגלל הצורך בעודף אוויר . גם הנצילות המשקלית של מנוע דיזל קטנה יותר בגלל הצורך במבנה חזק יותר . נצילותו התרמית של מנוע דיזל גדולה יותר בגלל יחס הדחיסה הגבוה יותר , אשר מקטין באופן משמעותי את תצרוכת הדלק .

היכן ממוקמת הבוכנה כאשר לחץ הדחיסה הוא מרבי , ומהו גודלו במנוע בנזין של ארבע מהלכים ? מהי מידת טמפרטורה התערובת במצב זה ומהו הקשר בין יחס הדחיסה להספק המנוע ?

לחץ הדחיסה הוא מרבי כאשר הבוכנה נמצאת כמעט בנמ"ע , הוא מגיע אז ל - 10 עד 15 בר במנוע בנזין של ארבעה מהלכים . חום התערובת במצב זה 400 עד 500 מעלות צלסיוס . הקשר בין יחס הדחיסה להספק מתבטא בכך , שככל שעולה יחס הדחיסה גדל הספק המנוע .

למה נקבעת נקודה ההצתה לפני נמ"ע , ומהו גודלו של לחץ הבעירה במנועי קרבורטור ובמנועי הזרקה ?

בגלל מהירות הבעירה הקטנה יחסית של הגזים , צריכה הבעירה להתחיל מוקדם עד כדי כך שלחץ הבעירה המירבי ישפיע על ראש הבוכנה מעט אחרי נמ"ע . לחץ הבעירה המירבי מגיע במנוע קרבורטור ל - 35 עד 45 בר , ובמנוע הזרקה אפילו עד 60 בר .

מדוע נפתח שסתום הפליטה לפני נמ"ת ונסגר הרבה לאחר נמ"ע ?

שסתום הפליטה נפתח קודם כדי לקבל נפילת לחץ וטמפרטורה מהירים . סגירתו המאוחרת של שסתום זה באה כדי לנצל את אנרגיית הזרימה , היניקה , של הגזים הנפלטים להתחלת והגברת תהליך היניקה .

מהי דיאגרמת עיתוי סימטרית , ומהי דיאגרמה לא סימטרית ?

דיאגרמת עיתוי סימטרית מצביעה על מנוע שבו זווית פתיחת שסתום היניקה לנמ"ע זהה לזווית פתיחה שסתום הפליטה אנמ"ע , וזווית סגירת שסתום היניקה אנמ"ת זהה לזווית פתיחה שסתום הפליטה לנמ"ת . דיאגרמה לא סימטרית מצביעה על מנוע שבו זוויות אלה שונות זו מזו .

קריקטורות "במפעל שלנו"

תורת המקצוע - שאלות ותשובות בנושא מנוע

מה הסיבות לחפיפת שסתומים ?

תפקיד חפיפת שסתומים לעזור בניקוי תא השריפה מגזים שרופים מהירות הגזים הנפלטים בצינור הפליטה גורם למשיכת תערובת חדשה מסעפת יניקה .

למה ניפתח שסתום יניקה לפני נמ"ע וניסגר הרבה אחרי נמ"ת ?

שסתום יניקה ניפתח לפני נמ"ע כדי לאפשר כניסת תערובת מוקדמת על מנת לעזור בהוצאת גזים שרופים מתא שריפה ולשפר מילוי הצילנדר . שסתום היניקה ניסגר לאחר נמ"ת כדי לשפר מילואי הצילנדר היות והתערובת מפגרת אחרי תנועת הבוכנה .

מה מתרחש בצילנדר המנוע בזמן מהלך הפליטה ?

שסתום פליטה ניפתח לפני נמ"ת כדי להספיק לשחרר את הלחץ עד שהבוכנה מגיעה לנמ"ת לא יהיה מעליה לחץ ובעליית הבוכנה יפלטו הגזים בחופשיות .

תאר את הלחצים המשתנים בכל מהלך במהלך של ארבעה מחזורי הפעולה במנוע . התייחס למנוע בנזין ולמנוע דיזל של 4 מהלכים והשווה בניהם ?

במהלך יניקה הלחץ בצילנדר נמוך במידה קטנה מהחיצוני 0.8 בר .
במהלך הדחיסה עולה הלחץ במנוע בנזין ל - 12 בר ובמנוע דיזל ל - 20 בר . במנוע בנזין מציתים את התערובת על ידי מצת ובמנוע דיזל דוחסים אויר ומתיזים את הסולר לתוך אויר חם ודחוס . השריפה נגמרת כ - 10 מעלות אחרי נמ"ע ואז הלחץ במנוע בנזין 40 בר ובמנוע דיזל 60 בר .
בירידת הבוכנה מתקבלת פעימת עבודה והלחץ יורד בצילנדר בסוף הירידה שסתום פליטה ניפתח והגזים השרופים יוצאים מלחצם העצמי . ומהמשך הבוכנה עולה ומגרשת את שארית הגזים מלחץ נמוך מעל לחץ אטמוספרי 1.2 בר .

מדוע יש לדחוס את התערובת לפני בעירתה , ומדוע אי אפשר לדחוס את התערובת בלי הגבלה ?

דוחסים את התערובת לתא השריפה כדי לרכז את התערובת ולצור כמות גדולה של חומר דלק שתהייה בתא קטן ואז השריפה תהיה חזקה ואז עלית הלחץ מהירה , ככל שיחס הדחיסה גבוה יותר המנוע יעיל יותר
לא ניתן לעלות יחס דחיסה של תערובת בגלל התפוצצות עצמית שגורם לעליית לחץ פתאומית ללא שליטה וזה יגרום הרס של הבוכנה , טבעות ומיסבי הטלטלים .

איך משתנים הלחץ והטמפרטורה של הגז במהלך הדחיסה במנוע ?

בתהליך הדחיסה הלחץ והחום בצילנדר עולים במהירות במנוע בנזין הלחץ עולה ל - 12 בר והחום 500 – 600 מעלות צלסיוס . במנוע דיזל הלחץ עולה 25 בר והחום 700 מעלות .

מדוע מומנט הפיתול אינו אחיד לאורך כל תחום מהירות המנוע ?

במהירות סיבובי מנוע גבוהים לא מספיק הצילנדר להתמלא בתערובת בגלל הפרעות בשסתומים , סעפת יניקה , קרבורטור , מסנן אויר . ואז לחץ השריפה קטן והמומנט קטן. בתחום המהירות הקטנות יורד המומנט המירבי כתוצאה מאובדני מהירות הסרק ואובדני חום .

הסבר את הקשר בין עקומת הלחץ לעקומת המומנט ולתצרוכת הדלק .

הלחץ בתא שריפה תלוי במבנה התא ביחס הדחיסה וכמות התערובת שבתוכו .
בתערובת עשירה של 12 גרם אויר לגרם אחד דלק מקבלים את הלחץ הגבוה ביותר . וזה קורה בסיבובים בינונים של המנוע . בסיבובים מהירים הלחץ נופל בגלל הקושי למלא את הצילנדר בתערובת .
מומנט המנוע תלוי בלחץ שנוצר בזמן השריפה כפול מהלך הבוכנה . ולכן צורת עקומת הלחץ דומה לעקומת המומנט .
תצרוכת הדלק גדלה עם הסיבובים וגדלה גם בסיבובים נמוכים .
תצרוכת הנמוכה ביותר נמצאת בסיבובים בינונים . בין הסיבובים שמקבלים בו את המומנט המיקסמלי לסיבובים שבו מקבלים את ההספק המקסימלי .

אילו אובדנים אפשריים בפועלת המנוע ?

סוגי האובדנים הם :
1. אנרגיה מכנית כתוצאה מחיכוך .
2. איבוד חום שריפה למערכת הקירור שנעשית על ידי רדיאטור .
3. איבוד חום שריפה דרך צינור פליטה .
4. איבוד חום בתא שריפה כתוצאה משריפה לא מושלמת .
5. איבוד אנרגיה חשמלית כתוצאה מהתנגדות לזרימת זרם .

מהן הסיבות לשימוש במגדש טורבו ?

המגדש מאפשר מילוי טוב יותר של הצילנדר בתערובת במיוחד בסיבובים מהירים וזה יכול להגדיל את הספק המנוע מעל 40% .

איך מווסתים את לחץ הכניסה של המטען החדש במנוע מגודש ולמה מקררים לרוב מטען זה ?

מגדש טורבו נמצא בסעפת הפליטה ומכיל שסתום עקיפה כאשר הלחץ בסעפת הפליטה עולה ל -0.4 עד 0.8 בר בערך במנוע בנזין שסתום העקיפה ניפתח ולחץ הגזים הנפלטים מהמנוע עוקפים את הטורבו .
האוויר היוצא מהמגדש חם מאוד בגלל הדחיסה ומקררים אותו בעזרת מי קירור כדי להגדיל את משקל האוויר הנכנס למנוע .

מהם הגורמים שקובעים את צורת תא השריפה ?

הגורמים שקובעים את צורת תא השריפה :
1. עירבוב טוב של תערובת .
2. ניקוי טוב של תא שריפה מגזים שרופים מהמחזור הקודם .
3. הקטנת איבוד חום למים למינימום דרך דפנות תא השריפה .
4. מיבנה שימנע הופעת צלצולים .
כדי לקבל תכונות טובות של תא שריפה התא צריך להיות בעל מיבנה של חצי כדור והשסתומים נמצאים לרוחב הראש והמצת נמצא קרוב לשסתום פליטה כדי שיתנקה מהגזים הנפלטים .

אפיין את הבדלים בין מנוע בנזין למנוע דיזל .

1. הכנת תערובת במנוע בנזין חיצוני , נעשית בקרברטור . במנוע דיזל פנימי, תא שריפה
2. ההצתה במנוע בנזין ניצוץ חשמלי . במנוע דיזל הצתה עצמית מחום הדחיסה .
3. מבנה במנוע בנזין קל . במנוע דיזל גדול וכבד .
4. דחיסה במנוע בנזין נמוך יחס דחיסה 1/8 . במנוע דיזל גבוה יחס דחיסה 1/22.
5. חום דחיסה במנוע בנזין 500 מעלות צלסיוס . במנוע דיזל 700 מעלות צלסיוס .
6. שינוי סיבובי מנוע במנוע בנזין מצערת . במנוע דיזל שינוי אספקת הדלק על ידי המשאבה .
7. מהירת סיבובי המנוע במנוע בנזין גבוהה . במנוע דיזל נמוכה .
8. יעילות במנוע בנזין 28% . במנוע דיזל 40% .
9. לחץ דחיסה במנוע בנזין 12 בר . במנוע דיזל 25 בר .
10. לחץ בהפעלת פעימת עבודה במנוע בנזין 40 בר במנוע דיזל 70 בר .
11. עודף אויר במנוע בנזין אין , התערובת מתאימה לפעולת המנוע . במנוע דיזל 40% יותר אויר מהדרוש לשריפה מושלמת של הדלק בגלל סיבות עישון .
12. יחס קוטר / למהלך בוכנה במנוע בנזין קצר , מהלך קצר . במנוע דיזל גדול , מהלך ארוך .
13. טמפרטורה גזי פליטה במנוע בנזין גבוהה . במנוע דיזל נמוך יותר .
14. מאזן חום במנוע בנזין 28%. במנוע דיזל 40% .
15. עד 4.5% CO בגז הפליטה במנוע בנזין . עד 3% CO בגז הפליטה במנוע דיזל .

תאר את ההבדלים בין מנוע דיזל למנוע הזרקת בנזין .

במנוע בנזין לחץ הזרקה נמוך ביותר 1 -5 בר והדלק מותז במרכז סעפת היניקה או לפני שסתום היניקה והניצוץ מדליק את התערובת .
במנוע דיזל התזת הדלק לתוך תא השריפה בלחץ 200 בר בערך והדלק נידלק מחום הדחיסה .

הסבר מהי השפעתו של היחס קוטר / מהלך בוכנה על מהירות המנוע ועל הספקו .

במנועי בנזין מהירים מקטנים מהלך בוכנה ומגדלים את קוטר הבוכנה כדי למנוע מהירות יתר המסוכנת לבוכנה . הקטנת מהלך הבוכנה תקטין את מהירותה וניתן להגדיל את סיבובי המנוע ולקבל יותר הספק .

אילו מנועים נחשבים כבעלי מהלך ארוך , ואילו כבעלי מהלך קצר ?

במנועים שלהם מהלך ארוך מהלך הבוכנה שלהם גדול מהקוטר ולהפך מנוע שלא מהלך בוכנה קטן מהקוטר נקרא מהלך קצר . המיוחד במנועים אלה שהם מנועים מהירים .

מהו מנוע מרובע , על מרובע ומנוע תת מרובע ?

מנוע מרובע זה מנוע שמהלך הבוכנה שווה לקוטר הבוכנה .
מנוע על מרובע זה מנוע שמהלך הבוכנה גדול מהקוטר הבוכנה .
מנוע תת מרובע זה מנוע שמהלך הבוכנה קטן מקוטר הבוכנה .

מדוע צריך לאוורר את בית הארכובה ואיך נעשה הדבר ?

צריך לאוורר את בית ארכובה כדי למנוע לחץ שיפרוץ אטמים ומחזירי שמן , הלחץ נוצר מדליפה דרך טבעות בוכנה . הדבר נעשה דרך נש"ם וצינורות מבית ארכובה לסעפת יניקה לשריפה מחדש כדי למנוע זיהום אויר .